שנתיים בדיוק חלפו מאז הודיע שר המשפטים יריב לוין על מה שכינה "רפורמת המשילות". נדמה היה שאחרי 7 באוקטובר 2023 הוקפאה הרפורמה, אך זה לא מדויק, ולוין עצמו אף אמר כי אין ברירה אלא להחזיר אותה.
שנתיים בדיוק חלפו מאז שהודיע שר המשפטים לוין על מה שכינה "רפורמת המשילות". אחרי 7 באוקטובר היא הוקפאה, עכשיו לוין אומר שאין ברירה אלא להחזיר אותה. @almog_tamar בודקת מה קרה ומה צפוי לקרות, ועושה סדר#חדשותהשבת pic.twitter.com/OqTIrmnqMp
— כאן חדשות (@kann_news) January 4, 2025
ב-4 בינואר 2023 הציג לוין את ארבעת עקרונות הרפורמה, ואלה הצעדים שננקטו בנוגע אליהם מאז:
שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים
מטרתו של סעיף זה הייתה לא רק שינוי הוועדה אלא שינוי השיטה כולה, כך שלפוליטיקאים יהיה רוב כמעט מוחלט בוועדה. הממשלה לא הספיקה לשנות את החוק.
ומה עם זה היום? מאז המצב תקוע: שנה לפרישת הנשיאה אסתר חיות, עדיין אין נשיא קבוע לבית המשפט העליון, והרכב השופטים בו חסר. בתחילה סירב לוין לכנס את הוועדה, שבה אין לו רוב. כשהורו לו לעשות כן, הסכים לכנסה אבל ללא הצבעות בנושא. הדד ליין לבחירת נשיא - תוך שבועיים.
ביטול עילת הסבירות
עילת הסבירות אכן בוטלה, אך בג"ץ החזיר אותה בטענה שאחרת לא יהיה ניתן להתערב בהחלטות שלטוניות מופרכות.

צמצום הביקורת השיפוטית של בג"ץ
סעיף נוסף בעניין הזה הוא פסקת התגברות, כלומר מתן יכולת לכנסת לגבור על פסילות של העליון, ובפועל צמצום דרמטי של היכולת של בג"ץ לביקורת שיפוטית.
ומה עם זה היום? הסעיף הזה בתוכנית לוין לא מומש עדיין.
החלשת היועצים המשפטיים
בחוק לא בוצע רשמית הצעד של הפיכת יועצים משפטיים למשרות אמון, אך בפועל בהחלט מתבצעים שינויים. כך למשל, התעלמות חוזרת מעמדות היועצת המשפטית לממשלה כשנעשים דבר בניגוד לדין, כמו במקרה חוק הגיוס.
סעיפים שלא היו חלק מוצהר בהכרזה על הרפורמה גם הם קודמו מאז. חוק בן גביר, למשל, שסעיף בו נפסל השבוע על ידי בג"ץ. דוגמה נוספת היא מינויים לתפקידים רגישים מאוד, שמשפיעים לא פחות מסעיפיה המוצהרים של הרפורמה המשפטית.