דוח ה-OECD בנושא החינוך לשנת 2019 מעלה תמונה קשה באשר להשקעת המדינה במערכת החינוך: ישראל מדורגת במקום השני מהסוף בהשקעה בגיל הרך. גם בשאר שלבי החינוך ממוקמת ישראל במקום נמוך מבחינת ההשקעה הכספית בתלמיד – במקום 23 מתוך 34 מדינות החברות בארגון.
הדוח מצביע כי על אף שההשקעה הלאומית בחינוך גדלה בישראל – ההשקעה פר תלמיד היא מהנמוכות במדינות המפותחות, זאת בשל קצב גידול האוכלוסייה. על פי הדוח, ישראל נדרשת להוסיף לתקציב החינוך עוד כ-13 מיליארד שקלים, לא כולל החינוך בגיל הרך, כדי להשתוות למדינות האחרות ב-OECD.
עוד על פי הדוח, הכיתות בישראל הן מהצפופות במדינות המפותחות. ישראל מדורגת במקום ה-27 מתוך 30 מדינות ברמת הצפיפות בכיתות. בבתי היסודיים ישנו פער של 25% בכמות התלמידים בכיתות לעמות הממוצע ב-OECD. נוסף על כך עולה מהדוח כי מורה בחינוך היסודי מרוויח כ-4% פחות בממצוע ממורה במדינות האחרות בארגון, ומורה בחטיבה העליונה משתכר כ-8% פחות.
במקביל עולה כי אוכלוסיית ישראל היא מהמשכילות בעולם – עם זאת, עולה כי ישראל כבר לא מדורגת בראש הרשימה, גם משום ששאר המדינות צמצמו את הפערים מול ישראל וגם בשל רמת החינוך של הדור הצעיר. ישראל היא אחת מ-2 המדינות עם מספר שנות הלימוד החובה הגבוה ביותר והמורים צעירים יותר. עוד עולה כי בכל שלבי החינוך כוח ההוראה בישראל בנוי ברובו ממורות.
שר החינוך הרב רפי פרץ בתגובה לדוח: "נתוני ה-OECD האחרונים מצביעים על מגמת השיפור בהשקעות בחינוך ובשכר המורים. הדבר מבורך וראוי, ואני מברך עליהם, אך בד בבד הנתונים עדיין מטרידים. ההשקעה ברמת תלמיד בודד בישראל עדיין נמוכה ביחס לתלמידי העולם. זהו פער שצריך לתת לו מענה. בפני המערכת עומדים אתגרים גדולים וחשובים, שכרוכים בהשלמות של פערים תקציביים".
