טורניר היורו שיוצא היום (שישי) לדרך בגרמניה הוא אמנם אחת מתצוגות הלאומיות הבולטות ביבשת, אך שליש מהנבחרות המשתתפות בטורניר (8 מתוך 24) הפקידו את ההגה בידי מאמנים זרים. ברשימה הזאת, אגב, האיטלקים (3 מאמנים) והגרמנים (2 מאמנים) שולטים.
> הוואטסאפ של כאן חדשות - עקבו אחרי הערוץ הרשמי
אלבניה: הנבחרת הצנועה, שבמשך שנים הייתה אחת החלשות באירופה, מבוססת על מהגרים ובני מהגרים אלבנים המפוזרים על פני כל היבשת (שוויץ, איטליה, אנגליה ועוד). כעת היא ניצבת בפני היורו השני בתולדותיה (הראשון היה ב-2016) ולאווירה הבין לאומית בתוך הנבחרת האלבנית השתחל המאמן סילביניו. לברזילאי (50) רקורד מרשים כשחקן הגנה, הכולל את ארסנל (1999-2001), ברצלונה (2004-2009) ומנצ'סטר סיטי (2009-2010).
כעוזר מאמן הוא עבר בנבחרת ברזיל ובאינטר של רוברטו מנצ'יני (עד סוף החודש עדיין אלוף אירופה לנבחרות המכהן). סילביניו אמנם לא הבריק כמאמן ראשי, אבל כעת הוא מוביל פרויקט בין לאומי מעניין תחת הדגל האלבני. ביורו המטרה של סלביניו והנשרים האלבנים שלו ברורה למדי – פשוט לא להתבזות. ככה זה כשבבית המוקדם מצפים לו מפגשים עם ספרד, איטליה וקרואטיה.
אוסטריה: עבור אוסטריה, שהוגרלה לאותו בית עם צרפת, הולנד ופולין, זו תהיה הופעה רביעית בלבד בטורניר הגמר של היורו. מי שקיבל את המפתחות לנבחרת הוא השכן הגרמני ראלף ראנגניק. תדמיתו המקצועית של ראנגניק (65) אמנם נפגעה לאחר שכשל במנצ'טסר יונייטד לפני כשנתיים, אבל הוא היה ונשאר דמות שהשפיעה רבות על הסגנון של הכדורגל הגרמני.
הרושם שנתקבל הוא שראנגניק בגרסתו הנוכחית, הוא יותר פילוסוף כדורגל מאשר איש ביצוע. ככזה, נבחרת אוסטריה מתאימה לו הרבה יותר מאשר מועדון פאר שביצועיו נמדדים על בסיס שבועי. רק חבל שהכוכב הגדול של אוסטריה דויד אלאבה ייעדר מהטורניר ולא יוכל לסייע על הדשא.
בלגיה: בניגוד לטורנירים האחרונים, בלגיה מגיעה ללא ציפיות גדולות ולא ממש נספרת בין הפייבוריטיות לזכייה. גם מהאיש שעל הקווים, דומניקו טדסקו (38) אין ציפיות גדולות. טדסקו החל בקריירת אימון בגיל צעיר מאוד ולאחר שהוביל את שאלקה למקום השני בבונדסליגה ב-2018, היו שצפו כי יהפך לאחד המאמנים הבכירים ביבשת.
אבל אז הגיעה תקופה של קיבעון, טדסקו מונה למאמן ספרטק מוסקווה ועזב את רוסיה מבלי שמישהו מתגעגע אליו. גם הניסיון להתניע את הקריירה מחדש ב-ר.ב לייפציג לא ממש צלח וכעת טדסקו בונה על קאמבק עם נבחרת בלגיה. בינתיים הקדנציה שלו זכורה בעיקר בשל ריב חסר רחמים עם שוער ריאל מדריד טיבו קורטואה, שבגללו האחרון יצפה במשחקי היורו מהבית.
גאורגיה: חיבור שכבר נחשב להצלחה פנומנלית. וילי סניול (47) היה אחד משחקני ההגנה הטובים בעולם בחלק משנות ה-2000 וכיכב במדי באיירן מינכן ונבחרת צרפת. אבל קריירת האימון שלו הייתה עד השנה זוהרת הרבה פחות. ב-2017 הוא שימש כעוזרו של קרלו אנצ'לוטי בבאיירן מינכן.
לאחר פיטוריו של האיטלקי, שימש כמאמן לתקופה קצרה אך עזב עם מינויו של יופ היינקס. לפני שלוש וחצי שנים מונה סניול למאמן נבחרת גאורגיה, מעטים האמינו שדווקא הוא יהיה זה שיוביל את גאורגיה לטורניר היורו הראשון שלה, אבל זה בדיוק מה שקרה. ועוד אחרי דו קרב פנדלים הכי מותח בתולדות האומה בו גברו הגאורגים על יוון.
עוד בנושא
הונגריה: ייתכן שמרקו רוסי מופיע ברשימה הזאת שלא בצדק. כבר במשך עשור מזוהה איש המקצוע האיטלקי עם הכדורגל ההונגרי ובשנה שעברה אף הוענקה לו אזרחות הונגרית. בארץ המגף המגן לשעבר אימן בעיקר מועדונים קטנים אך בשנת 2014 הגיע המפנה - רוסי מונה למאמן "הונבד", אחד המועדונים הבכירים בהונגריה וב-2018 הפך למאמן הנבחרת.
על פניו מאמן זר, בפועל מרקו רוסי הוא הפנים של הכדורגל ההונגרי בעשור האחרון. בשבוע שעבר הוא ניצח 0:3 את ישראל בבכורה של רן בן שמעון על הקווים. כעת נותר לראות מה שווה התלכיד שבנה האיטלקי-הונגרי מול גרמניה, סקוטלנד ושוויץ.
פורטוגל: רוברטו מרטינז (50) אמנם ספרדי, אבל כמאמן הוא מזוהה עם וויגן ואברטון ועם נבחרת בלגיה אותה הדריך במשך שש שנים (2016-2022). עכשיו הוא חוזר לחצי האי האיברי כדי להוביל את פורטוגל לזכייה שנייה בתוך שמונה שנים. בתסריט האופטימי זה ייגמר בהנפת הגביע וחיבוק עם כריסטיאנו רונאלדו על הפודיום.
סלובקיה: עבור פרנצ'סקו קלצונה (55) טורניר היורו עם נבחרת סלובקיה יכול להיות חוויה מתקנת אחרי עונה קשה. ב-19 בפברואר השנה, תוך כדי שהוא מאמן את סלובקיה, מונה קלצונה לראשונה בחייו למאמן קבוצת כדורגל מקצוענית והפך לבוס של נאפולי. לפני 9 ימים זה נגמר באופן הצפוי ביותר והוא הוחלף באנטוניו קונטה. עכשיו קלצונה מרוכז כל כולו בנבחרת סלובקיה ואחרי שההגרלה סידרה לו בית עם בלגיה, רומניה ואוקראינה, העפלה לשלב הבא נראית אפשרית בהחלט.
טורקיה: באופן מפתיע למדי, וינצ'נזו מונטלה (49) הוא המאמן הזר השלישי של טורקיה בחמש וחצי השנים האחרונות, אחרי מירצ'ה לוצ'סקו ושטפן קונץ. מונטלה קיבל לידיו את הנבחרת לאחר שהוביל את אדנה הקטנה והמבורדקת להישג שיא בתולדות המועדון – מקום רביעי וכרטיס לאירופה. כעת נותר לראות אם האיטלקי יודע לחולל ניסים ספורטיביים גם עם הנבחרת לאומית המדשדשת שנים רבות.
