ראש שב"כ רונן בר הגיב היום (ראשון) להודעת ראש הממשלה בנימין נתניהו על הכוונה לפטרו. "כמי שעמד בראשות הארגון ב-7 באוקטובר לקחתי אחריות על חלקו של השירות וציינתי בבירור כי אני מתכוון לממש אותה בטרם מועד סיום הקדנציה, כך היה מצופה מכולם. לכן, ברור שהכוונה בהדחתי אינה על רקע 7 באוקטובר. ראש הממשלה הבהיר כי ההחלטה נובעת מטענתו כי יש בינינו חוסר אמון מתמשך".
בר הוסיף בתגובתו כי "הציפייה של ראש הממשלה לחובת אמון אישית שתכליתה סותרת את האינטרס הציבורי, היא ציפייה פסולה מעיקרה העומדת בניגוד לחוק השב"כ ובניגוד לערך הממלכתיות שמוביל את שירות הביטחון הכללי ואנשיו".
בר המשיך וכתב כי "שב"כ בראשותי, ביצע תחקיר יסודי שהצביע על כשלים מודיעיניים ותהליכים פנימיים ב-7 באוקטובר, אשר תיקונם כבר החל. לצד זאת, הצביע התחקיר על מדיניות שהובלה לאורך שנים, בדגש על השנה שקדמה לטבח, על ידי הממשלה והעומד בראשה. התחקיר מעלה התעלמות ארוכה ומכוונת של הדרג המדיני מאזהרות הארגון.
הצורך לתחקר את כלל הגורמים, לרבות מדיניות הממשלה וראש הממשלה, ולא רק את צה"ל והשב"כ, שחקרו את עצמם ביסודיות, מתבקש לטובת ביטחון הציבור. אם לא אתעקש על כך, עם כל המחירים האישיים שאשלם, אמעל בתפקידי לביטחון המדינה. חקר האמת הוא ערך עליון בשב"כ, זכות הציבור לדעת מה הוביל לטבח ולקריסת תפיסת הביטחון של מדינת ישראל. אחריותי הציבורית היא העומדת בבסיס החלטתי להמשיך בתפקידי בתקופה הקרובה, זאת לאור פוטנציאל ההסלמה, המתיחות הביטחונית הגבוהה ואפשרות ממשית לחזרה ללחימה ברצועת עזה, בה לשב״כ תפקיד מרכזי.
לצד זאת, עלי להשלים את מחויבותי האישית ומחוייבות השירות להחזרת החטופים, השלמתן של מספר חקירות רגישות, והבשלה מיטבית של שני מועמדים להחלפתי, לבחירתו של ראש הממשלה - זאת כמתחייב מתפקידו הממלכתי ומרגישותו היתרה של השב"כ, מתוקף ייעודו ומתוקף החוק המתיר לו סמכויות נרחבות ורגישות ביותר.
בפגישה קודמת, הודעתי לראש הממשלה שבכוונתי להשלים את האמור לעיל בטרם אתפטר מתפקידי בתיאום עימו, וזאת לנוכח אחריותי לציבור, לביטחון המדינה ולתפקודו של שירות הביטחון הכללי לטובת מדינת ישראל.
כאמור לעיל, חובת האמון שחב ראש השב"כ היא בראש ובראשונה לאזרחי ישראל – תפיסה זו היא העומדת בבסיס כל פעולותיי והחלטותיי".
בשב"כ הבהירו כי ראש הארגון רונן בר הבהיר לראש הממשלה נתניהו כי בכל החלטה שתתקבל הוא יכבד את החוק. "גורם מדיני" הגיב להודעת בר ותקף: "ראש שב"כ היוצא התבלבל מי כפוף למי. היעדר אמון של ראש הממשלה בראש שב"כ איננו עניין אישי, אלא עניין ציבורי מובהק, וההיאחזות של ראש שב"כ בקרנות המזבח פוגעת בשב"כ ובביטחון המדינה.
"אם למישהו היה ספק בצורך החיוני להעביר את ראש שב"כ מתפקידו - הוא קיבל כעת את התשובה הסופית לכך עם התגובה האנטי דמוקרטית שבה הוא אומר שהוא, ולא הממשלה, יקבע מתי הוא יסיים את תפקידו. כך גם הוא החליט בליל 7 באוקטובר את מי לא להעיר ואת מי לא להזעיק.
"ראש שב"כ חזר על השקר שהוא הזהיר את הדרג המדיני מפני מתקפת חמאס, בעוד שהפרוטוקולים מוכיחים את ההיפך הגמור: ב-1 באוקטובר 2023, שבעה ימים לפני הטבח, ראש שב"כ אמר שחמאס מורתע ושצריך להעניק לו הטבות כלכליות כדי לשמור על רגיעה.
ראש שב"כ אף חזר על טענות אלה שלושה ימים לפני הטבח".
היועמ"שית: "אינך יכול לפטר עד להשלמת בירור התשתית ביסוד החלטתך"
היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, שיגרה מכתה לראש הממשלה וכתבה: "אינך יכול לפטר את ראש שב"כ. זאת עד להשלמת בירור התשתית העובדתית והמשפטית שעומדת ביסוד החלטתך ואפשרותך לעסוק בנושא בעת הזו".
לוין: "אסור להיכנע לנסיונות לשלול מהממשלה את סמכותה"
שר המשפטים יריב לוין הבהיר כי "החוק קובע כי הממשלה רשאית להפסיק את כהונת ראש השירות". לדבריו, "כולם, כולל היועצת, כפופים לחוק. אסור להיכנע לנסיונות לשלול מהממשלה את סמכותה".
בנט נגד נתניהו: "מדינת ישראל לא תוכל להשתקם ללא התפטרותו"
כוונתו של ראש הממשלה נתניהו עוררה סערה פוליטית, כשהמתנגדים למהלך הגדירו זאת כ"הכרזת מלחמה על שלטון החוק".
ראש האופוזיציה יאיר לפיד טען כי "נתניהו מפטר את רונן בר רק מסיבה אחת: חקירת 'קטר-גייט'. במשך שנה וחצי הוא לא ראה סיבה לפטרו, אבל רק כשהחלה החקירה על חדירת קטר ללשכת נתניהו והכספים שהועברו לעוזריו הקרובים ביותר, פתאום דחוף לו לפטר אותו מעכשיו-לעכשיו. רונן בר אמר פעמים רבות שהוא יתפטר מתפקידו וייקח אחריות על חלקו באסון 7 באוקטובר לאחר שיוחזרו החטופים לביתם. הוא איש המקצוע הבכיר במו"מ, ופיטוריו בעת הזו הם חוסר אחריות וחוסר מחוייבות לגורל החטופים. יש עתיד תעתור נגד הפיטורים האלה, בתזמון הזה, שמטרתם הברורה היא לחבל בחקירה פלילית חמורה של לשכת ראש הממשלה".
נפתלי בנט הגיב גם הוא לפיטורים ואמר כי "מר נתניהו נושא באחריות העליונה למחדל הנורא בתולדות ישראל, והיה צריך להתפטר מזמן. מדיניותו הפאסיבית והתבוסתנית איפשרה לחמאס ולחיזבאללה להיבנות כמעצמות טרור על גבולותינו משך 15 שנה. כפי שכתב בספרו, גם כשאני דרשתי את השמדת חמאס, הוא בלם זאת ואף התגאה בכך. אכן, ראשי צה"ל, אמ"ן ושב"כ כמו גם שר הביטחון כשלו, והם נטלו אחריות. נתניהו, לעומתם, בורח מאחריותו. מדינת ישראל לא תוכל להשתקם ללא התפטרותו".
בהודעה חריפה שפרסמה התנועה לאיכות השלטון נכתב: "החלטתו השערורייתית של נתניהו לפטר את ראש השב"כ רונן בר - בעיצומה של חקירה הנוגעת ללשכתו ואנשיו - היא ניסיון שקוף ובוטה לטרפד את חקירת קטר-גייט ולהרתיע שומרי סף". הארגון קרא ליועצת המשפטית להבהיר מיידית לנתניהו שהוא מנוע מקבלת ההחלטה בשל ניגוד עניינים מובהק.
מנגד, שרי הקואליציה תומכים בפיטורין. שר התקשורת שלמה קרעי מהליכוד כינה את המהלך "הכרח קיומי ומיידי", והאשים את בר כי "הפך את עצמו לדיקטטור בגיבוי היועמ"שית". קרעי הוסיף כי בר הוא "אחד האחראים המרכזיים לאסון שבעה באוקטובר" ואף הצהיר כי יתמוך גם בפיטורי היועמ"שית.
שר החינוך יואב קיש מהליכוד תמך בהחלטה ואמר: "לאחר הכשל בערב 7 באוקטובר ובסיום התחקירים, ובמיוחד כאשר נפגע האמון בין ראש הממשלה לראש השב"כ, על ראש השב"כ לסיים את תפקידו".
איתמר בן גביר, יו"ר עוצמה יהודית, בירך על ההחלטה ואף קרא "למגר את הדיפ סטייט" בדומה לנשיא טראמפ: "אין מקום במדינה דמוקרטית לפקידים שמתנהלים באופן פוליטי לעומתי נגד נבחרי הציבור".
מהאופוזיציה נשמעה ביקורת חריפה. יו"ר הדמוקרטים, אלוף (מיל') יאיר גולן, האשים: "נתניהו הכריז מלחמה על מדינת ישראל". גולן קבע כי "פיטוריו של ראש השב"כ הם ניסיון נואש של נאשם בפלילים להיפטר ממי שנאמן לישראל ושחוקר את נתניהו ואת סביבתו הקרובה". והבטיח "התנגדות אדירה" למהלך.
כפי שנחשף בעבר בכאן חדשות, היועצת המשפטית לממשלה הבהירה כבר בחודש שעבר שלא ניתן לפטר את ראש השב"כ ללא הליך סדור שיבחן בייעוץ המשפטי ומטעמים ענייניים.
