הממשלה אישרה היום (ראשון) פה אחד את ההכרה ברצח העם הארמני. הצעד מתרחש ברקע השפל ביחסים מול טורקיה, והמתקפות החוזרות של הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן נגד ישראל. יוזם ההצעה, שר החוץ גדעון סער, אמר בישיבת הממשלה: "זה מעולם לא מאוחר לעשות את הדבר הנכון". טורקיה תקפה בחריפות את המהלך: "ניסיון זדוני שמושיח שנתניהו 'תקוע'".
בהודעת הגינוי הטורקית נכתב עוד: "ממשלת ישראל, שביצעה רדיפה שיטתית נגד העם הפלסטיני מול כל העולם ועומדת למשפט בגין ביצוע רצח עם נגד תושבי עזה בבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג, שואפת לכסות על פשעיה שלה בהחלטה הפוליטית שאימצה בנוגע לאירועי 1915".
"ניסיון זדוני זה, המשמיד עובדות משפטיות והיסטוריות, חושף את תקיעתם של נתניהו ושותפיו, אשר נגדם יש צו מעצר במסגרת החקירה שבוצעה בקשר לפשעים שבוצעו נגד הפלסטינים בבית הדין הפלילי הבין-לאומי", הוסיפו.
ביום חמישי התייחס סער להצעה שהעלה ואמר: "על יסוד החובה המוסרית וההיסטורית, תכיר ישראל ברצח העם שבוצע בבני העם הארמני בשלהי תקופת האימפריה העות'מאנית. בהצעה נקבע עוד כי יש לגנות הכחשה, מזעור או עיוות האמת ההיסטורית של אירועים אלה".
מדברי ההסבר להצעה: "רצח העם הארמני החל באפריל 1915, עם מעצרם, גירושם וחיסולם של מאות אנשי רוח, מנהיגים ומשכילים ארמנים בקונסטנטינופול. לאחר חיסול הנהגת הקהילה, פנה הממשל העות'מאני לחיסול שיטתי של האוכלוסייה. גברים גוייסו לעבודות כפיה ונרצחו".
לאחר פרוץ מלחמת העולם הראשונה, ובעקבות שיתוף פעולה של חלק מהארגונים הבדלנים הארמנים עם רוסיה, האויבת, שניסתה להפעיל אותם כנגד האימפריה העות'מאנית, החל השלטון העות'מאני בביצוע הדרגתי אך שיטתי של גירוש רוב הקהילות הארמניות ממזרח אנטוליה, לעבר המדבר הסורי.
האירוע החל ב-24 באפריל 1915 במעצרים והוצאה להורג של שורת מנהיגי ציבור ואינטלקטואלים ארמנים בבירה האימפריאלית איסטנבול, והפך למעשה למתקפה כנגד הקיום הארמני ברוב חלקי האימפריה, ובעיקר באזורים בהם חיה אוכלוסייה ארמנית משמעותית במזרח אנטוליה. זאת לאחר שההנהגה הצבאית של האימפריה, בראשות "שלושת הפאשות", הורתה לגרש הרחק מאזורי הלחימה "אוכלוסיה עוינת".
עדי ראיה זרים שהיו באזורים אלו תיארו ריכוז של בני הקהילות הארמניות והצעדתם אל עבר המדבר לאורך קילומטרים רבים, במעין צעדות מוות. ברצח העם, שנמשך כ-7 שנים, נרצח בסך הכל כ-1.2 מיליון ארמנים.
