עיתון הגרדיאן דיווח היום (שני) כי הממשלה חדשה בבריטניה צפויה לבטל את בקשת הממשלה הקודמת לעכב את הוצאת צווי המעצר מטעם בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג לראש הממשלה נתניהו ושר הביטחון גלנט.
> הוואטסאפ של כאן חדשות - עקבו אחר הערוץ הרשמי
לפי הגרדיאן, הממשלה החדשה גם תבחן מחדש את הייעוץ המשפטי בנושא מכירת נשק לישראל ומימון סוכנות הידיעות אונר"א.
הממשלה הבריטית הקודמת בראשות רישי סונאק הגישה לבית הדין הפלילי בהאג בקשה לעיכוב הוצאת צווי מעצר נגד הבכירים הישראלים. בערעור המשפטי שלה תהתה בריטניה אם בית הדין הפלילי הבינלאומי יכול להורות על מעצרם של אזרחים ישראלים. משרד החוץ הבריטי טען כי לרשות הפלסטינית אין סמכות שיפוט על אזרחים ישראלים על פי הסכמי אוסלו, וכתוצאה מכך הן אינן יכולות להעביר את סמכות השיפוט לבית הדין הפלילי הבינלאומי.
בית הדין בהאג נתן הארכה לבריטניה להגיש את הבקשה המלאה לבית המשפט עד ל-12 ביולי, אך כרגע ההערכה היא שהממשלה החדשה תוותר על הבקשה לעיכוב.
עם ניצחון מפלגת הלייבור בבחירות בבריטניה, הביעו בישראל חשש משינוי במדיניות החוץ של הממלכה המאוחדת. בין הסוגיות שאליהן מופנית דאגה - הכרה במדינה פלסטינית והמדיניות כלפי ישראל בפורומים בין-לאומיים.
מנהיג הלייבור שיכהן כראש ממשלת בריטניה, קיר סטארמר, נחשב לידיד ישראל. הדבר נכון גם לגבי הקהילה היהודית המקומית. הוא סירב לקרוא להפסקת אש חד-צדדית במלחמה בעזה. אך עם זאת, גורמים במפלגתו, שביקורתיים כלפי ישראל, מפעילים עליו לחץ לשינוי הקו הזה.
החשש בירושלים נוגע לסוגיית ההכרה במדינה פלסטינית, אמברגו על מכירת כלי נשק לישראל ושינוי המדיניות כלפיה בפורומים בין-לאומיים. ההערכה היא שככל שהניצחון של סטארמר יהיה משמעותי יותר, השפעת האגף השמאלי במפלגה עליו תקטן.
התובע הכללי בבית הדין הפלילי הבין לאומי בהאג, כרים חאן, ביקש בחודש מאי מבית הדין להנפיק צווי מעצר נגד בכירים בחמאס וישראל בעקבות המלחמה שפרצה ב-7 באוקטובר. התובע ביקש להוציא צווים נגד מנהיגי חמאס יחיא סינוואר, מוחמד דף ואסמאעיל הנייה; וכן נגד ראש הממשלה נתניהו ושר הביטחון גלנט. חאן טען כי ישראל משתמשת בהרעבה כשיטת מלחמה.
