משרד המשפטים והדרג המדיני הגיעו להסכמות ראשוניות בעניין העמדתם לדין של מחבלי הנוחבה של חמאס - כך פורסם הערב (חמישי) במהדורת כאן חדשות.
פרסום ראשון: הסכמות ראשוניות על מתווה העמדת מחבלי הנוח'בה לדין - בבית דין מיוחד, אך לא רק בעבירות "השמדת עם". @yaara_shapira עם הפרטים
— כאן חדשות (@kann_news) October 30, 2025
מתוך #מהדורתכאןחדשות עם @talberman pic.twitter.com/fioTCFseid
ישראל מחזיקה בין 250 ל-300 מחבלי נוחבה שהשתתפו בטבח 7 באוקטובר, וחקירתם נמצאת בשלבים סופיים. בפרקליטות רוצים להחליט על העמדתם לדין כבר בשבועות הקרובים.
קידום הנושא הרגיש הוקפא בפועל למשך תקופה ארוכה כל עוד החזיק הארגון בחטופים חיים. אחרי חזרתם ארצה של 20 החטופים החיים האחרונים הודיע שר המשפטים יריב לוין כי יקדם במהירות את הצעת החוק של חברי הכנסת שמחה רוטמן ויוליה מלינובסקי בנושא.
אלא שלמשרד המשפטים היו הסתייגויות, שנשלחו אל השר בצורת מסמך מסווג, בצד בקשה לקיים פגישה בינו לבין היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה. לוין סירב לפגישה בנימוק שאין בה צורך, וכך הפכו חברי הכנסת המקדמים את ההצעה ליחידים העומדים בקשר עם גורמי המשרד.
בשבועות האחרונים התקיימו מגעים בין גורמי המשרד ליוזמי הצעת החוק, ובעקיפין גם לשר המשפטים, והם הניבו תוצאות ראשוניות. בין היתר הוסכם להקים בית דין מיוחד לנושא, שגם ערעוריהם של המחבלים יוגשו רק אליו. שופטי בית הדין יהיו שופטים בדימוס או כאלה העומדים לקראת פרישה.
מכיוון שלדעת משרד המשפטים לא ניתן יהיה לבסס כוונה לעבירת השמדת עם בכל המקרים, חלק ממחבלי הנוחבה יועמדו לדין בסעיפים אחרים, לדוגמה סיוע לאויב במלחמה או פגיעה בריבונות. במקביל יוקם צוות היגוי של שר המשפטים יחד עם שר החוץ גדעון סער ושר הביטחון ישראל כ"ץ על מדיניות ההעמדה לדין של המחבלים, אך ייאסר על צוות זה לדון במקרים פרטניים.
חברי הכנסת רצו לתקן את חוק הלוחמים הבלתי חוקיים כדי שניתן יהיה להורות על כליאתם ללא הגבלת זמן. אולם, הדבר לא יקרה בינתיים בשל קושי משפטי.
חלק מההחלטות בעניין ההעמדה לדין טרם התקבלו. כך למשל, טרם הוסכם אם יהיה ניתן להעמיד לדין מחבלי נוחבה בעבירות רגילות במסגרת בית הדין המיוחד במקרים שבהם אי אפשר לייחס להם עבירות ביטחוניות שעונשן הפוטנציאלי הוא עונש מוות.
דיון נוסף שעדיין מתנהל הוא באשר לסדרי הדין ודיני הראיות המיוחדים שיחולו בבית הדין המיוחד. אולם, גם על משרד המשפטים מקובלת העמדה שלפיה יש צורך בכללים מיוחדים.
