בליכוד מאיימים על שאר סיעות הקואליציה כי ימשכו את ידיהם מניסיונות הגישור סביב חוק הגיוס. אם לא תתגלה גמישות ונכונות לפשרה כלשהי מצידם. כך פורסם הבוקר (ראשון) בתכנית הבוקר הזה בכאן רשת ב'.
"נמאס לנו", אמרו אנשי צוות המו"מ לגיבוש החוק מטעם הליכוד ."ליצמן לא זז מילימטר, כחלון וליברמן לא מגלים נכונות לפשרה. אם זה יישאר ככה, אין טעם להמשיך בתיווך. שינסו להגיע לפשרה לבד עם עצמם".
יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני מיהדות התורה נשאל הבוקר בישיבת הוועדה על המשבר סביב חוק הגיוס והשיב כי אינו מעוניין בבחירות. "אני חושב שנעשים פה מעשים לא הגונים מבחינת הקואליציה אבל נחכה לראות, אולי זה יסתדר בסוף. אם לא יסתדר נלך לבחירות. מה אפשר לעשות? אני לא רוצה ללכת לבחירות. על אף שמבין המפלגות אנחנו תמיד עולים בסקרים", אמר.
גפני אמר כי בקואליציה עם השמאל המצב היה שונה. "אני יודע מה היה קורה לו היינו בקואליציה עם השמאל. בכלל לא היו מדברים על זה. זה נעשה מאז קום המדינה ולא משנים אותו בחקיקה או בבג"ץ. השמאל פשוט יותר הגיוני. זה בכלל לא היה עומד לדיון. אבל אנחנו הולכים עם הימין אז זה המצב שלנו. אנחנו שותפים של מי שתוקף אותנו כל הזמן אבל מסתדרים עם זה".
במאמר המערכת הבוקר של עיתון המודיע המייצג את סגן שר הבריאות יעקב ליצמן, מצוין כי התחזקותו של יאיר לפיד בעקבות משבר הגיוס היא אפשרות הנלקחת בחשבון כאשר בוחנים את האפשרות לפירוק הממשלה: "אין ספק שהיהדות הנאמנה לא רוצה שלפיד יעלה. אין ספק שאם הוא רק יוכל, הוא יעשה כל שבידו להצר צעדינו; יגזור גזירות, יתנכל ויגלה עוינות". עם זאת, מדגיש העיתון כי סוגית הגיוס חשובה יותר: "אבל עתידם של לומדי התורה, של מי שתורתם אומנותם, יקר לנו וחשוב לנו הרבה יותר". בהמשך המאמר נטען כי הממשלה הנוכחית היא אחת הטובות שהיו למגזר החרדי. "אין לנו רצון לפגוע בה או להביא אותה לסוף דרכה אלא רק לעמוד על מה שסוכם", נכתב.
יו"ר יש עתיד יאיר לפיד ופעילי מפלגתו הגיעו הבוקר לתחנת רכבת מרכז בתל אביב כדי להפגין נגד מה שהם מכנים: 'חוק ההשתמטות' שאותו מנסים להעביר הסיעות החרדיות. הפעילים חילקו חומרי הסברה נגד חוק ההשתמטות ובעד השוויון בנטל. יאיר לפיד אמר כי החוק הוא עלבון לחיילי צה"ל, למדינת ישראל ולתורת ישראל. "בשום מקום בתורת ישראל לא אומרים שמותר לשלוח אחרים להיהרג בשבילך. בשום מקום בתורת ישראל לא כתוב שמותר להשתמט משירות לאומי במד"א או בעזרה לקשישים או נכים. החרדים פשוט מנצלים את חולשתו של נתניהו בגלל החקירות כדי לדרוס את הציבור החילוני, הדתי והמסורתי במדינת ישראל".
בתכנית הבוקר הזה אמר ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה) כי "אני מבין שחלק מחברי הקואליציה לא מבינים אותנו, כל הסיעות היו בוועדה שהסכימה למתווה מסוים. זו ממשלה טובה לכל מרכיבי הקואליציה ולעם ישראל. אני מקווה שהשותפים שלנו יתעשתו".
האזינו לראיון עם ח"כ אורי מקלב:
ח"כ רועי פולקמן (כולנו) אמר בתכנית כי "בחירות מוקדמות הן לא דבר טוב, אבל מפלגת כולנו מוכנה מאי פעם. האם יהיו בחירות? קשה להעריך אך דבר אחד בטוח - הסכמים צריך לכבד, תקציב הוא לכל עם ישראל ואת הממשלה לא מנהלים בסחטנות".
האזינו לראיון עם ח"כ רועי פולקמן:
חברת הכנסת נאוה בוקר (ליכוד) אמרה כי "המשבר הזה נראה רציני, החרדים לא מוכנים להתפשר, כחלון מתעקש שלא לדחות את ההצבעה על התקציב. אני לא חושבת שנכון שמפלגה שיש לה שישה מנדטים (יהדות התורה) תנהל את המדינה, הם מתנהלים בסחטנות. הפערים האלו ניתנים לגישור אין טעם ללכת לבחירות, החרדים צריכים לתרום את שלהם, הם קיבלו את חוק המרכולים שגם זה היה מוגזם".
האזינו לראיון עם ח"כ נאוה בוקר:
לפני צאתו לארצות הברית אמש התייחס ראש הממשלה בנימין נתניהו למשבר בקואליציה ואמר כי אין סיבה שהמשבר יוביל לבחירות. "עם רצון טוב זה גם לא יקרה. לי יש רצון טוב, אני מקווה שגם לשותפים האחרים שלנו. במקרה כזה לא נלך לבחירות והממשלה הזאת יכולה לכלות את ימיה בתאריך הנקוב ב-2019". היום צפויה להתקיים פגישת גישור בין הצדדים אולם עדיין לא נקבעו מקום ושעה לפגישה זו. פגישה דומה בוטלה ביום חמישי האחרון, לאחר שלא הייתה נכונות מצד המפלגות החרדיות לגלות גמישות סביב נקודות המחלוקת בנוגע לחוק הגיוס.
חוק הגיוס שאמור היה לעלות בשבוע שעבר להצבעה במליאת הכנסת לא עלה לבסוף למרות לחצי המפלגות החרדיות. בשבוע שעבר פורסם בחדשות הערב בכאן 11 כי בליכוד מגבשים מתווה שיאפשר למפלגות החרדיות להתפשר בנושא משבר חוק הגיוס. על פי הצעת הפשרה, בליכוד יבקשו מהמפלגות החרדיות להמתין כמה שבועות, עד שהוועדה המקצועית שהוקמה במשרד הביטחון ומגבשת פרמטרים להצעת חוק חדשה בנושא הגיוס תגבש את מסקנותיה.
בספטמבר קבע בג"ץ בהחלטה דרמטית, בהרכב מורחב של תשעה שופטים, כי הסדר הגיוס שנקבע ב-2015 כדי להעניק פטור משירות בצה"ל לצעירים חרדים - אינו חוקתי בשל פגיעה בעיקרון שוויון. ההסדר, שהחזיק מעמד שנתיים בלבד, בוטל, והשופטים הורו לממשלה לנסח חוק חלופי בתוך שנה - אז ייכנס הביטול לתוקפו.
