-
שבתאי צבי והרעיון המשיחי
שבתאי צבי היה משיח שקר מהמאה ה־17, שכמעט נשכח מהזיכרון הישראלי. אבל ההשפעה שלו על העולם היהודי הייתה דרמטית, ויש מי שראו בו אפילו מבשר מוקדם של הציונות. מה גרם למאות אלפי יהודים ללכת אחריו? איך קרסה התקווה לגאולה, ומה נותר אחריה? ואיך הסיפור של שבתאי צבי עוזר לנו לחשוב על מופעים עכשוויים של משיחיות בחברה הישראלית?- 56 דקות
-
הסיבה האפלה להולדת הציונות
הציונות לא נולדה רק מתוך חלום, אלא גם מתוך תחושת איום: פחד, דחייה ואנטישמיות שהלכו והחריפו באירופה המודרנית. בתוך המציאות הזו התעצבה גם התנועה הציונית שביקשה לשנות את תנאי הקיום היהודיים. אבל מהי בעצם אנטישמיות? איך היא נראתה לפני מאה שנה, עוד לפני הקמת מדינת ישראל? והאם היא דומה למה שאנחנו מכנים היום אנטישמיות – או שונה ממנה?- 49 דקות
-
המעבדה הגרמנית של הציונות
הסיפור של הציונות בגרמניה הוא לא רק על ההיסטוריה של העלייה של הייקים. יש בו אינטריגות פוליטיות גלובליות, מאבקים מרכזיים בין תומכי הציונות ובין מתנגדיה, וגם את השואה. בקיצור, למרות שהציונות היא סיפור הרבה יותר רחב מבחינה גאוגרפית ונושאית, ולמרות שרוב העולים והעולות מגיעים בתחילה בכלל ממזרח אירופה, בגרמניה נקבע העתיד של הפרויקט הציוני כולו.- 35 דקות
-
לדבר עברית
איך מחיים שפה? חידוש העברית הוא אחד הפרויקטים החריגים בתולדות הציונות – לא מהלך שתוכנן מלמעלה, אלא תהליך שצמח מהשטח, מתוך יוזמות של יחידים וקבוצות שביקשו לדבר, לכתוב ולחשוב בעברית. בלי החלטה רשמית ובלי הנהגה מרכזית, נוצר כאן משהו שנראה כמעט כמו נס. איך זה קרה? מי היו האנשים שדחפו את התהליך הזה קדימה? ומה המשמעות של שפה חיה עבור זהות לאומית? .- 33 דקות
-
המהפכה המדעית
לצד רעיונות של לאומיות, תרבות ופוליטיקה, גם המדע הוא מרכיב משמעותי בעיצוב הפרויקט הציוני. מהי חשיבה מדעית, וכיצד הפכה מרכזית דווקא בפרויקט היהודי הלאומי, כבר אצל הרצל? וגם, כיצד המדע השתלב בבניית החיים בארץ ישראל – מהתשתיות והחקלאות ועד לאקדמיה – ואיך הוא ממשיך להשפיע גם היום?.- 39 דקות
-
עגנון: לא משורר חצר
כשחושבים על סופרים של תחילת הציונות, ש״י עגנון הוא לא בדיוק השם הראשון שקופץ לראש. ביאליק, ברנר, רחל – הם שמות הרבה יותר מוכרים. מתברר שגם עגנון היה מעורב בפרויקט הציוני מהכיוון שלו: מורכב, ביקורתי, לא צפוי. בשיחה על הנובלה "עד הנה" (1952), הסיפור הקצר "עד עולם" (1954), וגם על הרעיון של עיר מקלט, מסתבר שעגנון לא רק התגעגע לעיירה היהודית במזרח אירופה – הוא גם חשב על הציונות, הריבונות וביקורת הכוח.- 34 דקות
׳ציונות באי נחת׳ הוא הסכת על ראשית הציונות ומדינת ישראל, המחבר בין היסטוריה, ספרות ופילוסופיה. בכל פרק שבועי מתקיימת שיחה על דילמה אחרת בלב הסיפור הציוני: זהות יהודית, חזון המדינה והחברה, מרכז וגלות, מזרח ומערב, ויחסים בין יהודים לערביי ארץ ישראל. הפרקים נעים בין דמויות, טקסטים ורעיונות - מהרצל ואחד העם, דרך הציונות ברוסיה ובמרוקו, ועד ביאליק, בובר ואחרים - מתוך ניסיון לקרוא אותם מחדש, לא כסיפור סגור אלא כמרחב פתוח לפרשנות, ובתקווה שהכרות עם העבר תאפשר לנו לחשוב איך אפשר לשנות את ההווה. מנחה: פרופסור גלעד שרביט.