מבין מדינות המפרץ והאזור הסופגות מתקפות איראניות בעקבות העימות המתחדש עם ארצות הברית, נראה כי כווית היא זו שסופגת את מרבית האש. גורם המקורב לשלטון במדינה אמר הבוקר (ראשון) לתוכנית "הבוקר הזה" בכאן חדשות ברשת ב' כי הדבר "אינו מקרי".
מאז שאיראן שבה לתקוף את מדינות המפרץ והאזור על רקע העימות המתחדש סביב מצר הורמוז, ישנן שלוש או ארבע מדינות מרכזיות שסופגות את מרבית האש: כווית, בחריין וירדן, לצד החבל הכורדי בצפון עיראק.
לעומתן, מי שספגו עד כה הרבה פחות הן סולטנות עומאן, קטר וסעודיה, בעוד שבאיחוד האמירויות לא נרשמו כלל תקיפות איראניות בסבב הנוכחי. יצוין כי במהלך "מלחמת 40 הימים" מול איראן, הייתה זו איחוד האמירויות שספגה את מספר התקיפות הגבוה ביותר באזור, אף יותר מישראל.
לפחות בסבב הנוכחי, ולנוכח אירועי סוף השבוע האחרון, נראה כי כווית הופכת למוקד התקיפות המרכזי במפרץ במקומה של איחוד האמירויות. עד כה, שוגרו לעברה עשרות כטב"מים וטילים בליסטיים, כאשר מאז פרוץ המלחמה בסוף פברואר, נספרו בכווית יותר מ-1,350 תקיפות מצד איראן ושלוחותיה.
הגורם בכווית אמר כי הם "משוכנעים כי ההצבה שלנו על הכוונת של טהראן אינה מקרית". לדבריו, "הדבר נובע בין היתר מכך שבניגוד למדינות אחרות באזור, כווית סירבה לפתוח ערוצי דיאלוג חשאיים עם משמרות המהפכה, ולא נענתה לדרישות שהוצבו לה".
אותו גורם חושף כי כווית "סירבה להיכנע ללחצי טהראן לשחרר קצינים במשמרות המהפכה, שנעצרו בחודש מאי האחרון על ידי השלטונות המקומייים". הקצינים נתפסו בעת שניסו להסתנן למדינה דרך הים במטרה לבצע פעולות טרור, וסירובה של כווית לשחררם הפך אותה ליעד מרכזי לתקיפות מצד איראן.
לכך מתווספים נתונים גיאופוליטיים קריטיים: קרבתה הגיאוגרפית של כווית לאיראן ולשלוחותיה בעיראק, העובדה שאינה נשענת על בעל ברית אזורי משפיע במהלך המלחמה, והאינטרס הכלכלי של איראן הלוטשת עיניים למשאביה.
אף שמשטר האייתוללות מציב בראש ובראשונה את הבסיסים האמריקניים בכווית על הכוונת, התקיפות כבר זלגו לעבר יעדים אזרחיים ובהם תחנות כוח, מתקנים להתפלת מים ומתקני נפט.
התקיפות הללו גרמו לנזקים כבדים ולנפגעים בנפש, והובילו לסגירת המרחב האווירי של המדינה בסוף השבוע. בשלב זה, לפחות למראית עין, כווית בעיקר מתגוננת ומקווה כי שאר מדינות המפרץ לא יותירו אותה לבדה מול ההשתוללות האיראנית.
