ראש שב"כ לשעבר יורם כהן, המתנגד למינויו של דוד זיני לראש הארגון, טען במכתבו לוועדת גרוניס, שפורסם היום (חמשי) כי קיים חשש ממשי שזיני יופעל על ידי נתניהו שלא בהתאם לחוק. "בהינתן רגישות התפקיד והיקף סמכויותיו, קיים חשש כי המועמד יופעל הלכה למעשה על ידי מי שמינה אותו, ויעשה שימוש בסמכויותיו - לרבות סמכויות ביטחוניות ואזרחיות - באופן שאינו עומד באמות מידה אם לחוק מקצועיות, ואף ייתכן שלא בהתאם לחוק", כתב.
באשר לניסיונו המקצועי של זיני, אמר כהן: "ההכרות האישית שלי עם הנדרש מראש שירות הביטחון הכללי מביאה אותי למסקנה כי מגוון התפקידים שמילא המועמד עד כה בצה"ל, אינה מהווה בסיס מספיק למינויו לראש השירות. הוא מילא עד כה תפקידים שלא הקנו לו ניסיון ניהולי-אסטרטגי ברמה הלאומית הנדרשת לתפקיד נשוא הדיון. מינוי כזה חורג מן המקובל ואינו תואם את אמות המידה המקצועיות שנקבעו במינויים קודמים".
הוא הוסיף: "מאחר שמינויו לתפקיד בכיר מגיע למועמד בלא שהיה בין הבכירים הרלוונטיים לתפקיד זה, הוא עלול, ברמת ודאות לא קטנה לחוש 'חייב', במידה חריגה, את המינוי לדרג הממנה, קרי ראש הממשלה נתניהו. מצב זה יוצר חשש ממשי שחובת נאמנותו האישית, בעת שיופעלו עליו לחצים תגבר על חובתו לשלטון החוק ולעקרון העצמאות המקצועית".
נאמנותו של ראש השירות חייבת להיות נתונה ללא צל של פקפוק לממלכה ולא למלך
עוד על פי כהן, מינוי זיני לראש שב"כ עלול לפגוע באמון הציבור. לדבריו, "מינוי מועמד שאינו בעל ניסיון מתאים, ואשר תלותו האישית
בממנה ברורה וגלויה, עלול להיתפס בציבור כמינוי בלתי ראוי וככזה המבוסס על שיקולים זרים. מצב זה יפגע באמון הציבור במערכת הביטחונית ובמוסדות המדינה, דבר שעלול להביא לנזק בלתי הפיך".
"במילים אחרות", הוסיף, "נושא משרה ביטחונית כה בכירה אינו רשאי להיות 'חייב' דבר לממנה. חשש זה הופך ממשי לאור תיאור התנהלותו העקבית ואף המתגברת והולכת של ראש הממשלה נתניהו כאשר הוא מעמיד את ראשי השירות לדורותיהם בדילמה שבין
הנאמנות האישית אליו לבין החובה של ראש השירות לפעול רק על פי דין ותוך נאמנות מלאה לציבור בלבד. נאמנותו של ראש השירות חייבת להיות נתונה ללא צל של פקפוק לממלכה ולא למלך".
"דרישות הנאמנות" מצד נתניהו שתיאר כהן במכתבו
"במהלך כהונתי כראש השירות, נאלצתי להתמודד עם בקשות בעייתיות של ראש הממשלה ממני, אשר העמידו אותי במבחן חובת הנאמנות המתואר לעיל", טען כהן. הוא העיד כי נתניהו ביקש ממנו בשנת 2014 לפעול להסרת סיווגו הביטחוני של נפתלי בנט, אז חבר קבינט - בקשה לה סירב.
עוד התייחס כהן לפריצה לנייד של גנץ בשנת 2019. לדבריו, באחד מסבבי הבחירות לאחר פרסום המדגם - נתניהו ביקש מארגמן להצהיר שגנץ "סחיט" ולא יכול לכהן כראש ממשלה. "ניתן רק לשער מה היו מניעיו של ראש הממשלה בבואו לדרוש דרישה זאת מראש השירות ארגמן, כאשר כאמור מדובר למעשה בהכפשה חסרת ביסוס עובדתי נגד יריב פוליטי".
דוגמא נוספת שפירט יורם כהן, הייתה התצהיר שהגיש שב"כ לשעבר רונן בר לבג"ץ, במסגרת ההליך שנוגע להדחתו מתפקידו. "הוא פירט לו לחצים פסולים שהופעלו עליו מצד ראש הממשלה ובהם, דרישות לעקוב אחר פעילי מחאה, ניסיון לעשות שימוש בשב"כ כדי לשבש לכאורה את משפטו הפלילי של ראש הממשלה ועוד", כתב.
4 ראשי שב"כ לשעבר לוועדת גרוניס: "מתנגדים למינוי זיני"
ארבעה ראשי שב"כ לשעבר, עמי אילון, כרמי גילון, נדב ארגמן ויורם כהן, הגישו כל אחד בנפרד התנגדויות לוועדת גרוניס למינוי בכירים, נגד מינויו של דוד זיני לתפקיד ראש השירות. "על הוועדה לדעת שמשמעות מינוי דוד זיני לתפקיד ראש השירות היא התפרקות שב"כ מבפנים וגרימת נזק בלתי הפיך ,לדורות, לביטחונה של מדינת ישראל".
עם זאת, נטיית הועדה הבוחנת את מנוי ראש שירות הביטחון הכללי, אלוף במיל' דוד זיני, היא לאשר את המינוי, לפחות בכל הנוגע לטוהר המידות בעברו של זיני. כך פורסם אתמול בכאן חדשות.
