הוועדה להתמודדות עם נגיף קורונה מציגה היום (שלישי) את מסקנות הביניים שלה על התמודדות המדינה במשבר עד כה ואת המלצותיה. הוועדה מתחה ביקורת חריפה על התנהלות המדינה במשבר: "היה כשל מחשבתי וארגוני בקבלת החלטות, מדיניות בדיקות לקויה, הסגר שגוי", והמליצה בין היתר על שינוי במדיניות הבדיקות והקמת גוף לניהול משברים לאומיים.
אחרי פרסום המסקנות מסר גורם בסביבתו של ראש הממשלה כי "ועדת הקורונה מתבררת כוועדה פוליטית לחלוטין. בשעה שכל העולם משבח את ההצלחה הגדולה של ישראל במאבק בקורונה, ההתקפות של הוועדה על קבלת ההחלטות ועל מדיניות הסגר מגוחכות מתמיד. שעפר שלח יפסיק לנסוע עם שלושה אנשים ברכב ושיגיד לבוס שלו יאיר לפיד להפסיק להגיד לאנשים לשבור את הסגר".
לפי הממצאים שהציגה הוועדה - "החלטות מדיניות כבדות משקל התקבלו בפורום מצומצם שכלל פרט לראש הממשלה את מנכ"ל משרד הבריאות, ולאחר זמן גם את מנכ"ל משרד האוצר - עצם התפיסה הזו מעידה על כשל מחשבתי וארגוני".
הוועדה העלתה חשש כי יפרוץ גל שני של קורונה בחורף הקרוב: "ייתכן שאף בשעה שהמשבר הנוכחי טרם חלף. יש להיערך לכך בכל המישורים, במיוחד במישור הטיפול הממשלי".
הוועדה מתחה ביקורת גם על התנהלות משרד הבריאות: "מנכ"ל משרד הבריאות לא ידע, בהופעתו בוועדה, לתת הערכה כלשהי לגבי קצב התפשטות המחלה והפרמטר העיקרי שלה - מספר החולים שיזדקקו להנשמה. בתחום מכונות ההנשמה נמסרו לוועדה נתונים סותרים, אך התמונה הברורה היא שמאז ב-20 בינואר עלה מספר מכונות ההנשמה בישראל בשיעור נמוך, הרחוק ממה שנזדקק לו בתרחישים מחמירים".
בנוגע לקיום הבדיקות לאבחון הנגיף נכתב: "קשה לדעת אם ההתנגדות לביצוע בדיקות המוניות נבעה מתורה סדורה או מהעובדה הפשוטה שפשוט לא היו ערכות בדיקה במספר מספיק או מוכנות מספקת של מעבדות. ההצהרות הסותרות ביחס ליעילות השימוש במסכות תואמות גם הן את העובדה שרק בסוף מארס היו בישראל מסיכות במספר מספיק".
מסקנות ועדת הקורונה | ח"כ שלח: "המטרה הייתה לפקח על הממשלה והגופים שמטפלים במשבר בשלושה תחומים – בריאות, כלכלה וממשל. המשבר הוא רוחבי ועמוק. מחלת הקורונה 2 עלולה להתפרץ בחורף הקרוב" pic.twitter.com/WmEygfXi6K
— כאן חדשות (@kann_news) 7 באפריל 2020
עוד נכתב כי "באו לידי ביטוי הפערים במוכנות, חולשתו של משרד הבריאות כגוף מתפקד בחירום והיעדרו של מטה חירום לאומי מאורגן ומיומן. בתחילה נקבעה מדיניות בדיקות, משניתנה הוראה להרחיב אותה התנהל תהליך הרכש על ידי גופים שלא בכך מיומנותם, והובאו לארץ בנקודות זמן קריטיות חומרים לא מתאימים. כל הזמן הזה היו פערי מידע גדולים, כולל במה שהוצג לוועדה, לגבי היכולות והביצוע בפועל".
בהמלצות הוועדה בנושאים אלו נכתב: "יש להקים בהקדם גוף אופרטיבי-ניהולי לניהול משברים לאומיים. בראש גוף זה יעמוד איש בעל ניסיון בניהול מערכות ציבוריות גדולות שיוביל שולחן ובו נציגים מכל המערכות שהמשבר משפיע עליהן. גוף זה יוביל הן את קבלת ההחלטות היומיומית והן את החשיבה קדימה. יש לגייס מערכים צבאיים כמו דובר צה"ל ופיקוד העורף, כמו גם יועצי תקשורת חיצוני".
"אין להגביל את הבדיקות לאנשים המגלים תסמיני מחלה, כפי שנוהגת המערכת עתה (למעט מספר קטן יחסית של בדיקות ניטור). יש לבדוק באופן סדיר במחזורים של אחת לכמה ימים".
מסקנות ועדת הקורונה | ח"כ שלח: לגבי מכונות הנשמה – בזמן שאנחנו מדברים – גם לוועדה הזאת אין מושג כמה מכונות הנשמה פנויות יש. ההתרשמות שלנו היא שלא נוספו הרבה. צריך להיות פרויקטור לאומי בנושא pic.twitter.com/biGBvhSPnD
— כאן חדשות (@kann_news) 7 באפריל 2020
לגבי אסטרטגיית היציאה נכתב כי לאחר חג הפסח יש לשנות את מדיניות איסורי התנועה והעבודה. "גם בהיעדרה של 'אסטרטגית יציאה' כוללת, המשך המדיניות הנוכחית עלול להביא אותנו למצב שבו מספרי החולים הקשים והמתים ימשיכו להיות נמוכים ברמה עולמית, אבל הנזק לכלכלה ולחברה יהיה לאו בר-תיקון, ויוביל בטווח הארוך אפילו לאובדן חיי אדם", נכתב במסמך.
בהמלצות הוועדה בנושא זה נכתב כי יש לבצע "שחרור הדרגתי של המשק החייב להתחיל בהקדם, לכל המאוחר עם תום ימי הפסח".
בסיכום הדברים, נכתב במסמך כי "חברי הוועדה התרשמו לרעה מרמת איסוף וניתוח הנתונים הנוגעים לקורונה, כפי שהוצגה לה על ידי הדוברים השונים".
איגוד רופאי בריאות הציבור ברך על פרסום דוח הביניים: "חשוב מאוד שבאירוע חירום בבריאות הציבור יתנהלו דיונים ציבוריים ויתקיים פיקוח פרלמנטרי, במטרה לשפר תהליכים בזמן אמת. מעבר ללקחים שיכולים להילמד הדבר חשוב גם לצורך שקיפות, הצגת השיקולים לציבור, שיפור תהליכי קבלת ההחלטות, חיזוק האיזונים והבלמים והגברת האמון".
