צפו בכתבה המלאה
במשך שלושה שבועות בחודש יולי האחרון היו ישראל וחמאס קרובות להגיע למתווה לעסקת חטופים, אך ההזדמנות הוחמצה. בחדשות הערב בכאן 11 פורסמה הערב (ראשון) כתבה המשרטטת את הצעדים השונים שנקטו הצדדים לאורך חצי השנה האחרונה, מאז כניסת צה"ל לרפיח, ואת הסיבות לאי הבשלתם לכדי הסכם.
חמאס מקשיח את עמדתו, ישראל מניחה הצעה מרחיקת לכת
ב-6 במאי נכנס צה"ל לרפיח. במקביל, ואולי שלא במקרה, חמאס העביר הצעה השונה לגמרי מהעקרונות הישראליים למשא ומתן עד אז. גורם שראה את המסמך הגדיר אותו בקצרה: "זוועה". למרות זאת, בשל לחץ אמריקני ובהחלטת קבינט המלחמה, הוחלט להוציא משלחת בדרג נמוך להמשך שיחות בקהיר.
ב-7 במאי החלו במצרים "שיחות קרבה" - מונח מקצועי, או אולי מילים מכובסות, כדי לתאר שיחות בין צדדים שלא מעוניינים לדבר בצורה ישירה. דיפלומט שנכח בשיחות אלה תיאר אותן כהוצאת קיטור של חמאס ומצרים על רקע הכניסה לרפיח. התקדמות במשא ומתן לא נרשמה אז.
באמצע חודש מאי, יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, המשא ומתן התקוע הביא את ישראל להניח הצעה מרחיקת לכת מבחינתה. ברקע היו לחצים פוליטיים משמעותיים של השרים גלנט, גנץ ואיזנקוט וכן של השרים בן גביר וסמוטריץ', וגם לא מעט ויכוחים בין צוות המשא ומתן לבין הדרג המדיני.
ביידן מציג את המתווה, והאיום הפוליטי על נתניהו גובר
ב-27 במאי הניחה ישראל את המסמך בפני הצדדים, וב-31 במאי הציג נשיא ארצות הברית ביידן את העסקה וקבע כי על חמאס לקבל אותה. הצהרת ביידן גררה אחריה שבועות של לחצים אמריקניים על כל מי שרק יכול להניע את חמאס להסכים להצעה, כולל הודעה פומבית של מצרים, קטר וארצות הברית עצמה, שקרה ליישם את ההסכם. מנגד, השרים בן גביר וסמוטריץ' איימו כי הפסקת המלחמה תהווה גם את סופה של הממשלה.
ב-25 ביוני הציב ראש ה-CIA ביל בארנס איום ממשי בפני קטר. לפי מקורות המעורים בנושא, בארנס אמר כי לקטרים יש שבוע בלבד להביא תשובה חיובית מחמאס. באותו היום בדיוק פרסם בג"ץ את פסיקתו בנוגע לחוק הגיוס, שבה קבע כי המדינה חייבת לגייס את בני הישיבות לצה"ל.
בכיר ישראלי אמר לכאן חדשות: "נתניהו הבין מהר מאוד שיש שני דברים שיכולים להפיל את הממשלה שלו - חוק הגיוס ועסקת חטופים - וזה מה שמסביר את כל ההתנהלות שלו באותה העת".
ב-3 ביולי השיב חמאס להצעה, בתשובה שהתקבלה באופן צונן על ידי נתניהו וסביבתו. לשכתו של ראש הממשלה תדרכה בשם "גורם ביטחוני" על הפערים בין הצדדים, אך המוסד דווקא טען כי תשובת חמאס נבחנת בישראל. יממה לאחר מכן, ביום העצמאות האמריקני, נתניהו וביידן שוחחו, ובשל הלחץ מארצות הברית שלחה ישראל שוב משלחת בראשות ראש המוסד לקטר.
ראש המוסד דדי ברנע יצא לקטר ב-5 ביולי, וקיבל מהמתווכות את מסמך התשובה של חמאס בצירוף טבלה קטנה, המתארת את ההבדלים בין עמדת חמאס הנוכחית לבין הצעת ישראל מסוף חודש מאי תחת הכותרת "נתון למשא ומתן". עד היום מציינים את הרגע הזה גורמים במערכת הביטחון, שהיו מעורבים בשיחות, כנקודת החמצה של ממש.
> הוואטסאפ של כאן חדשות - עקבו אחר הערוץ הרשמי
> 101 עדיין שם: רשימת החטופים בעזה - ואלו ששוחררו
חמאס מתרכך, אך ישראל מציבה את ציר פילדלפי כתנאי הכרחי
"בחמאס לא הייתה נכונות להגיע לעסקה עד תחילת יולי", אמר גורם ישראלי המעורה בשיחות. "אז נפתח חלון הזדמנויות שבו הם החליטו לקחת סיכון שישראל תממש את השלב הראשון בעסקה ולא תמשיך אל השלב השני".
לדברי הגורם, "במקום לקפוץ על ההזדמנות, ישראל נקטה בגישה של 'הנה, הם רואים שאנחנו מצליחים צבאית ופועלים ברפיח, אז אם נקשיח עמדות נוכל למקסם את התנאים'".
ב-7 ביולי, ב-19:30 בערב, כינס ראש הממשלה בלשכתו דיון דרמטי עם צוות המשא ומתן, במטרה לגבש את העקרונות החדשים שעליהם תעמוד ישראל. בשעה 19:37 כבר נשלחה לעיתונאים ההודעה הבאה:
"עמידתו האיתנה של ראש הממשלה נגד הניסיון לעצור את פעולת צה"ל ברפיח היא זו שהביאה את חמאס להיכנס למשא ומתן. ראש הממשלה מוסיף לעמוד בתוקף על העקרונות שכבר הוסכמו על ידי ישראל:
1 - כל עסקה תאפשר לישראל לחזור ולהילחם עד להשגת כל מטרות המלחמה
2 - לא יתאפשרו הברחות נשק לחמאס ממצרים לגבול עזה
3 - לא תתאפשר חזרת אלפי מחבלים חמושים לצפון הרצועה
4 - ישראל תמקסם את מספר החטופים החיים שיוחזרו משבי החמאס
המתווה שהוסכם על ישראל וזכה לברכת הנשיא ביידן יאפשר לישראל להשיב חטופים מבלי לפגוע ביתר מטרות המלחמה."
בהודעה זו עוגן למעשה באופן רשמי הקו הקשיח של ישראל בנוגע לעסקה. נתניהו סבור עד היום כי מדובר ב"הבהרות" למתווה ששרטט הנשיא ביידן, אך המתווכות רואות בצעד שלו הקשחה בדרישות הישראליות במשא ומתן. בימים שלאחר מכן המריא ראש שב"כ רונן בר למצרים במטרה למצוא פתרונות להתעקשות הישראלית החדשה בנוגע לציר פילדלפי שעולה מסעיף 2 להודעת לשכת נתניהו.
החשש שהוצג תחילה לדרג המקצועי היה מפני הברחות נשק, אך כאשר הגיעו להבנות בנוגע להקמת גדר, כולל חיישנים ומכשול תת-קרקעי במימון אמריקני, כך אומר גורם המעורה בדיונים, כי זה לא היה העניין. "ראש הממשלה הבהיר שזה לא עניין צבאי, אלא מדיני. הוא לא רוצה לצאת מפילדלפי", אמר הגורם.
בן גביר וסמוטריץ' מתעקשים על נצרים, ראש המוסד: "לחטופות אין זמן לשינויים במתווה"
ב-10 ביולי אירחה קטר פסגה מרובעת עם נציגי ארצות הברית, ישראל ומצרים, ושלושה ימים לאחר מכן חיסלה ישראל את מוחמד דף. המהלך הזה הביא את מערכה הביטחון להזדעק וללחוץ שוב לעסקה. ראש המוסד אמר אז בקבינט: "לבנות שנמצאות בשבי אין זמן לשינויים במתווה". במקביל, האיומים הפוליטיים על נתניהו מתוך הממשלה העלו הילוך, ושרי האגף הנצי בקבינט איימו: "אם צה"ל ייצא מנצרים - הממשלה תפורק".
שתי התפתחויות עולמיות בימים שלאחר מכן שינו את התמונה: ב-20 ביולי תקפה ישראל בתימן, אחרי שכטב"ם ששוגר משם פגע בתל אביב וגרם למותו של אזרח. המהלך הזה אותת לעולם כי בירושלים מוכנים להגביר את הפעילות ההתקפית הישראלית גם במקומות מרוחקים.
יום לאחר התקיפה הודיע ביידן כי הוא פורש מהמרוץ לנשיאות, יממה לפני פגישתו המתוכננת עם ראש הממשלה נתניהו בבית הלבן, לראשונה בכהונתו הנוכחית. בארצות הברית תכננו שזה יהיה מהלך משמעותי, אולי אחרון, בדרך לעסקה, אך זה לא מה שקרה.
במהלך שהותו של נתניהו בארצות הברית ניהלו הוא והשר רון דרמר, יועצו הקרוב, שיחות טלפוניות עם צוות המשא ומתן. זאת, במטרה לנסח את התשובה הישראלית. מאחורי הקלעים קרה דבר נוסף: נתניהו ביקש להעביר את העמדה הישראלית אל ראש המל"ל לשעבר, מאיר בן שבת, כדי שזה יחווה את דעתו לפני הגשת המסמך לאמריקנים.
נתניהו בארה"ב והמתקפה הרצחנית על מג'דל שמס
יממה אחרי פגישת נתניהו-ביידן, ב-26 ביולי, מיהר ראש הממשלה לפגוש את הנשיא לשעבר טראמפ. רק לאחר מכן העבירה ישראל את הנוסח הסופי של "מסמך ההבהרות" לידי ארצות הברית. חמש הדרישות הישראליות היו אז:
1. "מנגנון" שימנע מעבר חמושים בציר נצרים
2. המשך נוכחות בציר פילדלפי ומניעת נוכחות חמאס במעבר רפיח
3. העלאת מספר הרוצחים הפלסטינים שיוגלו ל-170, במקום 50
4. העלאת מספר החטופים שישוחררו מדי שבוע לארבעה, במקום שלושה כפי שנוסח קודם לכן
5. קביעה כי רשימת החטופים שישוחררו - החולים והפצועים - מחייבת
עוד לפני שנשלח המסמך למתווכות נרשמה תפנית נוספת. ב-27 ביולי פגעה רקטה של חיזבאללה במגרש כדורגל במג'דל שמס והביאה למותם של 12 ילדים. נתניהו קיצר את ביקורו בארצות הברית וחזר לישראל, ברקע קריאות לתגובה חריפה נגד ארגון הטרור בלבנון.
ראש המוסד מסר לראש ממשלת קטר באופן פיזי את מסמך ההבהרות ב-28 ביולי. יממה לאחר מכן האשים חמאס את ישראל כי היא נסוגה מהצעת ביידן. לשכת ראש הממשלה טענה אז: "הנהגת חמאס היא שמונעת הסכם".
בביירות ובטהראן: החיסולים ששינו את התמונה
היומיים שלאחר מכן הביאו לתפנית במלחמה. ב-30 ביולי חיסלה ישראל בביירות את פואד שוכר, שנחשב לרמטכ"ל חיזבאללה, בתגובה לפגיעה הקטלנית במג'דל שמס. ביום שלאחר מכן, 31 ביולי, חוסל איסמעיל הנייה בטהראן. בעקבות כך תקף ראש ממשלת קטר בציוץ בטוויטר: "איך אפשר לנהל משא ומתן כשאחד מהצדדים הורג את הצד השני?".
השבועות שלאחר מכן כללו בעיקר מתיחות ביטחונית, כוננות לתקיפה איראנית וכניסה קרקעית ללבנון. היו כמה ניסיונות לחדש את המגעים ולנסות לפתור סוגיות שנותרו במחלוקת, כמו שחרור האסירים, אך שום דבר לא התקדם בצורה ממשית.
בזמן שחלף מאז חמאס רק הקשיח את עמדותיו. ארצות הברית מפנה את האצבע המאשימה לעבר הארגון, ובצדק, אך גורם שמעורה בשיחות המשא ומתן אמר כי "העובדה שמאז דצמבר לא הייתה עוד עסקה, למרות כל הסיסמאות על לחץ צבאי, זה כישלון גדול בפני עצמו. הימים חולפים, והחטופים עדיין בשבי". בכיר ישראלי אומר לכאן חדשות: "זה היה לנו בידיים, היינו יכולים להביא את זה. היינו יכולים להביא אותם".
מלשכת ראש הממשלה נמסר בתגובה לפרסום: "שוב טענות שקריות וחסרות בסיס מפי 'בכירים' שלא מפסיקים להדליף ולהדהד את תכתיבי הכניעה של חמאס. ראש הממשלה נתניהו כבר הוכיח שכשהייתה עסקה אמיתית לשחרור חטופים על השולחן הוא הוביל לאישרה אל מול לחצים רבים והתנגדויות בקואליציה. כפי שאמרו ארבעה בכירים מהממשלם האמריקני: מאז העסקה הקודמת בנובמבר חמאס סירב לכל הצעה לשחרור חטופים".
"חמאס ממשיך לדרוש את סיום המלחמה, נסיגת צה"ל מכל שטח עזה והישארות בשלטון, מה שיאפשר לו להשתלט מחדש על הרצועה ולחזור על זוועות 7 באוקטובר. לצד המאמצים הכבירים שננקטים לשחרור החטופים, ראש הממשלה נתניהו עומד בתקיפות על הצורך להשמיד את היכולות הצבאיות והשלטוניות של חמאס ולהבטיח שעזה לא תהווה עוד איום על ישראל", נמסר מלשכת נתניהו.
