מכון "זולת" פנה היום (שלישי) ליועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה, בדרישה לפתוח בחקירה פלילית נגד מזכיר הממשלה יוסי פוקס, בטענה כי הוא הפעיל לחצים על ראש שב"כ רונן בר, שלא להגיש את התצהיר נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו. במכון טענו שתפקידו של מזכיר הממשלה הוא "לשרת את הציבור ולא לשמש קונסיליירי לראש ממשלה החשוד בעבירות פליליות".
במכון זולת כתבו כי על פי הדיווחים שנחשפו בכאן חדשות, פוקס פעל להפעיל לחצים כבדים על בר "כדי להניאו ממתן תצהיר שכולל חשדות חמורים לעבירות שביצע לכאורה ראש הממשלה, ובהן שיבוש הליכי משפט, שימוש לרעה בכוח המשרה והפרת אמונים. מדובר בניסיון מובהק לשבש את ההליך המשפטי ולמנוע את חשיפת האמת בפני הציבור ובפני בית המשפט".
אתמול נחשף בכאן חדשות כי פוקס הוא שפעל מול לשכתו של ראש שב"כ בר והפעיל לחץ כדי שהוא לא יגיש את התצהיר שהגיש היום ובמקום זאת יפרוש בתאריך מוסכם. פוקס דיבר ישירות עם ראש המטה של בר בשב"כ והעביר לו הצעות מראש הממשלה, שלפיהן בר אף יהיה מעורב בבחירת מחליפו.
לשכת ראש הממשלה אישרה את קיום השיחות בין פוקס לראש מטה ראש השב"כ ומסרה בתגובה: "אין כל שחר לטענות השקריות המופנות כלפי מזכיר הממשלה בעניין תצהירו של רונן בר. ב-8 באפריל החליט בג"ץ לאפשר הגשת תצהירים מטעם ראש ב"כ וראש הממשלה. במהלך השבועיים האחרונים התנהלו שיחות בין ראש מטה ראש שב"כ לבין מזכיר הממשלה, על דעתם, במטרה לייצב את המערכת באופן שהיה מייתר הגשת תצהירים".
עיקרי התצהיר: ציות לרה"מ, הפעלת אמצעים נגד מפגינים - ודחיית המשפט
ראש שב"כ הגיש אתמול תצהיר לבג"ץ נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ונגד הממשלה עצמה, במסגרת העתירות נגד הדחתו. התצהיר הינו חסוי בחלקו.
כבר בפתח דבריו בתצהיר, טען בר טען כי הטעמים לפיטוריו אינם ידועים לו והוסיף לשיטתו, כי מקורם "אינם ברובד המקצועי, אלא בציפייה לנאמנות אישית מצדי לראש הממשלה".
"טעמים אלו הובילו, להבנתי, לרצף חריג של פעולות מצידו של ראש הממשלה, שבמקביל להן התקיימה פעילות תקשורתית נגדי וכנגד השירות ברשתות החברתיות", הוסיף ראש שב"כ.
באשר לטענות נגדו על כך ש"נמנע מלפעול כנגד פעולה מתוכננת ומאורגנת לחולל סרבנות המונית בצה"ל, השיב בר בתצהיר: "דברים אלו מלמדים איך תפס ראש הממשלה את תפקידו של ראש השב"כ - שיפעיל את יכולות הארגון בקשר למחאה ציבורית נגד הממשלה, ללא שנלווה להן היבט חשאי או איום באלימות".
באשר לכך, טען בר כי ראש הממשלה נהג לבקש ממנו "בקשות לא חוקיות" בסוף דיוני עבודה, אחרי שביקש להפסיק את מכשירי ההקלטה. עוד אומר בר שחלק מהבקשות של נתניהו נגעו בפעילות של שב"כ נגד פעילי מחאה נגד הממשלה. "הובהר לי כי ככל שיתקיים משבר חוקתי - עלי לציית לראש הממשלה ולא לבג"ץ", טען בר.
באשר לניהול משפטו של ראש הממשלה, טען בר כי ראש הממשלה לחץ עליו "באופן חריג" לתת חוות דעת שלא תאפשר את הופעתו הפומבית של נתניהו, ואף בוצע ניסיון לכפות עליו נוסח של חוות דעת מקצועית - שנוסחה על ידי ראש הממשלה או מי מטעמו, כך לטענת בר.
לגבי לוח הזמנים הנוגע ל"חוסר האמון" שהובע בו מצד ראש הממשלה, כתב כי עד נובמבר 2024 רה"מ "קצר שבחים לשב"כ", ואילו אחרי שהשב"כ החל בחקירות הרגישות נגד לשכתו וסירב לחתום על חוות הדעת שתדחה את המשפט - הרוח השתנתה והחל "חוסר האמון". על החקירות נגד מקורבי נתניהו: "פיטורי ראש שב"כ שעה שהחקירות בעיצומן - טומן בחובו מסר מצנן קשה לארגון ולגורמי החקירה".
על הדחתו מהתפקיד בו בזמן שמתנהל משא ומתן להמשך עסקת החטופים, כתב שהסיכון בפגיעה במו"מ מעצם הדחתו, עורר את החשד כי "קיים מניע אחר להדחה מהצוות".
באשר לטענות שהייתי בידי שב"כ ידיעה ביחס לטבח 7 באוקטובר, השיב: "טענות אלו הן שקר ומהוות הסתה ממוסדת נגדי ונגד הארגון".
"בלילה 7 באוקטובר, שב"כ הוא זה שהעיר את המערכת כולה. בדרגי עבודה בשלבים מוקדמים ובמהלך הלילה, את הדרגים הבכירים. השב"כ הפיץ בשעה 03:03 התרעה לכלל הגופים המלמדת על הערכות חריגה ואפשרות לכוונות התקפיות של חמאס. בשעה 05:15, לצד ההנחיות השונות, הנחיתי לעדכן את מזכירו הצבאי של ראש הממשלה", כך נכתב.
לשכת ראש הממשלה מסרה תחילה בתגובה לתצהיר: "רונן בר הגיש היום לבית המשפט העליון תצהיר שקר, שיופרך בפירוט בזמן הקרוב. חכו להמשך". לאחר מכן פרסמה את התגובה המפורטת הבאה.
