הוא נתפס כסמל למחאה, לחוסר אמון בפוליטיקאים או לסירוב לבחור בין האפשרויות הקיימות. אבל בישראל, פתק לבן ריק אינו הצבעת מחאה בעלת מעמד רשמי: הוא נספר כקול פסול, אינו משפיע על חלוקת המנדטים, ואי אפשר לדעת כמה אנשים בחרו בו במכוון.
בכל מערכת בחירות חוזרת ועולה השאלה מה עושה בוחר שמרגיש שאף מפלגה אינה מייצגת את עמדותיו. יש מי שמחליטים להצביע למפלגה שאינה הבחירה הראשונה שלהם, אחרים נשארים בבית, ויש מי שמבקשים לבטא את מחאתם באמצעות פתק לבן.
אלא שבישראל יש פער בין המשמעות שהציבור מייחס לפתק הלבן לבין המשמעות שלו על פי חוק הבחירות. הפתק הלבן הריק אינו נספר בנפרד, אינו מקבל ביטוי בחלוקת המושבים בכנסת, וגם אינו נרשם במערכת הבחירות כקטגוריה נפרדת של מחאה.
אז למה בכלל יש פתקים לבנים בכל קלפי, כמה אנשים משתמשים בהם, ומה ההבדל בין הצבעה בפתק לבן לבין הימנעות מהצבעה? הנה כל מה שצריך לדעת.
למה בכלל יש פתק לבן בקלפי?
הפתק הלבן לא נועד במקור למחאה פוליטית. יש לו תפקיד מעשי ופשוט: לשמש פתק הצבעה חלופי במקרה שבו חסרים פתקים מודפסים של אחת מהרשימות.
בכל קלפי מוצבים לצד הפתקים המודפסים של המפלגות גם פתקים ריקים, שעליהם אפשר לכתוב בכתב יד את האות או האותיות של הרשימה המבוקשת, או את האותיות והכינוי שלה, בהתאם לכללים שקבעה ועדת הבחירות המרכזית.
ההסדר מאפשר לבוחר להצביע לרשימה גם אם הפתקים המודפסים שלה אזלו, למשל בעקבות מחסור באספקה או נסיבות חריגות בקלפי. השימוש בפתק הריק הוא אם כך אמצעי גיבוי שנועד לשמור על האפשרות להצביע למפלגה מסוימת. מכאן נובע ההבדל החשוב: פתק לבן אינו בהכרח קול פסול. פתק לבן שנותר ריק הוא פסול; פתק לבן שעליו נרשם סימון תקין של רשימה יכול להיחשב קול כשר.
כמה ישראלים באמת מצביעים בפתק לבן?
התשובה המפתיעה היא שאין נתון רשמי שמאפשר לדעת. ועדת הבחירות המרכזית מפרסמת את מספר הקולות הכשרים ואת מספר הקולות הפסולים, אך אינה מפרידה בין מעטפות שבהן פתק לבן ריק לבין מעטפות שנפסלו מסיבות אחרות. לכן, גם לאחר ספירת כל הקולות, אי אפשר לקבוע כמה מצביעים בחרו בפתק לבן במכוון, וכמה קולות נפסלו בגלל טעות או הפרה של כללי ההצבעה.
אפשר בכל זאת לקבל מושג על היקף התופעה דרך נתוני הקולות הפסולים. בבחירות האחרונות לכנסת, בנובמבר 2022, נפסלו 29,851 קולות שהם כ-0.63% מכלל הקולות שהוזנו. לא ידוע כמה מהקולות האלה היו פתקים לבנים ריקים וכמה נפסלו מסיבות אחרות.
בשורה התחתונה, אי אפשר להסיק ממספר הקולות הפסולים כמה ישראלים מחו באמצעות פתק לבן, ואף לא לקבוע אם מספרם עלה או ירד לאורך השנים.
>> מה קורה אחרי הבחירות? כך יתנהל ההליך להרכבת הממשלה
מה קורה בפועל כשמכניסים פתק לבן למעטפה?
התשובה תלויה במה שכתוב על הפתק.
פתק לבן ללא כל סימון: הקול נפסל. הוא אינו מועבר לאף מפלגה, אינו נחשב קול כשר ואינו משתתף בחלוקת המנדטים.
פתק לבן שעליו נכתבו אותיות של רשימה: אם הפתק נכתב בעט כחול ובהתאם להוראות החוק, הוא עשוי להיחשב קול כשר ולהיספר לטובת הרשימה שסומנה.
האם פתק לבן יכול להשפיע על תוצאות הבחירות?
לא, כל עוד מדובר בפתק לבן ריק שנפסל.
בישראל עומד אחוז החסימה לכנסת על 3.25% מהקולות הכשרים. הקולות הפסולים אינם נכללים במכנה שלפיו מחושב אחוז החסימה, ולכן אינם משפיעים על מספר הקולות הנדרש כדי לעבור אותו. הם גם אינם מצטרפים למפלגה הגדולה ביותר או לכל רשימה אחרת.
אבל יש כאן הבחנה חשובה: קול פסול אינו זהה לקול כשר שניתן למפלגה שלא עברה את אחוז החסימה. בעוד שפתק לבן ריק נפסל ואינו משתתף בחלוקת המנדטים, קול למפלגה שלא עברה את אחוז החסימה הוא קול כשר, שנכלל בחישוב אחוז החסימה אך אינו מקנה לאף אחת מהרשימות מושבים בכנסת.
בבחירות האחרונות, למשל, ניתנו כ-8.8% מהקולות הכשרים לרשימות שלא עברו את אחוז החסימה. מדובר ביותר מ-417 אלף קולות, שכלולים במספר הקולות שלפיו מחושב אחוז החסימה - 3.25% מסך הקולות הכשרים.
ואם אני רוצה למחות?
כאן מתגלה הפרדוקס של הפתק הלבן בישראל: מי שמכניס אותו למעטפה כדי להביע חוסר אמון במערכת הפוליטית, עדיין נספר כמי שהשתתף בבחירות. הקול הפסול נכלל בחישוב שיעור ההצבעה, אף שאינו נכלל בחישוב חלוקת המנדטים. לעומת זאת, מי שאינו מגיע לקלפי כלל אינו נספר כמצביע.
מבחינת המסר הציבורי, יש הבדל בין שלוש האפשרויות:
-
הצבעה בפתק לבן ריק, שמהווה השתתפות בבחירות ללא נתינת קול כשר לאחת מהרשימות
-
הימנעות מהצבעה, שפירושה אי-השתתפות בהליך הבחירות ומתבטאת בהורדת שיעור ההצבעה
-
הצבעה למפלגה קטנה, שיכולה להשפיע על חישוב אחוז החסימה אם הרשימה לא תעבור אותו, או על תוצאות הבחירות אם היא כן
עם זאת, אין דרך לדעת מהי הסיבה לכך שאדם לא הגיע להצביע. בדומה לכך, גם פתק לבן אינו מוכיח כשלעצמו שמדובר במחאה: ייתכן שהוכנס למעטפה בטעות, מתוך חוסר היכרות עם הכללים או מסיבה אחרת.
האם במדינות אחרות נחשב הפתק הלבן להצבעת מחאה?
כן. המשמעות של פתק לבן משתנה ממדינה למדינה, ואין שיטה אחת הנהוגה בכל העולם. בצרפת, למשל, פתקים לבנים נספרים בנפרד מהקולות הפסולים. כך אפשר להציג נתון נפרד על מצביעים שבחרו לא לתמוך באף מועמד או רשימה.
בספרד נחשבים הפתקים הלבנים לקולות כשרים, אף שאינם תומכים ברשימה מסוימת. הם נכללים בחישוב אחוז החסימה, ולכן עשויים להקשות בעקיפין על מפלגות קטנות לעבור אותו.
שתי הדוגמאות ממחישות כי המשמעות המשפטית של פתק לבן היא עניין של הסדרי הבחירות בכל מדינה. בישראל, בניגוד לצרפת ולספרד, אין נתון רשמי נפרד על פתקים לבנים ריקים, והם אינם מקבלים מעמד עצמאי בספירת הקולות.
אילו עוד דברים עלולים להפוך קול לפסול?
הפתק הלבן הוא רק אחת הסיבות האפשריות לפסילת הצבעה. לפי חוק הבחירות לכנסת והכללים הנלווים לו, גם המקרים הבאים עלולים להביא לפסילת הקול:
- פתק שאינו עומד בדרישות החוק מבחינת צורה, צבע או תוכן
- פתק או מעטפה הכוללים סימן שעלול לזהות את המצביע
- מעטפה המכילה פתקים של רשימות שונות
- מעטפה המכילה יותר משלושה פתקים זהים
- מעטפה שאינה מהמעטפות שסיפקה ועדת הבחירות המרכזית
הכללים נועדו לשמור על תקינות ההליך ועל חשאיות ההצבעה. לא כל חריגה קטנה גוררת בהכרח פסילה, והדבר נתון לשיקול דעתה של ועדת הקלפי.
לסיכום,
הפתק הלבן הפך בתודעה הציבורית לסמל של אכזבה מהפוליטיקה ושל סירוב לבחור בין האפשרויות הקיימות. אבל בישראל, הוא אינו מנגנון רשמי להבעת מחאה.
הוא נועד במקור לאפשר הצבעה כאשר חסרים פתקים מודפסים, וכשהוא מוכנס למעטפה ללא סימון תקין, הוא נפסל. הוא אינו עובר למפלגה הגדולה, אינו משנה את חלוקת המנדטים ואינו נספר בנפרד. גם המספר האמיתי של המצביעים שבחרו בו אינו ידוע, שכן נתוני הקולות הפסולים כוללים יחד מגוון רחב של מקרים.
