נשיא המדינה יצחק הרצוג ביקר היום (שני) בברלין לרגל ציון 60 שנה לכינון היחסים הדיפלומטיים בין ישראל וגרמניה. הנשיא נפגש עם נשיא גרמניה פרנק-ואלטר שטיינמאייר וקנצלר גרמניה הנכנס פרידריך מרץ, ויבקר באתר ההנצחה "רציף 17" לזכר השואה.
הנשיא הרצוג קרא לשחרור כל החטופים. בהצהרה עם הנשיא הגרמני אמר כי "ההודעה על שחרור עידן אלכסנדר בעזה, והחזרתו של צבי פלדמן הם רגעים מרגשים שמוכיחים שמדינת ישראל תעמול לשחרר ולהשיב את כל החטופים, לא משנה אם יש להם דרכון אחד או שניים. אנחנו מקבלים בלב פועם והתרגשות את הידיעה שעידן אלכסנדר ישוחרר. עמידתם האצילית נגעה ללבנו. משפחות כולן על לוח ליבנו".
עוד ציין הרצוג כי "מדינת ישראל לא מבחינה בין מי שמחזיק דרכון זר או לא. אני קורא מכאן לכל משפחת העמים להחזיר את כולם הביתה. את כולם".
הנשיא הגרמני שטיינמאייר אמר בהצהרה משותפת כי "לא יכולנו להעלות על דעתנו שתתקיים ידידות בין גרמניה לישראל 20 שנה אחרי השואה. כבוד הנשיא הרצוג, נבלה שלושה ימים יחד, כאן בברלין, בירושלים ובקיבוץ בארי שם ביקרנו יחד אחרי 7 באוקטובר".
עוד אמר הנשיא הגרמני כי "הבסיס ליחסים בינינו הוא עמוק ויציב. נושא את זיכרון העבר, אבל גם את היות שתי המדינות דמוקרטיות. רצוני שהקשר הזה יהיה חזק גם בהווה, ברצוננו לעודד את האנשים שעמלים על הקשרים בין העמים. אולי סיפור הפיוס הגרמני ישראלי עשוי להוות בעצמו ניצוץ של תקווה. במיוחד בימים אלה השלום הוא אפשרי והפיוס הוא אפשרי".
על המלחמה בעזה אמר הנשיא הגרמני כי "ההרס בעזה הוא עצום, ולכן ביקשתי ממך לפעול שהסיוע ההומניטרי יחזור לעזה בהקדם האפשרי, ואיתו הסיוע הרפואי, לא מתישהוא בעתיד, אלא עכשיו. מובנת לנו הדילמה שארגון חמאס יוצר עבור ישראל, בכך שהוא מתעשר על חשבון הסיוע ההומניטרי, אבל סבלם של האזרחים העזתים מעמיק עוד יותר".
הנשיא הגרמני הדגיש כי "חמאס חייב לשחרר את כל החטופים, אנחנו חייבים הפסקת אש כדי למנוע אסון הומניטרי". עוד ציין כי "אני חושש שחלון ההזדמנויות בריאד עומד להיסגר, לכן אני רוצה שתנצלו את ההזדמנות למען מציאת פתרון הסכסוך. כולי תקווה שישראל תישאר מדינה דמוקרטית שחיה בשלום עם שכנותיה. ב-60 השנים האחרונות, ישראל הפכה עבורנו לסמל".
המשך לוח הזמנים בגרמניה
הרצוג צפוי להיפגש גם עם השרה קרין פריין מהמשרד הגרמניה לענייני חינוך, משפחה, אזרחים ותיקים, נשים ונוער הגרמני. נשיא המדינה ורעייתו ישתתפו בארוחת ערב ממלכתית בארמון הנשיאות הגרמני, בפתחה יישאו נשיאי שתי המדינות דברי ברכה.
הנשיאים יקיימו בנוסף מפגש משותף עם יותר מ-100 בני נוער ישראלים וגרמנים לשיח על העבר והעתיד המשותפים. גורמים בבית הנשיא מציינים כי "הביקור הממלכתי מהווה ציון דרך משמעותי במערכת היחסים בין שתי המדינות, ומבטא את המחויבות המשותפת להעמקת הידידות והברית האסטרטגית ביניהן. לביקור זה גם משמעות היסטורית, שכן הוא משקף את ההתפתחות ארוכת השנים בין שתי המדינות".
בהמשך, עם סיום ביקורו בגרמניה, נשיא גרמניה צפוי לשוב לישראל יחד עם הרצוג, לביקורו הממלכתי בארץ שיכלול בין היתר ביקור בקיבוץ בארי - ביקורם המשותף השני של הנשיאים בקיבוץ, מאז פרוץ המלחמה. כמו כן, יערכו הנשיאים ביקור בספרייה הלאומית, ונשיא המדינה יעניק את "עיטור הנשיא" לנשיא גרמניה באירוע ממלכתי שיארח לכבודו במשכן הנשיא בירושלים.
הביקור - לציון כינון היחסים הדיפלומטיים בין המדינות
ב-12 במאי 1965, כוננו היחסים הדיפלומטיים בין ישראל לגרמניה, בדיוק 20 שנה לאחר תום מלחמת העולם השנייה, ושואת יהודי אירופה, ולמרבה ההפתעה הייתה זו ישראל שלחצה על מערב גרמניה אז, לכונן יחסים ולהחליף שגרירים, בעיקר כי מזרח גרמניה נעמדה לימין מדינות ערב.
השגריר הגרמני הראשון היה רולף פאולס, קצין וורמכט לשעבר, שכשנתן את כתב האמנתו לנשיא שזר ונשק על ידה של שרת החוץ דאז גולדה מאיר - העווית על פניה של מאיר ניכרה היטב. שגריר ישראל הראשון בבון היה אשר בן נתן, יליד וינה, שנמלט ממנה עם משפחתו לאחר האנשלוס, וסייע להעלאת שארית הפליטה מאירופה במסגרת מבצעי "המוסד עלייה ב'" - ראשית "המוסד" המוכר לנו.
עוד בנושא
