דב אייכלר ודנה בצלאל בשיחה עם יצחק בונצל אביו של עמית בונצל ז"ל שנפל בקרב ברצועת עזה
לגבי האזכרה לבנו עמית שתתקיים בעוד כחודשיים סיפר בונצל: "אנחנו נמצאים בקמפיין לבניית בית כנסת בקריית גת בכרמי גת. ומצאנו לנכון לקחת מקום שבו מתכנסים כל עם ישראל ובאים ומתפללים, דתיים מסורתיים, אשכנזים. חיפשנו מקום של קדושה שמאחד את עם ישראל ולמרות הוויכוחים אני אומר לכם יש לנו עם מדהים. אנשים שאנשים לא מכירים ושומעים עלינו באים ותורמים ולא בודקים ימין, שמאל. כתבו בגוגל "בונים את היכל עמית בונצל" ושם כל אחד על פי יכולתו יכול לסייע.
"הטקסים האלטרנטיביים הם לא במקום", מוסיף בונצל, "יש ממלכה, והיא קובעת ימי זיכרון. מה יהיה בעוד שנה, אם השלטון יתחלף וימנו את מירב בן ארי אז אני אגיד שאני לא משתתף בטקס כי מירב בן ארי עושה? אני לא סניגור של מירי רגב אבל לא ייתכן שהקרע הזה והפילוג הזה מגיע עד יום הזיכרון"
בונצל אף התייחס לפרסומים על הזמרים השונים שיתייצבו בטקסים: "היום הם נמצאים בתחרות מי הצליח לגייס כמה יותר זמרים סלב לטקס שלו ואנחנו עומדים בהר הרצל על הקברים של הבנים שלנו ובוכים דמעות שליש, במשך 24 שעות בוכים, תבינו. משפחה שכולה זה בכי שבא ובכי שהולך. עוד לא עברה שנה, אנחנו ברצף של אזכרות. 11 חודש עוד חודשיים, ויש גם 12 חודש, ויש גם שנה מעוברת – אתם מבינים מה זה לאסוף את עצמך ולעשות אזכרה לילד – לא לסבא שנפטר בשיבה טובה. לילד שלי, לעמית שלי. והם עסוקים רק בלפלג ולדרוך עלינו המשפחות השכולות"
"תפקידו של הטקס הוא להזכיר את הנופלים, לדבר על הגיבורים. לא צריך לקחת את זה למקומות של חרם רק כי מירי רגב מנהלת את זה. אנשים איבדו את המצפן, איבדו את המצפון, זה לא טקס חנוכת מנהרה של שרת התחבורה. אתם מדברים על הילדים שלנו, אתם נוגעים ביקר לנו מכל. הכאב והגעגוע הצורב הם כ"כ קשים, אי אפשר לתאר מה אנחנו חווים"
מתוך "בא בדב"
כד באב תשפ"ד