-
בין ניו יורק לירושלים
ארצות הברית היא לא רק המדינה שבה חיים כיום הכי הרבה יהודים מחוץ לישראל. במובנים רבים, היא הפכה למרכז יהודי בפני עצמו. אבל מה המקום של הציונות בתוך מערכת היחסים המורכבת הזו שבין ניו יורק לירושלים? כיצד הפכה ארה״ב לכוח החשוב ביותר בפרויקט הציוני? ומה כל זה אומר על המקום של ישראל שם היום? אורח: פרופסור זהר שגב.- 46 דקות
-
בובר הוגה ציונות
מרטין בובר היה פילוסוף, חוקר חסידות, מתרגם התנ״ך ואחד ההוגים החשובים של הציונות. אבל הוא לא התעניין רק במדינה ובכוח פוליטי, אלא גם בשאלות של קהילה, רוחניות ויחסים בין בני אדם. מה יכולה פילוסופיה לתרום לתנועה לאומית? ומה יש לבובר להציע לציונות – ואולי גם לישראל של היום? אורחת: פרופסור ימימה חדד.- 39 דקות
-
הימין הציוני הראשון
היום אנחנו רגילים לחשוב על ימין ושמאל בעיקר דרך היחס לסכסוך הישראלי־פלסטיני, או דרך ויכוחים על כלכלה. אבל בראשית הציונות, קווי המחלוקת נראו אחרת. מה בכלל היה ה"ימין" לפני שקמה המדינה? אילו ערכים ורעיונות עמדו במרכזו? בפרק הזה נחזור אל מקס נורדאו ואל רעיון "יהדות השרירים", ודרכו ננסה להבין כיצד נולד הימין האידיאולוגי בציונות – ומה נשאר ממנו יותר ממאה שנה אחר כך. אורח: פרופסור צבי בן־דור בנית.- 48 דקות
-
ציונות מחוץ לארון
הציונות מזוהה עם דמותו של "היהודי החדש" – חזק, עובד אדמה וגברי. אבל הסיפור הזה מסתיר גם סיפורים אחרים. מה היה מקומם של הומוסקסואלים בתוך הפרויקט הציוני? האם מיניות וגבריות נתפסו כחלק מהמהפכה הלאומית? ואיך נראתה ההיסטוריה הגאה של הציונות, הרבה לפני שהמונחים האלה היו מוכרים כפי שהם היום? אורח: ד״ר עופרי אילני.- 37 דקות
-
אני בניתי בית
לפני הכל, היה צריך לבנות פה בתים. והרבה. אלא שהבתים הראשונים בארץ ישראל לא היו רק פתרון לבעיית דיור: הם גם ייבאו מאירופה דרך חדשה לחיות כאן. אז מה הקשר בין הבתים באירופה הקרה האלה לחום התל אביבי? איך השפיעו דברים פשוטים כמו גודל המטבחים ורוחב הרחובות על האופן שבו התנהלו החיים בארץ? ומה אפשר ללמוד מהבתים הראשונים בארץ ישראל על החברה שהציונות ביקשה לבנות? אורחת: ד"ר סיגל דוידי.- 36 דקות
-
איך התחילה האלימות בארץ ישראל
מה הופך סכסוך לאלימות? מה ניסו יהודים וערבים להשיג בראשית המפגש ביניהם בארץ ישראל, ואיך המטרות האלה התנגשו? והאם אפשר להצביע על רגע אחד שבו הכל התחיל – או שמדובר בתהליך מורכב יותר? ננסה להבין את ראשית האלימות בין יהודים לערבים, ולשאול מה אפשר ללמוד ממנה על המציאות שבה אנחנו חיים היום. אורח: פרופסור הלל כהן- 52 דקות
-
מהפכת הכיפה הסרוגה
הציונות הדתית נולדה מתוך ניסיון זהיר להשתלב בפרויקט הלאומי, אבל עם הזמן קיבלה משמעות אחרת לגמרי. הרב ריינס, מייסד תנועת המזרחי, ראה בציונות כלי מעשי – דרך להתמודד עם מציאות היסטורית משתנה. אחריו הגיע הרב קוק והעניק לה פרשנות שונה, שממקמת אותה בתוך תהליך משיחי רחב יותר. איך מתרחש המעבר הזה? ומה קורה כשציונות דתית הופכת לא רק לעמדה רעיונית, אלא גם לכוח פוליטי? אורח: הרב יהודה גלעד- 49 דקות
-
המרד של רחל
מה המקום של הציונות בשירה של רחל? האם שירה יכולה להיות גם מרחב פוליטי – ואולי אפילו זירה של מאבק? ומה קורה כשאשה מנסה לכתוב בתוך עולם ספרותי שנשלט בצורה כמעט מוחלטת בידי גברים? בפרק הזה ננסה להבין את השירה של רחל דרך החיים עצמם: השנים הקשות בדגניה, המעבר לתל אביב, והיצירה שנולדה מתוך קשיים, מחלה וחיים שנקטעו מוקדם מדי. אורחת: ד״ר דנה אולמרט- 44 דקות
׳ציונות באי נחת׳ הוא הסכת על ראשית הציונות ומדינת ישראל, המחבר בין היסטוריה, ספרות ופילוסופיה. בכל פרק שבועי מתקיימת שיחה על דילמה אחרת בלב הסיפור הציוני: זהות יהודית, חזון המדינה והחברה, מרכז וגלות, מזרח ומערב, ויחסים בין יהודים לערביי ארץ ישראל. הפרקים נעים בין דמויות, טקסטים ורעיונות - מהרצל ואחד העם, דרך הציונות ברוסיה ובמרוקו, ועד ביאליק, בובר ואחרים - מתוך ניסיון לקרוא אותם מחדש, לא כסיפור סגור אלא כמרחב פתוח לפרשנות, ובתקווה שהכרות עם העבר תאפשר לנו לחשוב איך אפשר לשנות את ההווה. מנחה: פרופסור גלעד שרביט.