ראש הממשלה בנימין נתניהו עשה הערב (ראשון) צעד אחד רחוק בדרך לשינוי דמותה של המדינה עם דרישתו לסיים את תפקידו של ראש שב"כ, רונן בר. תוך כדי מלחמה, תוך כדי חקירה בלשכת ראש הממשלה, ולא - לא בגלל מחדל טבח 7 באוקטובר.
האמת היא, שלדעת רבים במערכת הביטחון, ראש השב"כ היה צריך להתפטר מזמן. חלפה שנה וחצי מאז אירועי טבח 7 באוקטובר, והוא עודנו בתפקידו. אך ראש הממשלה, שטען הערב שחוסר האמון בין השניים גובר וזו הסיבה להדחה - מטעה במכוון.
נתניהו לא העריך או ספר את בר תקופה ארוכה, עוד לפני הטבח. הוא נתפס בעיניו כמינוי "בנטיסטי", ולכן מעיקרו פסול מכל וכל. כך, עיכב בכוונה שורה של מינויים בתוך שירות הביטחון הכללי לאחר 7 באוקטובר, טען כי הוביל גישה של "מתן ומתן" בשיחות לשחרור חטופים, ולבסוף אף הזיז אותו מתפקידו בצוות המשא ומתן לטובת מ', סגנו, שנחשב למועמד מוביל לתפקיד.
מינויו של ראש השב"כ זהו לא "עוד" מינוי של ראש ארגון חשאי במדינה. ראש השב"כ עומד בראשות גוף ביטחוני קטן יחסית מבחינת מספר אנשיו, אך עתיר משאבים ויכולות. הוא אחראי, מתוקף החוק, לא רק על שמירה על ביטחון המדינה, אלא גם על שמירת סדרי המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו. בתגובתו למהלך של ראש הממשלה, רמז בר כי הדחתו נוגדת בדיוק את זה - את הסדר הדמוקרטי בישראל.
"הציפייה של ראש הממשלה לחובת אמון אישית שתכליתה סותרת את האינטרס הציבורי - ציפייה פסולה מעיקרה, העומדת בניגוד לחוק השב"כ", כך כתב הערב ראש השב"כ.
לכמה דמויות זה הזכיר מינוי אחר, של ראש המוסד בשנת 2015. אז, במסיבת עיתונאים משונה לחלוטין, הודיע נתניהו כי בחר ביוסי כהן לשמש בתפקיד. המועמד השני, נ', כך נטען בתחקיר "עובדה", נשאל על ידי ראש הממשלה אם יהיה נאמן לו. יהיה אשר יהיה מחליפו של בר השאלה המרכזית תהיה - "האם יהיה נאמן לממלכה?".
