יממה לאחר שהוועדה בראשות השר לשעבר משה ניסים הגישה את המלצותיה בנושא הגיור, הבוקר (שני) מתברר כי המדינה צפויה לבקש ארכה משמעותית במיוחד של חצי שנה כדי לגבש עמדה - כך שההכרעה בסוגייה תידחה עד לאחר הבחירות. במקביל, לכאן חדשות נודע על שינוי ראשון שכבר הוחלט לבצע בנוסח ההמלצות, לאחר הביקורת שהשמיעו אתמול רבנים על תוכנן.
ראש הממשלה, בנימין נתניהו, התבטא אתמול במפתיע בעד מתווה הגיור של ניסים, למרות הביקורת החריפה של המפלגות החרדיות. במהלך הישיבה הסגורה של ראשי מפלגות הקואליציה, הדגיש נתניהו כי הוא דוגל בגישה מקלה וליברלית יותר, בדומה לזו שמייצג בית הלל. ראש הממשלה אף אמר כי אם המתווה של השר לשעבר ניסים גורר ביקורת גם מהרפורמים וגם מהחרדים – "כנראה הוא עלה על משהו נכון".
במקביל, לכאן חדשות נודע כי ניסים שינה את נוסח ההמלצות שהוגשו אתמול לראש הממשלה, כך שלנשיא בית הדין הרבני הגדול תהיה זכות וטו על מינוי ראש רשות הגיור הממלכתי החדשה שתוקם. בהמלצות שהוגשו נכתב כי ראש הממשלה הוא שימנה את ראש הרשות, תוך התייעצות עם נשיא בית הדין ויו"ר הסוכנות היהודית – אך הנוסח תוקן, וכעת נכתב בו שהמינוי ייעשה בהסכמתם.
אתמול הגיש שר המשפטים לשעבר משה ניסים את דוח הגיור, שבו הומלץ בין השאר להקים רשות לגיור ממלכתי כיחידת סמך בלשכת ראש הממשלה. בהצגת הדוח הסביר השר לשעבר כי "הנושא שאנחנו עוסקים בו הוא פשוטו כמשמעו: עתיד העם היהודי, לא פחות מכך".
"ההתבוללות חדרה לתוך מדינת ישראל. זה אתגר ולצערי ממשלות ישראל ורבני ישראל חטאו. היו צריכים להתבונן בבעיה הזאת אך הם לא עשו זאת", המשיך נסים. "ההצעה שלנו היא להקים רשות לגיור ממלכתית שהיא אחת ויחידה. אין מקום לבתי דין פרטיים - צריך לומר שלפעמים המטרות של בתי הדין הפרטיים לא טהורות ולעיתים עסקיות".
ההמלצות שהוצעו בדוח התקבלו בהתנגדות גורפת. שר הפנים אריה דרעי אמר לאחר פרסומן כי "אני מתנגד באופן חד משמעי להמלצות אלו ואדאג שלא יעלו אפילו לדיון. המוסמך היחידי על פי תקנות הממשלה להגיש הצעת חוק בנושא הגיור הוא שר הפנים, וברור לגמרי שלא אגיש הצעה זו. אני דורש לחזור מידית להצעת החוק בנושא שהפצתי ואושרה בממשלה, שעיקרה - רק גיור ממלכתי של הרבנות הראשית יוכר בישראל. דרישה זו אעלה היום בישיבת ראשי המפלגות".
גם ח"כ משה גפני הצטרף להתנגדות מהצד החרדי ומסר: "היהדות היא לא דת מסיונרית. להיכנס לעם ישראל יש קושי, ויש דרך, על פיה ניתן להיכנס. הניסיונות לפרק את המסגרת הזאת דרך חוקים, ועדות או תקנות לא יקרו, אנו לא נסכים להם בשום אופן. הסטטוס קוו צריך להישמר, נושא הגיור מלווה אותנו מאז היותנו לעם, זה לא נושא חרדי אלא נוגע ליסודו של העם, ולא נאפשר כל שינוי בנושא הזה. לא תהיה הפרה של הסטטוס קוו".
מנגד אמר יו"ר ארגון רבני צהר, הרב דוד סתיו, כי "מעורבות פוליטית בעולם ההלכה היא אסון להלכה ורעה למדינה. גיור הוא מושג הלכתי ולכן ידעה המסורת היהודית להפקיד את הגיור בידי חכמיה, חלקם אנשי בית הלל וחלקם תלמידי בית שמאי. אסור שפוליטיקאים יקבעו מהו גיור ומהי הלכה".
גם מנכ"ל התנועה הרפורמית, הרב גלעד קריב, הצטרף למתנגדים מהצד הליברלי והסביר כי "בהמלצות לנושא הגיור ישנם מרכיבים מטרידים ומרכיבים ראויים, ועל פניו ראוי היה לדון בהן. אלא שכבר עתה ברור שהמפלגות החרדיות והממסד הרבני עתידים לקבור אותן קבורת חמור. זוהי עוד הוכחה לכך שהם אינם מעוניינים בכל מתווה של הסכמה לאומית רחבה או פשרה. זו בדיוק הסיבה מדוע אי אפשר להפקיד בידי גורמים אלו את האחריות הבלעדית על שערי הכניסה לעם היהודי".
