-
ציונות באי נחת
׳ציונות באי נחת׳ הוא הסכת על ראשית הציונות ומדינת ישראל, המחבר בין היסטוריה, ספרות ופילוסופיה. בכל פרק שבועי מתקיימת שיחה על דילמה אחרת בלב הסיפור הציוני. הפרקים נעים בין דמויות, טקסטים ורעיונות - מהרצל ואחד העם, דרך הציונות ברוסיה ובמרוקו, ועד ביאליק, בובר ואחרים - מתוך ניסיון לקרוא אותם מחדש, לא כסיפור סגור אלא כמרחב פתוח לפרשנות, ובתקווה שהכרות עם העבר תאפשר לנו לחשוב איך אפשר לשנות את ההווה.- 3 דקות
-
לעבור דירה לארץ ישראל
עולה, מהגר או פליט – איך מילה אחת משנה סיפור שלם? האם העלייה לארץ ישראל הייתה תמיד בחירה, או לפעמים גם אילוץ? ומה קורה כשאידיאל גדול פוגש מציאות יומיומית של עבודה קשה ובדידות? בפרק הזה ננסה לפרק את המילים הגדולות דרך החיים עצמם – ולשאול מה הפך את המקום הזה לבית עבור מי שבאו אליו. אורח: פרופסור גור אלרואי- 46 דקות
-
שכחנו (קצת) את תולדות הציונות
איך קרה שאחרי יותר ממאה שנות ציונות, ההיסטוריה שלה קצת נשכחה? אנחנו מדברים עליה לא מעט, אבל הרבה פחות מכירים את הפרטים: מה באמת קרה, מה אמרו ההוגים והפעילים, ולמה הם קיוו. בתוך המרחק שנוצר בין העבר להווה, הסיפור הציוני הופך לעיתים לפשוט יותר ממה שהיה באמת. אז איך נראית הציונות כשחוזרים אל המקורות שלה? ואיך מקשיבים לה מחדש?- 37 דקות
-
קיר ברזל או ברית שלום?
ממש לפני מאה שנה התרחשו שני רגעים מכוננים בתולדות הציונות: מצד אחד הוקמה תנועת ברית שלום, שביקשה שותפות ופיוס עם הערבים; ומצד שני פורסם המאמר “על קיר הברזל” של זאב ז׳בוטינסקי, שהציע תפיסה הפוכה כמעט – של הפרדה וכוח. שני הרעיונות האלה לא נשארו בעבר, אלא ממשיכים ללוות את השיח הפוליטי עד היום. מה עומד מאחורי כל אחת מהגישות? ולמה הוויכוח ביניהן עדיין איתנו?- 50 דקות
-
שפינוזה: כופר אבל ציוני
ברוך שפינוזה נחשב בעיני רבים ל“חילוני הראשון” – פילוסוף שפרץ את גבולות הדת והעמיד את המחשבה החופשית במרכז, עד כדי כך שהוחרם מהקהילה היהודית במאה ה־17. אבל בתוך הגותו מופיעה גם תפיסה מפתיעה של העם היהודי: לא רק דת, אלא קהילה שנולדה מתוך היסטוריה משותפת – ואולי גם עם עתיד משותף. איך מתיישבת החשיבה הזו עם הדימוי של שפינוזה כמי שהתנתק מהיהדות? ומה גרם להוגים ציונים לראות בו סוג של “ציוני ראשון”?- 46 דקות
-
הסיפור הבריטי
מה קורה כשמסתכלים על תקופת המנדט לא דרך עיני היהודים או הערבים, אלא מנקודת המבט של האימפריה הבריטית? “פלשתינה–א״י” נתפסת בעינינו כמרכז הסיפור, אבל עבור הבריטים היא הייתה רק חלק ממערך רחב של אינטרסים ושיקולים גיאו־פוליטיים. מה הם בעצם רצו מהאזור? עד כמה המקום הזה היה חשוב עבורם באמת? וכיצד חשיבה אימפריאלית, בירוקרטיה קולוניאלית ואינטרסים גלובליים עיצבו את מדיניות הבריטים כלפי יהודים וערבים כאחד.- 61 דקות
-
החלוץ והחלוץ
מה הקשר בין הציונות לספורט? בין דמות החלוץ העברי לבין שחקני נבחרת ישראל בכדורגל? בתוך הפרויקט הציוני מתפתח גם חזון של “הגוף היהודי החדש” – חזק, פעיל וספורטיבי, כחלק מהניסיון לעצב זהות לאומית חדשה. איך משתלב הספורט בתוך הרעיון הזה? ומה קורה כשהאידיאל פוגש מציאות מורכבת יותר – של ספורטאים שמגיעים לארץ אך עובדים בעבודות כפיים, ושל קבוצות כמו מכבי והפועל שמתמודדות גם מול הבריטים?- 39 דקות
-
איך כותבים אומה?
לכל עם יש היסטוריה. אבל מהי ההיסטוריה של העם היהודי, המפוזר במקומות שונים, ודובר שפות שונות? הפרויקט הזה - כתיבת היסטוריה ציונית - קשה אפילו יותר, בגלל שכל מה שהציונות לכאורה רצתה זה להשאיר את העבר שלה בגלות מאחור. אז מה הקשר בין כתיבת ההיסטוריה והפרויקט הציוני: מה השאירו ומה זרקו, מה הדגישו ומה שכחו? ואיך כל זה קשור למאבקים בתוך העם היהודי בעד ונגד הציונות, אבל גם בין היהודים לנוצרים?- 45 דקות
׳ציונות באי נחת׳ הוא הסכת על ראשית הציונות ומדינת ישראל, המחבר בין היסטוריה, ספרות ופילוסופיה. בכל פרק שבועי מתקיימת שיחה על דילמה אחרת בלב הסיפור הציוני: זהות יהודית, חזון המדינה והחברה, מרכז וגלות, מזרח ומערב, ויחסים בין יהודים לערביי ארץ ישראל. הפרקים נעים בין דמויות, טקסטים ורעיונות - מהרצל ואחד העם, דרך הציונות ברוסיה ובמרוקו, ועד ביאליק, בובר ואחרים - מתוך ניסיון לקרוא אותם מחדש, לא כסיפור סגור אלא כמרחב פתוח לפרשנות, ובתקווה שהכרות עם העבר תאפשר לנו לחשוב איך אפשר לשנות את ההווה. מנחה: פרופסור גלעד שרביט.