הרכב מורחב של 11 שופטי בית המשפט העליון דנו היום (חמישי) בבג"ץ על חוק הנבצרות. בדיון הארוך, שנמשך כשמונה שעות, דנו השופטים בשאלה - האם תיקון החוק יחול על ראש הממשלה בנימין נתניהו או שייכנס לתוקף רק בכנסת הבאה?
הדיון נפתח עם דבריו של נציג הכנסת, עורך הדין יצחק ברט, שטען כי המניע של ראש הממשלה לתיקון חוק הנבצרות הינו פוליטי: "במקרה הזה האינדיקציות מראות שאחד המניעים העיקריים לכינון חוק היסוד במועד שבו הוא נחקק – היה מניע פרסונלי". בעקבות אמירה זו השופט פוגלמן אמר: "המניע לא רלוונטי, אלא התכלית".
עורך הדין ברט טען כי תוקנה לקונה שהייתה בחוק, הן בעבור הממשלה הנוכחית והן בעבור הממשלות הבאות. השופטת דפנה ברק-ארז, אמרה כי התיקון מעניק לממשלה כוח עודף: "התיקון לא רק מגדיר את עילות הנבצרות אלא הוא גם קובע פרוצדורה מסוימת שבעצם משאירה את הכוח כולו בידי הממשלה, אפילו לא בידי הכנסת". בהמשך הוסיפה: "חקיקה עם השלכות משטריות - עדיף שלא תחול מיידית".
לאחר מכן, עלה נציגו של נתניהו, עורך הדין מיכאל ראבילו, שטען: "אין סמכות לבית משפט לבטל חקיקת יסוד". הנשיאה חיות הדגישה בפניו כי אין מדובר בביטול החוק אלא בקביעת מועד תחולתו - והקשתה בשאלה: "האם הצו על תנאי הוא ביטול חוק יסוד?". עורך הדין ראביליו ענה בחיוב והנשיאה חיות שחזרה שוב על דבריה, לגבי מועד תחולת התיקון, השיבה בחריפות: "חלומות העותרים מתמזגים עם החרדות שלכם". כמו כן, השופט עופר גרוסקוף אמר: "בסמכותנו לקבוע את תחולת החוק". ונציג רה"מ השיב: "זה כמו לבטלו".
חברת הכנסת יוליה מלינובסקי, התפרצה מספסלי אולם בית המשפט, לדבריו של ראביליו שטען כי החוק עלה ב-8 לפברואר למערכת החקיקה הממוחשבת של הכנסת - ומיד הנשיאה חיות הגיבה: "פה לא מדברים בלי לקבל רשות דיבור". בתוך כך, השופטת ענת ברון הקריאה בפני נציג נתניהו דברים שנשא רה"מ לאחר תיקון החוק: "אני נכנס לאירוע". ראביליו שהתמהמה מעט טען: "לא צריך לבחון את שיקול הדעת של הממשלה מהתבטאות כזו או אחרת של רה"מ.
במהלך הדיון, הנשיאה חיות תהתה מדוע הממשלה בחרה לתקן את חוק היסוד, במקום לנסות לפעול לשינוי הסדר ניגוד העניינם של נתניהו - ושאלה: "זה המסלול?". בהמשך, נציג היועמ"שית ענר הלמן, הדגיש כי היחידה שיכולה להוציא את ראש הממשלה לנבצרות הינה הממשלה. עוד הוא הוסיף: "הפרת הסדר ניגוד עניינים לא מובילה לנבצרות". אולם, לקראת סוף הדיון הסתייג באופן מפתיע מאמירתו הנחרצת.
אחד העותרים, ראש התנועה לאיכות השלטון, אליעד שרגא, כינה את החקיקה "כלוב של זהב", שנועד לדבריו לאפשר לרה"מ לקדם את הרפורמה המשפטית. בהמשך, לאחר שדבריו של עורך הדין ענר הלמן עוררו סערה, הוא הסתייג מאמירתו הנחרצת לפיה היוע"משית לעולם לא יכולה להוציא את ראש הממשלה לנבצרות.
עוד בנושא
