בריטניה הודיעה היום (שלישי) בפרלמנט בלונדון כי תאסור יבוא של מוצרים שמקורם בהתנחלויות ביהודה ושומרון ותפעיל שורת צעדים נוספים נגד גורמים המעורבים בהרחבתן; 11 מדינות נוספות, ביניהן צרפת וקנדה, פרסמו הצהרה משותפת על הגבלות סחר אפשריות, על רקע קידום המכרזים במתחם E1 והעלייה באלימות ביהודה ושומרון. ישראל הודיעה בתוך שעות על צעדי נגד, ובראשם סגירת הקונסוליה הבריטית בירושלים.
המהלך הוצג בידי שר החוץ הבריטי אד מיליבנד כחלק ממדיניות שנועדה, לדבריו, למנוע את "חיסול האפשרות לפתרון שתי המדינות". ממשלות בריטניה, צרפת וקנדה הודיעו במשותף כי ינקטו צעדים לאיסור יבוא של מוצרים מההתנחלויות ויפעילו צעדים ממוקדים נגד מי שמאפשרים את הרחבתן או מפיקים ממנה רווח.
עם זאת, לא כל 12 המדינות שחתמו על ההצהרה המשותפת הודיעו על אותם הצעדים. בריטניה, צרפת, קנדה, דנמרק, פינלנד, איסלנד, אירלנד, נורווגיה, פולין, פורטוגל, ספרד ושוודיה הודיעו כי בכוונתן להטיל מגבלות לאומיות, לתמוך במגבלות אירופיות - או שהן בוחנות באופן פעיל צעדים כאלה ואחרים בהתאם להליכים בכל מדינה. בריטניה, צרפת וקנדה התחייבו במפורש לקדם צעדים לאומיים לאיסור הסחר במוצרים שמקורם בהתנחלויות.
בצרפת אמר שר החוץ ז'אן-נואל בארו כי פריז מתחילה בתהליך להפסקת המסחר במוצרים מההתנחלויות. לפי רויטרס, הפרטים המעשיים ולוח הזמנים של המהלך הצרפתי טרם נקבעו. מקור דיפלומטי צרפתי אמר בתדרוך לכתבים, שעליו דיווחה הסוכנות, כי מדובר בהחלטה לאומית לאחר שלא הושגה באיחוד האירופי הסכמה למהלך משותף. שרת החוץ הקנדית אניטה אננד כתבה כי קנדה תכריז בחודשים הקרובים על הגבלות סחר הקשורות להתנחלויות.
הצהרת שר החוץ הבריטי אד מיליבנד:
החבילה הבריטית רחבה מאיסור היבוא בלבד. מיליבנד הודיע כי בריטניה תיצור "משטר עיצומים חדש" שיאפשר לפעול נגד חברות ויחידים המספקים שירותי בנייה, תשתית, מימון או נדל"ן להרחבת ההתנחלויות. הממשלה הבריטית גם מתכוונת לאסור בשטחיה פרסום ושיווק של נדל"ן בהתנחלויות.
בנוסף הודיעה בריטניה כי תדחה בקשות לרישיונות יצוא של כלי נשק ומוצרים אחרים שלדבריה "תורמים באופן מהותי להמשך הכיבוש", אך אין מדובר באיסור כולל על יצוא ביטחוני לישראל. מיליבנד הדגיש כי המסחר עם ישראל "שבתוך הקו הירוק" יימשך וכי ממשלתו מתנגדת לקמפיין BDS. לדבריו, החקיקה הנדרשת להפעלת משטר העיצומים ואיסור היבוא צפויה להיכנס לתוקף בתוך שישה עד תשעה חודשים.
במקביל ננקטו צעדים מיידיים נגד ישראלים שבריטניה מייחסת להם תמיכה, הסתה או מעורבות באלימות נגד פלסטינים. ברשימת העיצומים הבריטית הרשמית שפורסמה עד הערב מופיעים ברוך מרזל, בנצי גופשטיין, מאיר אטינגר ואליאב ליבי. עליהם הוטלו בין היתר הקפאת נכסים ואיסורי כניסה לבריטניה.
מיליבנד הכריז גם על שינוי בעמדה הרשמית של לונדון: לדבריו, עד כה הגדירה בריטניה את ההתנחלויות כבלתי חוקיות, וכעת עמדת הממשלה היא כי הכיבוש עצמו אינו חוקי. הוא קשר זאת לחוות הדעת המייעצת שנתן בית הדין הבין-לאומי לצדק ב-2024. שר החוץ הבריטי אף ציין אמר כי ממשלתו מקבלת את הקביעה שלפיה מתרחש "טיהור אתני" של פלסטינים בחלקים מהגדה המערבית בידי מתנחלים קיצוניים, וטען כי ממשלת ישראל העלימה עין במקרים רבים ואף שחלק מחבריה תמכו בצעדים שהביאו לעקירת פלסטינים.
התגובה הישראלית: סגירת הקונסוליה הבריטית והרחקת נציגים בריטים
שר החוץ גדעון סער הודיע בתגובה, בתיאום עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, על ארבעה צעדים: סגירת הקונסוליה הבריטית בירושלים; הוצאת הנציגים הבריטים ממרכז התיאום הבין-לאומי לעזה בקריית גת; הפסקת הפעילות הבריטית להכשרת כוחות הביטחון של הרשות הפלסטינית ביהודה ושומרון; ומניעת כניסתם לישראל של 12 נבחרי ציבור ואזרחים בריטים. ברשימת מנועי הכניסה נמצאים בין היתר מנהיג הלייבור לשעבר ג'רמי קורבין, זארה סולטאנה, דיאן אבוט, ג'ון מקדונל, ריצ'רד בורג'ון ונציגים ממפלגת הירוקים, וכן עורך הדין פהאד אנסארי.
סער כינה את המהלך הבריטי "מעוות מוסרית" וטען כי מדובר ב"התערבות בוטה" בענייניה הפנימיים של ישראל ובמערכת הבחירות. הוא דחה גם את טענות לונדון בנוגע ל-E1 וטען כי ההחלטה על פיתוח המתחם אינה חדשה וכי הליך המכרז נמשך חודשים. לפי האתר הרשמי של ממשלת בריטניה, הקונסוליה הכללית בירושלים מייצגת את הממשלה הבריטית בירושלים, בגדה המערבית ובעזה ועוסקת ביחסים הפוליטיים, הכלכליים, המסחריים והביטחוניים בין בריטניה לפלסטינים.
מזכיר המדינה האמריקני מרקו רוביו הבהיר כי וושינגטון לא תלך בעקבות המהלך הבריטי. הוא אמר כי ארצות הברית אינה מעוניינת בצעדים שעלולים לערער עוד יותר את היציבות בגדה המערבית. רוביו הוסיף כי הבריטים עדכנו מראש את וושינגטון וכי ארצות הברית "כמובן לא תעשה את מה שהבריטים עשו".
מבחינה כלכלית, היצוא מההתנחלויות הוא חלק זעיר מהיצוא הישראלי הכולל, ולכן ההשפעה הישירה של איסורי היבוא צפויה להיות מוגבלת יחסית. בין המוצרים העיקריים שמיוצאים מההתנחלויות: תמרים, פירות הדר, עשבי תיבול ויין. על פי רויטרס, המשמעות המרכזית של המהלך היא מדינית וסמלית יותר מאשר פגיעה רחבה בסחר של ישראל.
מתוך נאומו של מיליבנד: "זהו טיהור אתני. ממשלת ישראל מעלימה עין"
מוקדם יותר, אמר שר החוץ הבריטי בנאומו: "אלפי פלסטינים נאלצו להיעקר מבתיהם בעקבות הפעילות של ההתנחלויות. האלימות של המתנחלים משתוללת. יש פה ניסיון לפגוע במיעוט אתני על ידי קבוצה אתנית אחרת - זה טיהור אתני, וממשלת ישראל העלימה עין מהמציאות הזו, ואף הצהירה הצהרות שתומכות במתנחלים הללו שפעלו נגד פלסטינים".
על ממשלת ישראל לעצור מיידית את הרחבת ההתנחלויות, להבטיח מתן דין וחשבון על אלימות מתנחלים, ולחקור טענות נגד כוחות הביטחון הישראליים
לכאן חדשות נודע מוקדם יותר היום כי בריטניה הפעילה לחץ על מדינות אירופיות נוספות להצטרף להטלת עיצומים על ההתנחלויות. בשלב זה הודיעו קנדה, דנמרק, פינלנד, צרפת, איסלנד, אירלנד, נורווגיה, פולין, פורטוגל, ספרד ושוודיה הודיעו על תמיכה במהלך הבריטי אך רובן טרם הודיעו על תמיכה במהלכים קונקרטיים ומתי יפעלו לאכיפתם.
בהודעה משותפת כתבו המדינות: "פעולותיה של ממשלת ישראל בגדה המערבית פוגעות באפשרות למימוש פתרון שתי המדינות. המצב מידרדר במהירות על רקע רמות חסרות תקדים של אלימות מצד מתנחלים והרחבת ההתנחלויות, לרבות ההחלטה הבלתי מקובלת לפרסם מכרזים עבור פרויקט ההתנחלות E1. על ממשלת ישראל לעצור מיידית את הרחבת ההתנחלויות ואת הרחבת הסמכויות המינהליות בגדה, להבטיח מתן דין וחשבון על אלימות מתנחלים, ולחקור טענות נגד כוחות הביטחון הישראליים".
האזינו לכאן חדשות ברשת ב'
שגריר ישראל באו"ם דני דנון התייחס בכאן חדשות ברשת ב' להחלטת העיצומים הבריטיים ואמר כי "התזמון של הצעדים האלו תמוה מאוד", ואף ייתכן שנועד להשפיע על הפוליטיקה בישראל. דנון טען כי מדובר ב"קמפיין פוליטי", ודחה את הטענות על המשבר בעזה: "כרגע, היום, אין משבר הומניטרי בעזה. נקודה". לדבריו, תקיפת ישראל הפכה "קלה ונוחה" משיקולים פוליטיים.
הדיווחים שקדמו להכרזה הדרמטית - והאיום האמריקני
בבלומברג דווח מוקדם יותר היום כי ראש ממשלת בריטניה אנדי ברנהאם מכוון לחבילת סנקציות שיגעו גם בחסימת הסיוע לעזה במהלך המלחמה. לפי הדיווח, ברנהאם רצה גם לתמוך בפומבי בעמדה הלא מחייבת של בית הדין הבין-לאומי לפיה השליטה הישראלית ביהודה ושומרון היא לא חוקית. עוד דווח, כי גורמים בריטים הביעו חשש מפגיעה ביחסים של הממלכה המאוחדת עם ארצות הברית בעקבות ההחלטה להטיל עיצומים על ישראל.
שגריר ארצות הברית בישראל מייק האקבי התייחס הבוקר בריאיון לרדיו 4 של ה-BBC להצהרה הצפויה בבריטניה על עיצומים נגד ההתנחלויות היהודיות ביהודה ושומרון ואמר כי הוא מרגיש שמדובר ב"אפליה נגד ממשלת ישראל והיהודים בעולם". האקבי אף שיגר איום מרומז כשאמר כי "בריטניה היא מדינה ריבונית, היא יכולה לעשות מה שהיא רוצה, אבל כך גם ארצות הברית".
בבלומברג דווח בצל האיומים מצד ארצות הברית, כי דיפלומטים בריטים אמרו באופן פרטני למקביליהם האמריקנים כי העיצומים ברובם יהיו סמליים, ולא יביאו לפגיעה משמעותית ביחסים הרחבים של בריטניה עם ישראל בענייני סחר וביטחון. גורמים יודעי דבר אמרו כי מדובר בחלק מהמאמץ להקל על התגובה של ממשל טראמפ למהלך.
נשיא המדינה יצחק הרצוג התייחס היום גם הוא לכוונת בריטניה ומדינות נוספות להטיל סנקציות מסחר על התנחלויות ביהודה ושומרון, ואמר כי "מדובר בטעות חמורה בשיקול הדעת ובבחירה בצד הלא נכון של ההיסטוריה". הוא הוסיף כי "בהקשר הנוכחי, זו תהיה התערבות בוטה בבחירות הדמוקרטיות של מדינה ריבונית. וזה לא ישרת אף אחד".
אתמול, קרא שר האוצר בצלאל סמוטריץ' "לגרש את השגריר הבריטי" אם בריטניה תכריז היום על סנקציות על סחר עם ההתנחלויות. "לא נהיה אסקופה נדרסת של ממשלה אנטישמית, במדינה שנכבשה על ידי האסלאם הרדיקלי, ומנסה להינצל משקיעה כלכלית וחברתית באמצעות תקיפת היהודים ומדינת ישראל. המנדט הבריטי בארץ ישראל נגמר", הוסיף השר סמוטריץ'.
בחודש שעבר נכנס לתפקידו ראש הממשלה הבריטי החדש, אנדי ברנהאם, שהצהיר בעבר כי הוא מתכוון להפעיל לחץ גדול יותר על ממשלת ישראל, וכן להטיל עיצומים נוספים על יחידים ועל ישויות בארץ. עוד אמר כי ישקול איסור על מסחר עם התנחלויות בלתי חוקיות. "אנחנו צריכים לעשות יותר כדי להפעיל לחץ על ממשלת ישראל. כן, נקטנו צעדים חשובים. אבל בואו נהיה כנים, הממלכה המאוחדת הייתה איטית מדי בקריאה להפסקת אש. אנחנו צריכים לעשות יותר עכשיו כדי לחזק את הגישה שלנו," אמר.
