ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה היום (שני) להצבעה את חוק הגיוס, שאמור להסדיר את נושא גיוסם של החרדים לצה"ל. החוק יעלה להצבעתה של מליאת הכנסת בקריאה ראשונה בשעות הלילה.
בהצבעה שהתקיימה אתמול בממשלה, תמכו בהצעת החוק כל חברי הכנסת מלבד יו"ר ש"ס, שר הפנים אריה דרעי. גם ביהדות התורה מתנגדים למתווה, שהוצע על ידי משרד הביטחון. שר הביטחון, אביגדור ליברמן, אמר אתמול כי הוא "מברך את חברי הוועדה של צה"ל ומשרד הביטחון על עבודה מקצועית ועניינית, שקיבלה לפני זמן קצר את אמון הממשלה. זה החוק של מערכת הביטחון, למען הביטחון ולמען מדינת ישראל".
החרדים אמנם יתנגדו בהצבעה במליאה, אך הקואליציה תקבל את תמיכתה של יש עתיד, שם הבהירו כי מדובר בחוק טוב המתבסס על ההצעה של המפלגה בעבר.
האזינו לריאיון:
"אם לא ישנו בחוק אף אות – בוודאי שנצביע בעדו. זה חוק טוב, שיביא לזה שיותר חרדים יתגייסו ויותר חרדים יצאו לעבודה. החוק בהחלט מקדם את השוויון בנטל", אמר לפיד בריאיון לאסתי פרז בתכנית "בחצי היום" בכאן רשת ב'.
"האגדה שאין סנקציות פליליות בחוק הזה היא לא נכונה", הוסיף לפיד. "אנשים ילכו לבית סוהר אם לא יתגייסו ויש ענישה נגד משתמטים, גם חילונים אגב. האם זה אידיאלי? אידיאלי שכולם מתגייסים בגיל 18 נקודה, זה הדבר הערכי הנכון. בנסיבות הקיימות, זה חוק טוב. החוק נורא דומה לחוק של יש עתיד מהממשלה הקודמת".
שרת המשפטים איילת שקד תקפה בחריפות את לפיד, בטענה כי החוק שקידמה יש עתיד בכנסת הקודמת היה פופוליסטי. "הנוסח, כפי שיעבור היום, שונה בליבת החוק מהנוסח של יש עתיד", הבהירה שקד. "שעות רבות השקעתי בכנסת הקודמת כדי לשכנע את לפיד ושלח לתמוך בסנקציות כלכליות ולא פליליות, ולא הצלחתי. הם העדיפו פופוליזם על מהות, אז למה לא להגיד פשוט את האמת?"
ח"כ לפיד הגיב על דברי השרה, ואמר כי "מכל מופעי הציניות, הציניות הפוליטית המוחלטת היא של שקד ונתניהו". לדברי השר לשעבר, השרה שקד הייתה שותפה מלאה לחוק, "היא ועפר שלח כתבו אותו יחד והצביעו בעדו. שנה אחר כך אותה שקד ואותו נתניהו ישבו במליאה והצביעו נגד החוק הזה, שחשבו שהוא כל כך היסטורי. אם שקד הייתה מדברת באמת על מה חשוב לחיילי צה"ל, היא הייתה נלחמת על החוק שהיא עצמה העבירה. אין עמדה צינית יותר מאשר לבטל חוק שאתה מאמין בו רק כי אתה מאמין שזה צורך פוליטי".
שר הביטחון אביגדור ליברמן הגיב בישיבת סיעת ישראל ביתנו לאישור החוק להצבעה ולביקורת מימין ומשמאל, ואמר כי מדובר בחוק ממלכתי ואחראי. "אני לא מאמין ב'תפסת מרובה - לא תפסת' ולכן החוק שהבאנו, חוק שעבר את אישור מערכת הביטחון, שהרמטכ"ל עבר עליו, על כל פסיק, ושהוא עובר את בג"ץ... לא מבין את הביקורת של חברי הכנסת. אני מברך את ההחלטה של יאיר לפיד לתמוך בחוק. זה לא חוק של ליברמן, ליצמן או דרעי. מברך על ההחלטה של המחנה הציוני להתנגד - זה המקום הטבעי שלהם, בין הרשימה המשותפת למרצ. המחנה הציוני שכח מה זה להיות ממלכתי".
יו״ר המחנה הציוני, אבי גבאי, התייחס בישיבת הסיעה להחלטת יש עתיד להצביע בעד החוק וטען כי מדובר בבגידה. ״כך נראית מפלגה שעברה צד״, אמר גבאי. "היום נחזה בכנסת ישראל כיצד נראית הרמת הידיים של מפלגת יש עתיד, אחרי שנבהלה מהסקרים והפסיקה להאמין שהמחנה שלנו יכול לנצח. הפסיקה ובוחרת להצטרף לצד השני, לוותר על הערכים ולוותר על העמדות שלנו. מפלגה שאומרת שאם אי אפשר לנצח אותם אז נצטרף אליהם".
"חובתנו לומר לציבור את האמת: אף חרדי שלא התגייס אתמול, גם לא יתגייס מחר בגלל החוק הזה. ההתחייבות שלנו היא ברורה. אנחנו בעד שכל אזרח בישראל יישא בנטל. בין אם בשירות צבאי ובין אם בשירות לאומי או אזרחי. אבל עד שזה יתגשם – חובתנו לדאוג שמי שכן מתגייס, מי שכן משרת, ומי שכן תורם – יתוגמל בשכר ראוי ולא בדמי קיום מעליבים, שמביאים לכך שהמשפחות העובדות צריכות לקיים מהמעט שנותר להן גם את בנותיהם ובניהם שמשרתות ומשרתים בצבא".
יו"ר התנועה, ציפי לבני, אמרה בפתח ישיבת סיעת המחנה הציוני על חוק הגיוס כי "התשלום של נתניהו לחרדים הוא לפי הנוסחה - 'אתם תחזיקו אותי בשלטון ואני אשלח ילדים של אחרים להילחם'. העובדה שיש מפלגה באופוזיציה שבוגדת במצביעים שלה ותומכת בזה, היא לא תעודת הכשר".
"הישיבה היא לא הספק של הצבא": כתבנו זאב קם תפס לשיחה את יו"ר סיעת יהדות התורה, ח"כ מנחם אליעזר מוזס, כדי להבין ממנו מה הבעיה בחוק הגיוס החדש שמציע משרד הביטחון #פרלמנט_לייט pic.twitter.com/31inLHoMQM
— כאן חדשות (@kann_news) 14 ביוני 2018
בשבוע שעבר הודיע ראש הממשלה, בנימין נתניהו, כי הוא מתכוון לקדם את החוק, חרף התנגדות המפלגות החרדיות. "אני לא רוצה בחירות, אבל גם לא מפחד מהן", אמר בישיבת הממשלה האחרונה.
בתחילת החודש שעבר פרסמה הוועדה לבחינת גיוס בני הציבור החרדי במשרד הביטחון את המלצותיה למתווה חוק גיוס חדש. בין ההמלצות: קביעת יעדי גיוס חדשים לצה"ל ולשירות הלאומי, העלאה שנתית הדרגתית במספר המשרתים, סנקציות כלכליות משמעותיות על אי-עמידה ביעדי הגיוס וקידום הטבות ותגמולים לכלל המשרתים.
