לנשיא הרצוג יש טווח רחב של אפשרויות פעולה, כעת לאחר שראש הממשלה נתניהו הגיש היום (ראשון) רשמית בקשת חנינה. מלבד לדחות או לקבל את הבקשה, בפני הנשיא עומד מנעד של אפשרויות ביניים. זאת כאשר ששום החלטה לא צפוייה בימים הקרובים, והרצוג ישיב לנתניהו בעוד מספר שבועות.
הסכמה מלאה לבקשת החנינה: זו תהיה החלטה תקדימית מצד הנשיא - לקבל בקשת חנינה שאין בה הודאה באשמה - וגם החלטה נדירה מאוד לקבל בקשה כשההליך עדיין מתנהל. החלטה כזו צפויה להיות מאותגרת על ידי היועצת המשפטית לממשלה, שנדרשת לתת את חוות דעתה על בקשות חנינה – וקשה להאמין שהיא תמליץ לנשיא על חנינה מלאה. הנשיא כמובן חופשי לקבל את ההחלטה בניגוד להמלצתה.
דחייה מוחלטת של הבקשה: במקרה כזה הנשיא יהיה חשוף לביקורת ציבורית משמעותית מימין, שלא לדבר על האיום המרומז מצד נתניהו והקואליציה לקדם מהלכי חקיקה שיעצרו את המשפט בכח תוך כדי החלשת מערכת המשפט. בנוסף, ניתן להעריך כי זו אינה עמדתו האמיתית של הנשיא.
הסדר טיעון: הנשיא בעבר קרא לצדדים במשפט להגיע להסדר טיעון והביע תמיכה בהליכי גישור. סביר מאוד שהוא ירצה לנצל את בקשת החנינה כדי להוביל תהליך כזה – לקרוא לתביעה לנהל משא ומתן עם עורכי הדין של נתניהו, אולי אפילו בחסות הנשיא. מהלך כזה יכול להוביל למגוון תוצאות: ביטול רק של סעיף השוחד או הסכמה של נתניהו להודות בחלק מההאשמות.
חנינה על תנאי: אפשרות ביניים נוספת, במסגרתה הרצוג יציע חנינה בתנאי, למשל, שנתניהו יפרוש מהחיים הפוליטיים או יודה בסעיפי האישומים נגדו. זו גם אחת האפשרויות שהנשיא יוכל להשתמש בהן, או אפילו לכפות משא ומתן תוך כדי שהוא מאיים להשתמש בהן.
סביר להעריך כי הנשיא יעדיף את אחת מאפשרויות הביניים, אך הדבר תלוי במשתנים רבים. בדרך להכרעה, הרצוג צפוי לעבור בשבועות הקרובים מסכת לחצים - מהקשות שידע במהלך כהונתו.
