שופט בית המשפט העליון נעם סולברג הגיב אתמול (שני) לראשונה לחקיקה שהקואליציה מקדמת בעניין צמצום עילת הסבירות לאחר פניית כאן חדשות. סולברג אמר כי "לא חשבתי אז, לפני שלוש וחצי שנים, באותה הרצאה, על תיקון בדרך של חקיקה. חשבתי על מגמה שתבוא לידי ביטוי בפסיקה".
עוד הסביר סולברג כי בסיום הרצאתו דאז הוא ציין שפרשנות, סבירות ומידתיות "מזמנים אתגרים משמעותיים, ומחייבים אותנו להרחיב ולהעמיק את הדיון החשוב על אודות גבולותיו הראויים של שיקול הדעת השיפוטי".
כתב כאן חדשות מיכאל שמש פרסם לראשונה הבהרה של סולברג לאחר מכן, שאמר כי "השבתי לשאלה ביחס למאמרי מלפני שלוש שנים וחצי, לא נקטתי כל עמדה ביחס להליכי החקיקה בימים אלה".
חבר הכנסת גלעד קריב התייחס לאמירותיו של סולברג בתוכנית בנימיני וגואטה בכאן רשת ב. "נתניהו ורוטמן נשאו את שמו של סולברג לשווא. נראה שסולברג חשב שראשי הקואליציה יעצרו לפני סיום החקיקה. זה השופט האחרון שמתערב בהליכי הכנסת", הסביר קריב.
גם חברת הכנסת יוליה מלינובסקי הגיבה לטענת סולברג וכתבה: "דבר אחד ברור לחלוטין לאחר דבריו של סולברג, מובילי החקיקה כבר לא יוכלו להשתמש בו כעלה תאנה. סולברג מבהיר שבכל הקשור לעילת הסבירות אין ולא היה דבר כזה מתווה סולברג. לעומת זאת מתווה לוין ורוטמן חי וקיים לצער כולנו".
מה זה בכלל עילת הסבירות?
לפני הכול, אין הגדרה מדויקת ל"עילת סבירות". אולי תופתעו לשמוע, אבל למעשה הפעם הראשונה שהיא מוזכרת בחוק, תהיה עכשיו - כשמבטלים אותה. בגדול, מה שהיא אומרת: "כאשר גורם או גוף של המדינה מקבל החלטה לא סבירה באופן קיצוני, בית המשפט יכול להתערב ולבטל אותה".
בפועל זה לא קורה כל כך הרבה. לדוגמה, בהחלטה על מדיניות עקרונית של הממשלה, אין כמעט התערבות. בג"ץ לא בא ואומר: "לא סביר שעושים הסכם שלום כזה, או מדיניות כלכלית כזאת". אפילו בנושא שחרור מחבלים, בו היו הרבה עתירות, בג"ץ מעולם לא התערב.
אז איפה בג"ץ כן התערב והפעיל את עילת הסבירות?
במינוי שר שנאשם בפלילים, כמו פסק דין דרעי הראשון, מ-1993. וגם עכשיו, בפסק דין דרעי, היו שופטים שחשבו שלא סביר למנות לתפקיד שר אוצר אדם שהורשע בעבירות מס. או לדוגמה, כשליברמן החליט לבטל סבסוד למעונות יום חרדים באמצע השנה. בית המשפט אמר: "לא סביר שלא נותנים התראה". יש גם מיגון בתי ספר בשדרות, שבית המשפט טען אז שלא סביר שהממשלה מקבלת החלטה למגן את בתי הספר, ואז משיקולי תקציב חוזרת בה ומשאירה אותם ללא מיגון.
האם סביר לבטל אותה?
עכשיו באה הקואליציה ואומרת: "אתם השופטים לא נבחרתם, למה שאתם תאמרו לנו מה סביר ומה לא?". לא אמירה מופרכת, כי יש הרבה עילות להתערב בהחלטות - חוסר תום לב, אפליה, החלטה לא מנומקת. אבל כל העילות האלו, הן בעצם סוג של סבירות. ואם עילת הסבירות תבוטל, בית המשפט יתקשה להפעיל אותן ויהיה קשה להוכיח, לדוגמה, שהיו שיקולים זרים בהחלטה.
רוצים עוד דוגמה? נניח שהממשלה מחליטה לפטר את היועצת המשפטית לממשלה, ולמנות במקומה מישהו שחושב שלא צריך לנהל משפט נגד ראש הממשלה. הדרך הכמעט יחידה להפעיל ביקורת שיפוטית על מהלך כזה היא עילת הסבירות. בלעדיה, לך תוכיח שזו החלטה לא תקינה. אז אפשר לקרוא לזה צמצום ואפשר לקרוא לזה ביטול, ואפשר לומר שהנוסח מרוכך יותר או פחות, אבל אפשר בהחלט לתהות אם זה סביר.
