שופטי בג"ץ ביטלו היום (רביעי) את מינויו של השופט בדימוס יוסף בן חמו לתפקיד מלווה חקירת הפרקליטה הצבאית הראשית. השופטים נימקו את פסילת המינוי בכך שהחלטתו של שר המשפטים יריב לוין על המינוי "אינה עומדת בהוראות הדין ובמגבלות שהוטלו בפסק הדין, שלפיהן המועמד צריך להיות עובד מדינה בכיר".
ציון אמיר, פרקליטו של השר לוין, אמר בריאיון לאיילה חסון כי לא הופתע מהחלטת בג"ץ. "זה היה צפוי. גם אם יביאו מועמד אחר ימצאו סיבל לפסול אותו".
שידור ישיר בכאן 11:
"מדובר באחת החקירות הכי דרמטיות שהיו בישראל בשנים האחרונות וכרגע העניין הזה תקוע בגלל פרוצדורות. אנשים בכירים מאוד במערכת, מוערכים מאוד, חוששים להגיד את דעתם בנושא הזה בגלל הפחד שיתנכלו להם וירדפו אותם עד לביתם", הוסיף אמיר. "בשורה התחתונה יושב בבית שופט מחוזי ולא מבין למה הוא לא כשיר ללוות חקירה פלילית, מה הוא עשה לא בסדר".
השופטת יעל וילנר, שכתבה את חוות הדעת העיקרית, קבעה כי מאחר שהשופט בדימוס בן חמו נקלט לשירות המדינה באופן זמני, אך ורק לצורך מילוי התפקיד, הוא אינו עונה לתנאי שלפיו יש להטיל את התפקיד על עובד מדינה בכיר.
השופטת הוסיפה כי משום שבן חמו נקלט לשירות המדינה אך ורק לצורך מילוי תפקיד שהטיל עליו השר, מתעצם החשש כי הוא ישמש כ"שלוחו" של שר המשפטים לצורך מילוי התפקיד. זאת, לעומת עובד מדינה המכהן ממילא בשירות הציבורי. עוד נכתב כי העובדה שבן חמו נבחר על ידי השר מגבירה את החשש "ששיקולים פוליטיים שאינם ממין העניין ניצבים בבסיס המינוי".
נשיא העליון יצחק עמית הצביע על פגמים נוספים בהליך, שלטענתו מצדיקים את ביטול החלטתו של לוין. כך לדוגמה, העובדה כי שר המשפטים לא פירט את ניסיונותיו לאתר מועמדים שיעמדו בתנאי הדין. "היעדר תשתית עובדתית מספקת, יחד עם הליך קבלת ההחלטה החפוז, העלו ספק ביחס למניעים שעמדו מאחורי החלטת המינוי", כתב.
השופט חאלד כבוב הזכיר כי לוין עצמו הכיר בחשיבות מינויו של עובד מדינה בכיר לתפקיד, אך בפועל צמצם שלא לצורך, ובניגוד לפסיקת בג"ץ, את מאגר המועמדים כשקבע מגבלות שחלות על רוב מוחלט של המשפטנים בשירות המדינה ושלל אפשרות למינוי שופטים מכהנים.
עוד מוזכר בפסק הדין כי ההחלטה שנתנה לגורם פוליטי סמכות למנות מי שילווה ויפקח חקירה היתה החלטה דרמטית, שהצדיקה חריגה באופן מוגבל ומתוחם מהכלל שאוסר התערבות של הדרג המיניסטריאלי בחקירות פליליות. זוהי הסיבה לכך שנקבעה שורת מגבלות שחלות על הפעלת הסמכות של השר, ולוין כאמור לא עמד בהן.
בחודש שעבר ביטל בג"ץ את מינויו של השופט בדימוס אשר קולה, שאותו מינה לוין בתחילה לממונה על החקירה. בהחלטה כתבו השופטים כי המינוי אינו עומד בדרישות החוק. עם זאת התירו שופטי בג"ץ לשר לוין למנות מועמד אחר מטעמו לבדיקת הפרשה.
השר לוין הגיב להחלטת בג"ץ, שלדבריו "מיירט בזה אחר זה את השופטים שמונו כדי ללוות את החקירה".
"הכל התחיל כשחברתו של השופט עמית, השופטת וילנר, מונתה בברכתו לבית המשפט העליון. אחר כך השופטת וילנר, בפסק דין שערורייתי ובלתי חוקי העניקה את תואר ה'נשיא' לשופט עמית. ואז הוגשו תלונות חמורות נגד השופט עמית. כאן נכנסה לתמונה עו״ד בהרב מיארה, שאפשרה לסגור אותן כהרף עין", מסר לוין.
"כעת, הגיע פרעון החוב. עמית ווילנר מיירטים בזה אחר זה את השופטים שמונו כדי ללוות את החקירה. הם מונעים את גילוי האמת ביחס למעורבותם של בהרב מיארה והכפופים לה בפרשת הפצ"רית. הנה לפניכם גרעין השליטה שמסכל שוב ושוב את בירור האמת. מי שמכנים את עצמם שומרי סף ושומרי החוק, בעצם שומרים אחד על השני. הם מסתירים, הם מפחדים מגילוי האמת, וזה לא יעזור להם. אנחנו לא נוותר עד שהאמת תצא לאור".
