הגרעון בתקציב המדינה טיפס בנובמבר בכ-0.8% והגיע בסוף החודש ל-3.4%, שהם כ-62.5 מיליארד שקלים, ביחס לכ-2.6% בסוף אוקטובר. כפי שדווח היום (ראשון) הגידול בגרעון נבע מעלייה גדולה בהוצאות המדינה עקב הוצאות המלחמה, ובמקביל מירידה בהכנסות המדינה ממיסים בגלל ירידה בפעילות המשק ודחיית תשלומים, שניהם בשל הלחימה.
גורמים באגף החשב הכללי הבהירו כי עיכוב באישור תקציב מעודכן לשנת 2024 יביא לקיצוץ עמוק בתקציב. "צריך לפעול באחריות, הכול צריך להיות על השולחן, צריך לחשוב מחדש על כל סדרי העדיפויות בהינתן צרכי הכלכלה, המלחמה, החשש מהתרחבות לזירות נוספות והצורך בשיקום העורף" אמרו באגף.
קודם לכן היום, שר הכלכלה ניר ברקת הודיע כי הוא צפוי לתמוך באישור תקציב המדינה. "שמח לבשר שהגענו להסכמות עם משרד האוצר על תוספת של 240 מיליון שקלים לטובת סיוע לעסקים בפריפריה וצמיחה במלחמה", אמר ברקת בפתח ישיבת הממשלה. "מודה לראש הממשלה, לשר האוצר, לאנשי אגף התקציבים וליו״ר ועדת הכלכלה דוד ביטן. לצד הניצחון בשדה הקרב הצבתי יעד של ניצחון בשדה הכלכלי".
> עקבו אחרי ערוץ הוואטסאפ של כאן חדשות - לחצו על הפעמון ואתם מעודכנים
ברקת הצהיר לאחרונה כי לא יתמוך בתקציב המדינה אם לא יינתן במסגרתו מענה לעסקים שנפגעו בעקבות המלחמה בעזה, ואף נמנע מלהגיע להצבעה על אישור חוק הגירעון בקריאה ראשונה בשבוע שעבר. בסביבתו של השר נאמר אחרי ההיעדרות כי טרם החליט כיצד יצביע בכנסת בהצבעות הסופיות. ברקת שוחח עם נתניהו לפני כשבועיים, והבהיר לו שלא יצביע בעד התקציב "כפי שהוא".
בהמשך היום צפויים להתכנס שלושת הקבינטים - הכלכלי-חברתי, המלחמה והקבינט המורחב, ולדון בהכנסת פועלים מיהודה ושומרון והעברת כספי הרשות הפלסטינית. מערכת הביטחון דוחקת בדרג המדיני להכניס פועלים, כאשר מחר תעלה הצעה להרחיב את תנאי הענקת אישור לפועלים פלסטינים להיכנס לישראל מהגדה.
