הממשלה הגישה היום (שלישי) לבית המשפט העליון בקשה לדיון נוסף, על החלטת בג"ץ בעניין נציב שירות המדינה. בבקשה נכתב כי פסק הדין יצר "מצב משפטי חסר תקדים שסותר את החוק" ולוקח מהממשלה את הסמכות להחליט.
לפני כשבועיים פסק בג"ץ נגד ההליך שקבעה הממשלה למינוי נציב שירות המדינה. על פי הפסיקה, ההליך שקבעה הממשלה "לא שומר מספיק על האופי העצמאי והא-פוליטי של תפקיד נציב שירות המדינה". בדעת רוב של השופטים יצחק עמית ודפנה ברק ארז מול נעם סולברג פסק בג"ץ כי אין מקום לפרקטיקה לפיה הדרג הפוליטי משנה כראות עיניו את מנגנון המינוי לפי שיקולים שלא גלויים לציבור.
על אף הפסיקה, יומיים לאחר מכן הודיעה לשכת ראש הממשלה על מינויו של מנכ"ל משרד החוץ, עדן בר טל, לממלא מקום נציב שירות המדינה. בהודעה, תקפו את בג"ץ בטענה לסיכול המהלך: "פועל כרשות מחוקקת".
"מזה כשנה, מנסה הממשלה למנות נציב שירות מדינה קבוע בדרך שמונו נציבי שירות המדינה עד היום, אך הייעוץ המשפטי, בגיבוי בג"ץ, מונע זאת", נכתב.
הקרב על המינוי נמשך כאשר היועצת המשפטית לממשלה הבהירה לראש הממשלה נתניהו כי מינויו של טל נעשה "ללא היוועצות כדין - וחסר תוקף משפטי".
סוגיית מינוי נציב שירות המדינה החלה בחודש אוגוסט 2024, אז אישרה הממשלה פה אחד את הצעת ראש הממשלה בנימין נתניהו, המאפשרת לו לבחור את נציב שירות המדינה הבא, זאת בניגוד לקביעת היועמ"שית, כי יש מניעה משפטית לצעד הזה.
חודשיים לאחר מכן, הממשלה שינתה שוב את דרך בחירת הנציב, כאשר הפעם ועדת מינוים מיוחדת תהיה אחראית על איתור מועמד מתאים והיא תקבל את ההחלטה.
