אחרי הודעת ראש הממשלה בנימין נתניהו שימשוך את בקשת החסינות מהכנסת, כתב האישום נגדו צפוי להיות מוגש בקרוב מאוד לבית המשפט המחוזי בירושלים, להרכב של שלושה שופטים. עם זאת, נראה שהמשפט עצמו לא יתחיל לפני הבחירות. מה הלאה? פרשניתנו לענייני משפט תמר אלמוג עונה על כל השאלות בעמוד הפייסבוק של כאן חדשות.
למה בכלל נתניהו משך את הבקשה, לא עדיף לנסות בכל מקרה?
הוא ניסה, וגם אמר את המשפט: "החסינות היא אבן יסוד בדמוקרטיה". אבל מבחינה פוליטית היה ברור שאין סיכוי לבקשה כי אין רוב להצבעה בעד החסינות. יש כמה שלבים: מכיוון שמדובר בכנסת מעבר, היה צריך לנהל דיון במליאה על הקמת ועדת הכנסת, הדיון שמתקיים היום. אחרי הקמת הוועדה, הייתה הוועדה דנה בחסינות. נתניהו, כשהודיע שיבקש חסינות, אמר שגם יבקש להביא עדים וראיות. במקביל גם היועמ"ש נערך להציג את כתב האישום בפני הוועדה. זו הייתה דילמה אצל רה"מ והצוות שלו גם לפני הגשת הבקשה – כי היה ברור להם שיהיו דיונים בכנסת, והציבור ישמע שוב על הפרטים ועל חומרתם. ואם לא מקבלים את החלטת הוועדה ועותרים לבג"ץ, אז הייתה יכולה להיות קביעה של בית משפט עליון, עקרונית מוסרית, עוד לפני דיונים בבית המשפט המחוזי.
כשהוחלט להגיש בכל זאת את הבקשה, היה ניסיון לראות מה יהיה הסיכוי הפוליטי. אך מהרגע שהבינו שאין סיכוי, העדיפו לא לקיים את הדיון הזה. ויש פה עוד עניין, אולי אסטרטגי: על מה כולנו מדברים היום? על התוכנית הגדולה, תוכנית המאה של טראמפ הערב, כולם סביב זה. כתב האישום יוגש בקרוב מאוד. מרגע שיודעים זאת – לא מן הנמנע שנשמע טענות מצד ראש הממשלה: כיצד מגישים כתב אישום בתקופה כזאת? חשוב להבהיר בנוגע לזה – כתב האישום הוא מסמך שמוכן כבר להגשה, הגשתו הייתה שאלה של נושא החסינות. מרגע שאין חסינות, כתב האישום יכול להיות מוגש בלי שום קשר לתוכנית המאה.
לקריאת כתב האישום המלא נגד בנימין נתניהו - לחצו כאן
האם המשפט יכול להתחיל לפני הבחירות?
על הנייר, כן. להערכתי בנקודת הזמן הזאת - לא. יש הבדל בין הגשת כתב אישום לבין תחילת משפט. הגשת כתב אישום היא צעד כמעט טכני. המשמעות הגדולה שלו היא שאדם הופך מחשוד לנאשם. אך הגשת האישום היא באמצעות שליח או תוכנת מחשב, ואין דיון באותו יום של ההגשה.
מרגע שהוא מוגש, המשפט לא מתחיל עדיין אלא רק בהליך שנקרא דיון הקראה, שבו מקריאים את כתב האישום לנאשם ומוודאים שהוא הבין את משמעותו. זה דיון חשוב, ופעמים רבות במשפטי צווארון לבן מדלגים על השלב הזה, הסנגורים קמים ואומרים שהנאשם קרא והבין ורק השופטים שואלים את הנאשם כדי לוודא, למען הפרוטוקול. רק דיון ההקראה מסמן את תחילת המשפט באופן רשמי. הדיון הזה, וגם הדיונים המקדמיים, ניתן להניח שיידחו שוב ושוב, כפי שקורה בדיונים רבים, ולא יחלו לפני הבחירות. יתחילו קודם דיונים על חומרי חקירה, מה מגיע לראש הממשלה לקבל ומה לא – את חומרי החקירה אמורים לקבל עם הגשת כתב האישום, ועד כה התקבלה רק ליבת חומרי החקירה (למרות שנתניהו כבר קיבל את מרבית החומרים).
האם יש עוד משהו שנתניהו יכול לעשות כדי להתחמק ממשפט?
מבחינה פוליטית נראה שנגמרו השלבים. אך מבחינה משפטית ניתן להתחיל לטעון טיעונים מהותיים, ורמז לזה כבר קיבלנו. בבקשת החסינות של ראש הממשלה הוא אמר בעצם שיטען לחסינות מהותית. חסינות מהותית, בניגוד לחסינות שביקש מהכנסת, היא חסינות שאומרת שאי אפשר להעמיד לדין כלל, מכיוון שאלו דברים שנעשו במסגרת עבודתו כח"כ, וזה מה שנתניהו טוען בנוגע לחלק מתיק 1000 וחלק מתיק 2000. אומר ראש הממשלה, גם לגבי העברת חוק מילצ'ן וגם לגבי החקיקה שנוגעת לישראל היום – חלק מהמהלכים היו במסגרת תפקידי הפרלמנטרי ואי אפשר להעמיד אותי לדין. החוק מאפשר את הטענה הזאת.
האם זה מהלך חכם של נתניהו, מה הוא מרוויח?
זה לא עניין של מה להרוויח, אלא מה לא להפסיד. המהלך מגיע מתוך ההבנה שממילא יהיו דיונים בכנסת ויסתיימו בכך שלא תתקבל הבקשה לחסינות, ובכך הוא חוסך את הדיונים שבהם שומעים את היועמ"ש מתייחס לכתב האישום והחומרה שלו, וגם באותה מידה – הוא יכול לקשר את זה למהלכים המדיניים.
מה הסיכוי שנתניהו יצא צח כשלג אחרי המשפט?
חזקת החפות היא דבר שאין לזלזל בו, לעולם. נוטים לדבר על אחוזי הרשעות בישראל, והדיון בנושא הזה לא מדויק. האחוזים של ההרשעות בישראל נמוכים יותר ממה שנוטים לייחס. ותמיד יש אפשרות להסדר טיעון, או לזיכוי.
מה הרכב השופטים וכמה זמן המשפט צפוי להיערך?
שלושה שופטים שעדיין לא יודעים את זהותם. אפשר להעריך שישבו שם השופטים הבכירים. לעיתים מודיעים השופטים על מניעה לעסוק בתיק מטעמים אלו ואחרים. לגבי משך הזמן – לפי החוק הפלילי משפט אמור להיערך מדי יום כדי למנוע עינוי דין לנאשם. עם זאת, יש מגבלות, עורכי הדין מייצגים עוד אנשים, וזה עוד לפני שדיברנו על המצב התקדימי שבו ראש ממשלה מכהן מנהל משפט – ולכן זה ייקח זמן.
האם צפויה התייחסות של מנדלבליט בנוגע ליכולתו של נאשם בעבירות הללו להתמודד על ראשות הממשלה, אחרי שהחסינות הוסרה?
היועץ היה קרוב לתת עמדה בעניין כשהנושא הגיע לבג"ץ, אך זה החליט שלא ידון בעניין ולכן מנדלבליט לא נדרש לתת את עמדתו. אפשר להעריך שאם ברגע שיוגש האישום, יוגש בג"ץ מכיוון כלשהו – הפעם היועץ לא יוכל לטעון שזו שאלה תיאורטית. החוק מדבר על כך שראש ממשלה יכול להישאר ראש מממשלה עד פסק דין חלוט, שאין עליו ערעור. אך יש דיון האם יש פרשנות אחרת לחוק הזה, והאם פסיקות מאוחרות יותר משנות את המצב.
האם נתניהו יכול לבקש שוב חסינות אחרי הבחירות?
מרגע שכתב האישום יוגש, אין יותר למה לבקש חסינות. הוא יכול לטעון, כפי שנאמר קודם, שיש לו חסינות מהותית על חלק מהדברים.
האם נתניהו יוכל לבקש דחייה של המשפט בגלל אילוצים שלו כראש ממשלה?
מאמינה שנראה בקשה כזאת. אנחנו במקום חדש שמעולם לא היינו בו. מאוד יכול להיות גם שנתניהו יבקש פטור מהתייצבות לרוב הדיונים, וגם כאן אין דבר חדש, זו בקשה שהוגשה בתיקי עבר. בית המשפט מכיר בכך שנאשמים אמורים לנהל חיים במקביל למשפט. עם זאת, ישנם דיונים מסוימים שבהם בית המשפט יקבע שהנאשם חייב להיות.
