-
היו יהודים בארץ ישראל
יהודים מזרחים חיו בארץ ישראל לפני קום המדינה אבל כמעט ואינם מופיעים בנרטיב הציוני – אולי משום שהם לא “עלו” לארץ, אלא כבר היו כאן. הם דיברו ערבית, חיו בערים המעורבות, וראו בעצמם בני ובנות המקום. לתוך המציאות הזו נכנסה התנועה הציונית וביקשה להקים “בית יהודי” חדש. איך היא מתייחסת לקהילה שכבר רואה עצמה בבית? ואיך המפגש הזה עיצב גם את היחס לעלייה מארצות ערב בשנים שאחר כך?- 47 דקות
-
אחד העם והקרב על נשמת הציונות
אחד העם הציע גרסה ייחודית וחשובה של הציונות: לא כפרויקט מדיני של צבא וריבונות, אלא כמהלך תרבותי־רוחני שמבקש לבנות זהות יהודית חדשה. במקום מדינה, הוא מדבר על “מרכז רוחני” בארץ ישראל – כזה שיאחד את העם דרך שפה, ספרות ומוסר. האם ציונות יכולה היתה להיות קודם כל תהליך של תיקון פנימי, ולא פתרון פוליטי חיצוני? וכיצד הציונות ״התרבותית״ של אחד העם שונה מהציונות המדינית של הרצל?- 40 דקות
-
כהנא: ציונות עם אגרוף
כהנא נתפס היום כאחת הדמויות המזוהות ביותר עם ימין קיצוני דתי וגזעני בישראל – אבל הסיפור שלו מתחיל בכלל במקום אחר: ברחובות ברוקלין. בתוך המציאות האמריקאית של שנות השישים והשבעים, הוא מושפע מתנועות כמו הפנתרים השחורים, מהרדיקליות הפוליטית ומהמאבקים הבין־גזעיים. איך הפך יהודי אמריקאי לדמות מרכזית בפוליטיקה הישראלית? ואיך רעיונות של לאומנות ומיליטנטיות בין גזעית בארה״ב תורגמו לשפה יהודית־דתית־ציונית?- 42 דקות
-
הכל התחיל ברוסיה
רוסיה של סוף המאה ה־19 ותחילת המאה ה־20 הופכת למרכז החיים היהודיים בעולם, ולזירה שבה נולדת גם הציונות. לא רק כתוכנית מדינית של הרצל, אלא כעולם של צעירים שחולמים, כותבים ונאבקים – על עלייה לארץ ישראל, אבל גם על עיצוב החיים היהודיים ברוסיה עצמה. איך נראית ציונות לפני שהיא הופכת לפרויקט מדיני? ולמה היא מתחרה חזיתית על נשמת העם דווקא במרקסיזם?- 43 דקות
-
איך הפכנו לעם?
מה זה אומר להיות אזרח.ית במדינת ישראל הצעירה? המדינה נולדה ברגע של איום, פחד וחוסר ודאות, ובתוך כך גם ניסתה לעצב זהות משותפת. איך נראו השנים הראשונות מנקודת המבט של מי שהיו כאן, וגם העולים החדשים שרק הגיעו? איך היו החיים באזורי הספר? בתל אביב? מה היה החוק הראשון שחוקקו? והאם יש רגע שבו כל אלו התלכדו לכדי תחושת שייכות? רמז: יש כזה.- 37 דקות
-
איך קוראים ספרות עברית
ספרות העברית של ראשית הציונות היא לא רק אוסף של יצירות, אלא פרויקט תרבותי רחב שמבקש לחשוב מחדש על זהות, שפה ומקום. דרך דמויות כמו ברנר וביאליק, היא הופכת למעבדה שבה נבחנים גבולות הקיום היהודי המודרני. אז איך ספרות יכולה לדמיין אומה? באיזה אופן היא מעצבת את גבולות הזהות, המקום והשפה? וכיצד קרה שהציונות הפכה למרחב ספרותי שסופרים ישראליים כמעט ולא יכלו לצאת ממנו?- 40 דקות
-
שבתאי צבי והרעיון המשיחי
שבתאי צבי היה משיח שקר מהמאה ה־17, שכמעט נשכח מהזיכרון הישראלי. אבל ההשפעה שלו על העולם היהודי הייתה דרמטית, ויש מי שראו בו אפילו מבשר מוקדם של הציונות. מה גרם למאות אלפי יהודים ללכת אחריו? איך קרסה התקווה לגאולה, ומה נותר אחריה? ואיך הסיפור של שבתאי צבי עוזר לנו לחשוב על מופעים עכשוויים של משיחיות בחברה הישראלית?- 56 דקות
-
הסיבה האפלה להולדת הציונות
הציונות לא נולדה רק מתוך חלום, אלא גם מתוך תחושת איום: פחד, דחייה ואנטישמיות שהלכו והחריפו באירופה המודרנית. בתוך המציאות הזו התעצבה גם התנועה הציונית שביקשה לשנות את תנאי הקיום היהודיים. אבל מהי בעצם אנטישמיות? איך היא נראתה לפני מאה שנה, עוד לפני הקמת מדינת ישראל? והאם היא דומה למה שאנחנו מכנים היום אנטישמיות – או שונה ממנה?- 49 דקות
׳ציונות באי נחת׳ הוא הסכת על ראשית הציונות ומדינת ישראל, המחבר בין היסטוריה, ספרות ופילוסופיה. בכל פרק שבועי מתקיימת שיחה על דילמה אחרת בלב הסיפור הציוני: זהות יהודית, חזון המדינה והחברה, מרכז וגלות, מזרח ומערב, ויחסים בין יהודים לערביי ארץ ישראל. הפרקים נעים בין דמויות, טקסטים ורעיונות - מהרצל ואחד העם, דרך הציונות ברוסיה ובמרוקו, ועד ביאליק, בובר ואחרים - מתוך ניסיון לקרוא אותם מחדש, לא כסיפור סגור אלא כמרחב פתוח לפרשנות, ובתקווה שהכרות עם העבר תאפשר לנו לחשוב איך אפשר לשנות את ההווה. מנחה: פרופסור גלעד שרביט.