במהלך דיון חוק הגיוס ולאחר פסיקת בג"ץ, אמר הערב (שלישי) יו"ר ועדת החוץ והביטחון, חבר הכנסת יולי אדלשטיין, בדיון הוועדה: "או שהחוק יעבור בהסכמה רחבה או שהחוק לא יעבור בכלל".
> הוואטסאפ של כאן חדשות - עקבו אחרי הערוץ הרשמי
> השופטים בעניין גיוס בני הישיבות הבהירו: לא נותרה ברירה
קודם לכן, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, גיל לימון, שלח מכתב למשרדי הביטחון, האוצר והחינוך אחרי בנוגע לפסיקת בג"ץ בסוגיית גיוס תלמידי הישיבות. הוא כתב כי על מערכת הביטחון לפעול באופן מיידי לגיוס 3,000 תלמידי ישבות השנה. בנוסף, הוא הדגיש כי יש לגבש תוכנית להגדלת המספר בהמשך.
לימון פירט הנחיות מעשיות נוספות שעלו מפסק הדין, על דעתה של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, וכתב: "על מערכת הביטחון לפעול באופן מיידי לביצוע פסק הדין לגיוסם של תלמידי הישיבות החייבים בשירות צבאי, בהתאם לצרכי הצבא וליכולותיו".
לדבריו, "מערכת הביטחון התחייבה לפעול כבר עתה לגייס 3,000 תלמידי ישיבות בשנת הגיוס הנוכחית, וזאת בנוסף למספר המתגייסים הממוצע בשנים האחרונות. מדובר במספר ראשוני לגיוס מיידי, שאינו משקף באופן מלא את צרכי הצבא הנוכחיים ואת קידום השוויון בנטל, ועל מערכת הביטחון לפעול להצגת תוכנית גיוס הכוללת הגדלה של מספר זה".
לימון הוסיף במכתבו למשרדי הממשלה: "יש להימנע מכל פעולה להעברת כספים, באופן ישיר או עקיף, שיש בה משום תמיכה בפעילותם של אלה שנמנעים מגיוס, או שיש בה משום עקיפת פסיקתו האמורה של בית המשפט".
מוקדם יותר היום קבע בג"ץ פה-אחד, בהרכב של תשעה שופטים, כי אין מסגרת חוקית שמאפשרת לא לגייס תלמידי ישיבות לצה"ל. עוד קבעו שופטי בג"ץ כי כשאין סמכות לפטור מגיוס, אין סמכות גם לממן מוסדות שתלמידיהם לא מתגייסים.
ההחלטה היא על גיוס חרדים במצב החוקי הנוכחי. אחרי שהחוק פקע, התקבלה החלטת ממשלה שנגדה הוגשו עתירות. כעת, החוק הוא חוק שירות ביטחון כרגיל, ועל כן עמדת היועמ"שית הייתה שיש לקבל את העתירות. הממשלה ניסתה לטעון בדיון כי זאת החלטה של הפוקד, צה"ל. אך הטיעון גרר ביקורות קשות מכל השופטים. זאת בזמן שהקואליציה מנסה לקדם בכנסת את חוק הגיוס החדש.
