בלוקבסטר

טליה לביא ("אפס ביחסי אנוש", "אחד בלב") שינתה את הדרך בה אנחנו רואים את דאנה איבגי, נשים בצה"ל ואקדחי סיכות. והנה היא באה אלינו עם חמשת הסרטים האהובים עליה: "המירוץ לצמרת של מקס פישר", בזכותו הבינה שהיא רוצה לעשות קולנוע; "ברבי", שהביא בשורה חדשה ופמיניסטית להוליווד; "אור", שמסרב להבדיל בין אכזריות לחסד; "לילות כביריה", ובו הדמות האהובה עליה בקולנוע; ו"להרוג את ביל", אולי הסרט הכיפי ביותר אי פעם

אלעד בר-נוי, האיש והפופ-אפ, בא עם חמישיית סרטים שמתחילה בוופי גולדברג ומסתיימת בפסטיבל קאן: "הנזירות בלוז", סרט שכולו חדווה; "Gray Gardens", דוקו על שתי נשים גדולות מהחיים שחיות בעליבות מפוארת; "אוונטי פופולו", סרט שנחשב בעיני רבים לטוב ביותר בתולדות הקולנוע הישראלי; קופצים לאיטליה עם "הכישרון של מר ריפלי", סרט קווירי על זהות, קנאה וג'וד לאו; ומסיימים עם "אהבה" זוכה דקל הזהב: סרט אכזרי על חסד

הקומיקאית לאה לב למדה מה זה ישראליוּת דרך "סימה וקנין מכשפה", למדה איך להפסיק לפחד מסרטי אימה עם "בקתת הפחד", ובכתה לראשונה מיצירת אמנות עם "פורסט גאמפ" (דרך אגב, אם תהיתם איך אומרים "רוץ פורסט רוץ" ברוסית, הגעתם למקום הנכון). ולשיא אנחנו מגיעים עם "ממזרים חסרי כבוד", המתנה של קוונטין טרנטינו לעם היהודי וסרטו הטוב ביותר, ועם "ילדות רעות": סרט תיכון אמין וקורע מצחוק שהוא גם דרמה פוליטית מבריקה

אולי לא ידעתם, אבל גידי גוב מת על מדע בדיוני ופנטזיה. אחרי שהתחלנו איתו בעולם האמיתי עם סיביל שפרד ו"הצגת הקולנוע האחרונה", המשכנו איתו לעולם הקסום של הייאו מיאזאקי ב"הטירה הנעה", הצפנו לאנטארקטיקה עם המפלצת המגעילה ביותר בתולדות הקולנוע ב"הדבר", המראנו לחלל החיצון עם "2001: אודיסאה בחלל" ונשארנו שם בשביל "הנוסע השמיני": אחד הסרטים הכי מפחידים בתולדות הקולנוע, ובו סיגורני וויבר אחת בלתי נשכחת

לכבוד סרטה החדש "הפילגש", אניה בוקשטיין באה עם חמשת הסרטים האהובים עליה, כולם על טהרת שנות התשעים: "שכחו אותי בבית", הסרט הראשון שראתה בקולנוע; "אמריקן ביוטי", שנכנס לה ללב וגם לראש; "לאון", סרט שקשה שלא להתאהב בו ובלתי אפשרי לראות את כל מה שעקום בו; "תלמה ולואיז", ששלח שתי נשים מעבר לצוק ועשה איתן היסטוריה, ו"מגנוליה": סרט גדול מהחיים על ייאוש, גאולה, והמון צפרדעים

יוסף סידר ("בופור", "הערת שוליים") ביים שני סרטים מועמדים לאוסקר וזכה בפסטיבל קאן, והיום הוא איתנו כדי לדבר על החמישייה שלו: "פשעים ועבירות קלות", סרט מופתי שעשה איש שלא קל לדבר עליו, "תינוקה של רוזמרי", ובו תא הטלפון המפחיד ביותר בקולנוע, "ענבי זעם" ו"שנות חיינו הטובות ביותר", שתי קלאסיקות שלא התיישנו בדקה, ו"לילות בוגי" - ובו המטאפורה הטובה והמטונפת ביותר לרעיון ה"עלייתו ונפילתו" שאי פעם ראינו

עדן יואל, ממנחי הפודקאסט "כמעט מפורסמים" ואיש שיודע איך נראה החיבור בין תרבות גבוהה לפופולריות זולה, בא לדבר עם זוהר על המקום בו שניהם נפגשים – טקס האוסקר, הספורט האהוב על שניהם. בתפריט: ההפסד הצורב ביותר, הניצחון המתוק ביותר, הרגע הגדול ביותר, וגם – מה קורה השנה באוסקרים, והאם למישהו יהיה אכפת? התשובה, אגב, היא כן. לכם אכפת. האזנה נעימה

פותחים את העונה עם מאסטר האוכל ישראל אהרוני, שמוכיח שגם בקולנוע יש לו טעם. מתחילים עם "טמפופו", סרט האוכל הטוב ביותר אי פעם. חוזרים איתו אל "הקונפורמיסט" ו"סיפור הפרברים", שם נתהה - מה נגיש לאותו קונפורמיסט, ומה נגיש לריטה מורנו? ממשיכים ל"אל תיגע בזמיר", שם נדבר על גבורה וערכים שמתיישנים טוב יותר ופחות, ומסיימים עם הופעתו הראשונה של אלפרד היצ'קוק בפודקאסט, עם "רבקה", זוכה האוסקר היחיד שלו: "רבקה"