ראש הממשלה בנימין נתניהו מכין תצהיר משלו בתגובה לזה שהגיש ראש שב"כ רונן בר אתמול - כך פורסם הערב (שלישי) בחדשות הערב בכאן 11. עם זאת, לא ברור עדיין אם התצהיר יוגש בסופו של דבר.
נתניהו מכין תצהיר מטעמו לבג"ץ - מזכיר הממשלה כינס התייעצות משפטית עם עורכי דין בנושא | פרסום של @shemeshmicha #חדשותהערב pic.twitter.com/cvbMmhGe8v
— כאן חדשות (@kann_news) April 22, 2025
מזכיר הממשלה יוסי פוקס נעדר מישיבת הממשלה לטובת הכנת התצהיר.
בתוך כך, ראש שב"כ הוזמן לישיבת הקבינט הערב כחוק, אך ייתכן שישלח נציג מטעמו ולא ישתתף בעצמו.
נוסח החלטת שופטי בג"ץ קובע כי על ראש הממשלה להגיש תצהיר משלו. אחת מהאפשרויות שנשקלו בסביבתו של נתניהו היא לטעון כי הניסוח אינו מחייב, וכי ניתן להגיש תצהיר של גורם מטעמו.
דילמת התצהיר של נתניהו: הדדליין מתקרב, @almog_tamar עם כל המהלכים וההשלכות#חדשותהערב pic.twitter.com/GYiVyP3V9W
— כאן חדשות (@kann_news) April 22, 2025
עם זאת, החשש המרכזי הוא שאי הגשת תצהיר אישי של נתניהו מסמנת שיש לו מה להסתיר ושאין תמיכה עובדתית לטענותיו למול תצהירו של בר. עוד חוששים כי הדבר עלול להעביר מסר של זלזול בהחלטת בית המשפט, שעדיין צריך להכריע בתיק. מבחינת החוק, הגשת תצהיר היא כמו עדות מחייבת בבית משפט, ובמקרים חריגים גם חושפת לחקירה נגדית.
הערב שלחו נתניהו והממשלה מכתב לבג"ץ ובו ביקשו להורות לבר שיודיע מתי הוא מתכנן לפרוש. בבקשה ציינה הממשלה כי יו"ר פורום גבורה ביקש לצרף תצהיר שלפיו ראש שב"כ אמר לו בשבוע שעבר שיפרוש עד 15 במאי. משמעות הבקשה היא שנתניהו עדיין מנסה להימנע מהגשת תצהיר, משום שאם בר יודיע על מועד פרישתו הדבר יכול לייתר את העתירה כולה.
אתמול הגיש בר את תצהירו לבג"ץ נגד הממשלה והעומד בראשה, במסגרת העתירות נגד הדחתו.
עיקרי התצהיר
כבר בפתח דבריו בתצהיר, טען בר טען כי הטעמים לפיטוריו אינם ידועים לו והוסיף לשיטתו, כי מקורם "אינם ברובד המקצועי, אלא בציפייה לנאמנות אישית מצדי לראש הממשלה".
"טעמים אלו הובילו, להבנתי, לרצף חריג של פעולות מצידו של ראש הממשלה, שבמקביל להן התקיימה פעילות תקשורתית נגדי וכנגד השירות ברשתות החברתיות", הוסיף ראש שב"כ.
באשר לטענות נגדו על כך ש"נמנע מלפעול כנגד פעולה מתוכננת ומאורגנת לחולל סרבנות המונית בצה"ל", השיב בר בתצהיר: "דברים אלו מלמדים איך תפס ראש הממשלה את תפקידו של ראש השב"כ - שיפעיל את יכולות הארגון בקשר למחאה ציבורית נגד הממשלה, ללא שנלווה להן היבט חשאי או איום באלימות".
באשר לכך, טען בר כי ראש הממשלה נהג לבקש ממנו "בקשות לא חוקיות" בסוף דיוני עבודה, אחרי שביקש להפסיק את מכשירי ההקלטה. עוד אמר בר שחלק מהבקשות של נתניהו נגעו בפעילות של שב"כ נגד פעילי מחאה נגד הממשלה. "הובהר לי כי ככל שיתקיים משבר חוקתי - עלי לציית לראש הממשלה ולא לבג"ץ", טען בר.
באשר לניהול משפטו של ראש הממשלה, טען בר כי ראש הממשלה לחץ עליו "באופן חריג" לתת חוות דעת שלא תאפשר את הופעתו הפומבית של נתניהו, ואף בוצע ניסיון לכפות עליו נוסח של חוות דעת מקצועית - שנוסחה על ידי ראש הממשלה או מי מטעמו, כך לטענת בר.
לגבי לוח הזמנים הנוגע ל"חוסר האמון" שהובע בו מצד ראש הממשלה, כתב כי עד נובמבר 2024 רה"מ "קצר שבחים לשב"כ", ואילו אחרי שהשב"כ החל בחקירות הרגישות נגד לשכתו וסירב לחתום על חוות הדעת שתדחה את המשפט - הרוח השתנתה והחל "חוסר האמון". על החקירות נגד מקורבי נתניהו: "פיטורי ראש שב"כ שעה שהחקירות בעיצומן - טומן בחובו מסר מצנן קשה לארגון ולגורמי החקירה".
על הדחתו מהתפקיד בו בזמן שמתנהל משא ומתן להמשך עסקת החטופים, כתב שהסיכון בפגיעה במו"מ מעצם הדחתו, עורר את החשד כי "קיים מניע אחר להדחה מהצוות".
באשר לטענות שהייתי בידי שב"כ ידיעה ביחס לטבח 7 באוקטובר, השיב: "טענות אלו הן שקר ומהוות הסתה ממוסדת נגדי ונגד הארגון".
"בליל 7 באוקטובר, שב"כ הוא זה שהעיר את המערכת כולה. בדרגי עבודה בשלבים מוקדמים, ובמהלך הלילה את הדרגים הבכירים. השב"כ הפיץ בשעה 03:03 התרעה לכלל הגופים המלמדת על הערכות חריגה ואפשרות לכוונות התקפיות של חמאס. בשעה 05:15, לצד ההנחיות השונות, הנחיתי לעדכן את מזכירו הצבאי של ראש הממשלה", כך נכתב.
