השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, הגיש היום (שלישי) בקשה לעיכוב ביצוע של החלטת בית המשפט לאפשר את קידומה של רפ"ק רינת סבן, וזאת כדי לאפשר לו לערער לבית המשפט העליון.
אתמול בית המשפט המחוזי בירושלים קיבל את עתירתה של רפ"ק רינת סבן נגד השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, והורה לשר לאפשר את קידומה של סבן. בן גביר חויב גם בהוצאות התביעה.
בנימוקים לפסק הדין, נכתב כי סירוב השר עומד בניגוד קוטבי לעמדתם של גורמי המקצוע במשטרה - ובראשם מפכ"ל המשטרה דני לוי. עוד נכתב, כי השר לא נתן מענה אמיתי לעמדת גורמי המקצוע, לאחר שהוא עצמו אישר בתחילה את הקידום. בנסיבות אלה נקבע כי סירוב השר עולה לכדי חוסר סבירות קיצוני המצדיק התערבות. הטענה כי ההליך המינהלי טרם הושלם - נדחתה.
בית המשפט נדרש גם לטענות שהעלו העותרות ושאליהן הצטרפה היועצת המשפטית לממשלה כי החלטת השר להימנע מקידומה של העותרת נגועה בשיקולים זרים - בעיקר בשל מעורבותה של סבן בחקירת תיקי נתניהו - ומעוררת חשש לפגיעה בעצמאות המשטרה באופן שעלול להטיל מורא על חוקרי המשטרה.
השופט דוד גדעוני ציין בהחלטה כי בשלהי 2024 אישר השר לביטחון לאומי את המלצת המפכ"ל וסגל הפיקוד הכללי של המשטרה לקידומה של סבן וחתם על כתב מינוי שלה לתפקיד עוזרת ראש אגף חקירות ומודיעין בדרגת סגן ניצב, וזאת בלא כל הסתייגות. היות והשלמת קורס פיקוד ומטה הוא תנאי לדרגת סגן ניצב, צוין כי הדרגה תוענק לעותרת עם סיום הקורס. זמן קצר לאחר אישור השר, יצאה סבן לקורס והשלימה אותו בהצלחה.
במהלך הקורס סבן זומנה למסור עדות בתיק 4000 המתנהל נגד ראש הממשלה. רק לאחר מכן חלה תפנית בעמדת השר והוא נמנע מלחתום על אישור העלאתה בדרגה. במשך מספר חודשים סירב בן גביר לנמק את הדבר ולאחר פניית הייעוץ המשפטי לממשלה אליו, העלה בדיעבד סוגיות ונקודות הטעונות לשיטתו בירור.
סוגיות אלה נגעו בעיקר לעדות שמסרה בעבר כקצינה זוטרה בצוות חקירת יועצי ראש הממשלה בראשית 2020, ולהערות שהעיר בית המשפט העליון בעניין זה, וכן לעדות שמסרה בתיק 4000.
