באפריל 2018 וייסבורד, ששירת בעבר כדיפלומט בירדן, נכנס לתפקיד השגריר אחרי משבר אמון קשה ביחסי המדינות. מאבטח בשגרירות הישראלית ברבת עמון ירה למוות בדירתו בשני ירדנים, אחרי שאחד מהם דקר אותו במברג. קבלת הפנים שעשה ראש הממשלה, נתניהו, למאבטח, הרתיחה את הירדנים וגרמה לישראל לשלם פיצויים למשפחות הקורבנות ולהחליף את השגרירה עינת שליין. 

"היה צריך לשקם אמון, אבל בסופו של דבר גם הצד השני רצה להחזיר את היחסים למסלול", השגריר היוצא סיפר. "אחרי כמה חודשים הדברים התחילו לעלות על פסים טובים". רגע פחות טוב שזכור לו בתפקיד הוא ההכרזה הירדנית על החזרת המובלעות. "ניהלנו עם ירדן משא ומתן בנושא הזה במשך שנה, זה לא צלח. אבל מצד שני, היחסים בין המדינות יותר גדולים מצופר ונהריים, וידענו להמשיך הלאה". 

ועל אף שגם המשבר הזה הוכל, אי אפשר שלא לקבל את הרושם שהווליום הגבוה שקיבלו המשברים בין המדינות בשנים האחרונות קשור גם לנתק בין ראש הממשלה לשעבר, בנימין נתניהו, למלך ירדן, עבדאללה השני. כך היה כשישראל לא אפשרה ליורש העצר הירדני לבקר בתנאים שרצה במסגד אל-אקצא בהר הבית, וירדן בתגובה לא אפשרה לנתניהו לטוס מעל שטחה בדרך לאמירויות.

"החוכמה היא זה איך לנסות להתגבר על זה, זה לנסות גם בתקופות פחות טובות להכיל מתחים, לנסות למנוע מדברים להפוך ליותר חריפים ולנסות לבנות את הקרקע ולהכין את הדברים לתקופות יותר טובות", וייסבורד ציין. 

הנשיא הרצוג חשף: "נפגשתי עם המלך עבדאללה בירדן"

למרות היחסים האישיים הרעועים בין נתניהו לעבדאללה, בשנה האחרונה קרה משהו באזור שגרם לממלכה ההאשמית לשנות כיוון – החתימה על הסכמי האברהם. "ההסכמים סייעו לחמם את היחסים", הוא מסביר. "זה הביא את הירדנים להבנה שיש יחסים ביטחוניים ואחרים חשובים, אבל צריך לנוע גם ביחסים האזרחיים. אנחנו תמיד צריכים לזכור שהלחם והחמאה זה היחסים שלנו עם מצרים וירדן ואני חושב שכישראלים אנחנו פשוט צריכים להסתכל על הגיאוגרפיה".