כלי התקשורת ברוסיה עוקבים בעניין אחר המתיחות בין ישראל לפולין, על רקע הצעת החוק שתאסור על השימוש בביטוי "מחנות ריכוז פולניים". מוסקבה ו-וורשה מתחזקות יחסים מתוחים למדי והתבטאות ראש הממשלה, בנימין נתניהו, אתמול (ראשון) נגד החוק הפולני, עולה בקנה אחד עם ההתייחסות הרוסית ללאומנות הפולנית.
במוסקבה משתתף נתניהו בפתיחת תערוכה על המרד במחנה סוביבור לפני 75 שנה. כזכור, באוגוסט השנה, נישלה פולין את רוסיה מהקמת מוזיאון ואתר הנצחה במחנה עצמו וישראל, ששותפה להקמה, הואשמה במוסקבה ב"בוגדנות היסטורית". השתתפות נתניהו בטקס צפויה להשיב את הפרשה למקומה ההיסטורי ולפנות מקום לנושאים בוערים על סדר היום ובראשם כמובן המצב בסוריה.
נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, יצטרך לפנות היום לא מעט שעות לראש ממשלה ממדינה קטנה יחסית שאי אפשר כנראה להתעלם ממנה. ולא שאין לו צרות מבית, ערב הבחירות לנשיאות שיתקיימו בעוד חודשיים, תחת מה שנתפש ברוסיה כפעולות תגמול של המערב על חתרנותה המדינית של רוסיה.
ראש הממשלה נתניהו עם המראתו למוסקבה: אדון עם פוטין על הנסיון האיראני להפוך את לבנון לאתר אחד גדול של טילים מדוייקים נגד ישראל. לא נקבל זאת @gilicohen10 pic.twitter.com/eRmOpwDCJM
— כאן חדשות (@kann_news) 29 בינואר 2018
רק אתמול נעצר ושוב שוחרר מי שהיה עשוי להיות המועמד הריאלי היחיד בבחירות, איש האופוזיציה אלכסיי נבלני, לאחר שמאות מתומכיו יצאו למחות ברחובות. אבל לפחות בינתיים האופוזיציה ברוסיה עדיין בגדר דוגמית קולנית וסוגיות מדיניות החוץ בוערות יותר, בראשן פרויקט הדגל של פוטין, סוריה.
בשנים האחרונות נרקם קשר ייחודי בין ירושלים למוסקבה, לא מאהבת מרדכי של אף אחד מהצדדים. מנגנון התיאום האווירי בין המדינות הכרחי להבטחת שלומם של כלי הטיס הרוסיים והישראליים כאחד. בעבור ישראל, הוא הכרחי להבטחת יכולת התקפית מול התחמשותן של איראן וחיזבאללה. כל פעולה ישראלית מורכבת, מחייבת תיאום אסטרטגי ולא רק מבצעי.
לעתים קרובות פעולות ישראליות בסוריה (על פי פרסומים זרים כמובן), מתרחשות סמוך לשיחות טלפון או מפגשים בין נתניהו לפוטין. ב-8 בינואר תקף צה"ל מחסן תחמושת בסוריה, כשבוע לאחר שיחת טלפון שקיים עם פוטין. אירועים דומים נרשמו לאורך השנה שעברה וזו שקדמה לה. ב-8 במרץ יצא נתניהו לביקור בזק ברוסיה, כשבוע לפני מתקפה נרחבת של ישראל בסוריה שישראל הודתה בה. ב-6 ביוני יצא שוב נתניהו לביקור בזק במוסקבה, הרביעי בתוך שנה, ימים אחדים לפני תגובות לזליגה.
#Navalny is falling into the arms of OMON on this video lol
— Springprincess (@TamrikoT) 28 בינואר 2018
Take a look at Navalny’s supporters in the end. He’s using kids for his anti-government propaganda campaign.
My address to #Washington: if you like #Navalny so much, take him. We don’t need him.
pic.twitter.com/HcDQvcBMeA
ב-18 באוקטובר שוחחו שני המנהיגים בטלפון, ויממה אחר כך ירתה ישראל למטרות של צבא אסד בגבול. כל אלה מלמדים על קשר הדוק מאי פעם ובו ישראל מכירה למעשה במעמדה של רוסיה במזרח התיכון ובתמורה זוכה במרחב תמרון מבצעי. אין לדעת אם הפגישה בין נתניהו לפוטין הפעם מעידה על תכניות ישראליות חדשות, אבל הלחץ האיראני ניכר. רק אתמול קראו שני חברי מועצת הביטחון העליונה של אירן לפוטין לא להיכנע לדרישות הישראליות: הם סבורים כי נתניהו יבקש מרוסיה להגביל את יכולות הטילים וההגנה של איראן וממליצים לרוסיה להמשיך להגן על העמדות האיראניות.
אם עד היום באורח פלא, הצליח פוטין לתמרן בין כל השחקנים, עכשיו הופך המשחק מסובך עוד יותר. היום נפתחים בסוצ'י שעל חוף הים השחור שיחות שלום בין הצדדים הלוחמים. לישראל יש אינטרס להבטיח שאיראן לא תקבל שם את מבוקשה ותבסס את מעמדה הצבאי. גם מן הבחינה הזאת תזמון המפגש ודאי איננו מקרי.
#Navalny’s #StrikOfVoters: strikers tried to present the policemen flowers. #ЗабастовкаИзбирателей pic.twitter.com/EtZ48wsNhG
— Mykhailo Komadovsky (@mkomadovsky) 28 בינואר 2018
בתוך כך, ארצות הברית גם היא עומדת בפני הכרעה. בשנת הכהונה השנייה יצטרך טראמפ להחליט אם וכיצד לאפשר לרוסיה לבסס את מעמדה במזרח התיכון. האזורים הפרו אמריקנים שבשליטה כורדית שרויים כעת תחת מתקפה טורקית ומהווים מבחן לא פשוט לטראמפ. מבחן נוסף הוא הסכם הגרעין שטראמפ מבטיח לחסל.
כל יוזמה אמריקנית עשויה להשפיע על מערך הכוחות מול בעלת הבית הבלתי צפויה באזורנו, מוסקבה. ישראל מצידה, צריכה להבטיח שגם אם יתלקח משבר בין רוסיה לארצות הברית, האינטרסים החיוניים שלה יובטחו, לפחות במידה נאותה.
