אחרי שנים: משרד החוץ לא התנגד לדיון ברצח העם הארמני

בעקבות הפרסום, סגנית שר החוץ, ציפי חוטובלי, התייחסה לראשונה לסוגיית ההכרה ברצח העם הארמני בריאיון לאריה גולן בתוכנית "הבוקר הזה" בכאן רשת ב'. "המשבר עם הטורקים הוביל אותנו לשקול שורה של צעדים", הסבירה חוטובלי. "אנחנו רואים את זה כמשהו שיש לו השלכות דרמטיות על טורקיה. לכן, עוד לא התקבלה החלטה להכיר בשואה הארמנית".

לדברי סגנית השר, "החזרת הקונסול הטורקי זו פעולה שפגעה בטורקים פגיעה גדולה והם הבינו את המסר. בסוף השאלה היא היעד המדיני. אם היעד המדיני הוא פירוק היחסים עם אנקרה, אז אפשר לעשות הרבה מאוד פעולות. צריכה להיות הבנה שאנחנו רוצים לשמר את היחסים עם טורקיה, כי זו מדינה חשובה במרחב שלנו. יש מחיר לזה שאתה סוגר נציגות ואנחנו לא מעוניינים בזה".

ההתערבות הקבועה של משרד החוץ בנושא הכרה ברצח העם הארמני נובעת מהרגישות ביחסים שבין ישראל לטורקיה. הפעם, גורמים בכירים בנשיאות הכנסת אמרו כי משרד החוץ כלל לא פנה לכנסת ולא ניסה למנוע את הדיון – מה שמעיד על שינוי גישה מסוים סביב הנושא הנפיץ. בעקבות כך, הכנסת צפויה לקיים מחר דיון פומבי ברצח העם הארמני, שבו אמורים לנכוח חברי כנסת רבים.

בשבוע שעבר פורסם בכאן רשת ב' על חידוש היוזמה להכרה ברצח העם הארמני. חבר הכנסת איציק שמולי מהמחנה הציוני הגיש הצעת חוק להכרה רשמית ברצח שבוצע על ידי הטורקים במהלך מלחמת העולם הראשונה. זאת, ברקע המשבר המתחדש עם טורקיה, בעקבות האירועים בעזה ולאחר התקפותיו של הנשיא ארדואן על ישראל והחזרת השגרירים והקונסולים של שתי המדינות בחזרה למדינותיהם.

הצעת החוק של שמולי קובעת כי כנסת ישראל תכיר רשמית ברצח העם הארמני ותציין את הדבר ביום מיוחד מדי שנה. פרט לכך מבקשת הצעת החוק שישראל תכיר רשמית גם בטבח האוכלוסייה האשורית, שאירע אף הוא על ידי הטורקים במהלך מלחמת העולם הראשונה ובמהלכו נרצחו כ-300 אלף בני אדם על פי ההערכות. בטבח באוכלוסייה האשורית הכירו פחות מדינות בהשוואה להכרה ברצח העם הארמני.

לדברי חבר הכנסת שמולי "מעבר לעובדה שמדינות רבות כבר הכירו ברצח העם הארמני, מצטרפת העובדה שאין עוד טעם לנהוג ברגישות מיוחדת מול הטורקים לאור דברי ההסתה של משיא טורקיה ארדואן נגד מדינת ישראל".