עורכים ומגישים: אורן נהרי וערן סיקורל | עורך אחראי: מירון ששון | עורך משנה: אביגל בשור | סיוע בעיצוב קול: שמעון דוקרקר | סושיאל: נעה אקסינר:
היום שבו אמריקה השתנתה
פיגועי 11 בספטמבר לא רק הפילו את מגדלי התאומים; הם שינו את מדיניות החוץ של ארצות הברית, את תחושת הביטחון של אזרחיה ואת העולם כולו. במשך רוב המאה ה-20 האמינו האמריקנים ששני אוקיינוסים מגינים עליהם מפני אויבים רחוקים. מלחמות התנהלו באירופה, באסיה ובמזרח התיכון, אך לעיתים נדירות הגיעו אל אדמת ארצות הברית עצמה. גם מתקפת פרל הארבור התרחשה אלפי קילומטרים מן היבשת. בבוקר 11 בספטמבר 2001 התפיסה הזאת קרסה בתוך פחות משעתיים. ארבעה מטוסי נוסעים נחטפו בידי מחבלי אל-קאעידה: שניים מהם פגעו במגדלי מרכז הסחר העולמי בניו יורק, שלישי פגע בבניין הפנטגון, והרביעי התרסק בשדה פתוח בפנסילבניה לאחר שנוסעיו נאבקו בחוטפים. קרוב ל-3,000 בני אדם נהרגו. זה היה הפיגוע הקטלני ביותר בתולדות ארצות הברית.
העולם צפה בשידור חי
פיגועי 11 בספטמבר היו גם אירוע תקשורתי חסר תקדים. מיליוני בני אדם ברחבי העולם צפו בשידור חי במטוס השני פוגע במגדל הדרומי, ולאחר מכן בקריסת שני המגדלים. עבור דור שלם אלה היו התמונות המכוננות של חייו. האמריקנים לא ראו רק מתקפת טרור, הם ראו את סמליה של העוצמה הכלכלית והלאומית שלהם קורסים לנגד עיניהם, והתחושה הייתה שאיש אינו חסין עוד.
מלחמה נגד אויב מסוג חדש
כמה ימים לאחר הפיגועים הכריז הנשיא ג'ורג' ווקר בוש על "המלחמה בטרור". זו הייתה הכרזה יוצאת דופן: ארצות הברית לא הכריזה מלחמה על מדינה, אלא על שיטת פעולה. בתוך פחות מחודש פתחה ארצות הברית במבצע צבאי באפגניסטן, במטרה להפיל את שלטון הטליבאן שהעניק מחסה למנהיג אל-קאעידה, אוסאמה בן לאדן. המשטר התמוטט במהירות, אבל המלחמה עצמה רק החלה.
עיראק והמלחמה שלא הייתה אמורה להיות
בשנת 2003 קיבלה ארצות הברית החלטה שתשפיע על המזרח התיכון ועל מעמדה בעולם במשך שנים רבות. הממשל טען כי סדאם חוסיין מחזיק בנשק להשמדה המונית ועלול להעבירו לארגוני טרור. בהובלת ארצות הברית פלשה קואליציה בינלאומית לעיראק, והמשטר העיראקי קרס בתוך שבועות. אלא שאז החלו הבעיות האמיתיות: לא נמצאו מאגרי נשק להשמדה המונית כפי שנטען לפני המלחמה, המדינה הידרדרה לאלימות קשה, וארצות הברית מצאה את עצמה שקועה במשך שנים בלחימה נגד ארגוני גרילה ומיליציות. עבור רבים, מלחמת עיראק הפכה לסמל של הפער בין ניצחון צבאי מהיר לבין הקושי לבנות יציבות פוליטית.
הביטחון הפך לחלק מחיי היומיום
פיגועי 11 בספטמבר שינו גם את החיים בתוך ארצות הברית. נמל תעופה הפך למקום אחר לגמרי: בדיקות הביטחון הוחמרו, הוקם המשרד לביטחון המולדת של ארצות הברית, ורשויות המודיעין קיבלו סמכויות נרחבות יותר לאיסוף מידע. זמן קצר לאחר הפיגועים אישר הקונגרס את חוק הפטריוט, שהרחיב את יכולתן של רשויות האכיפה והמודיעין לבצע מעקבים במסגרת המאבק בטרור. התומכים ראו בכך צורך ביטחוני; המבקרים הזהירו מפני פגיעה בזכויות הפרט. זה היה אחד הוויכוחים החוקתיים החשובים ביותר בארצות הברית מאז המלחמה הקרה.
המשבר שלא הגיע מהטרור
בשנת 2008 ספגה ארצות הברית מכה מסוג אחר. שוק הנדל"ן קרס, בנקים גדולים נקלעו למשבר חריף, ובית ההשקעות Lehman Brothers התמוטט. בתוך חודשים התפשט המשבר כמעט לכל העולם. מיליוני אמריקנים איבדו את מקום עבודתם, את חסכונותיהם ולעיתים גם את ביתם. הממשלה נאלצה להזרים מאות מיליארדי דולרים כדי למנוע קריסה של המערכת הפיננסית. עבור רבים היה זה המשבר הכלכלי החמור ביותר מאז השפל הגדול.
בחירה שסימלה עידן חדש
בעיצומו של המשבר הכלכלי נבחר ברק אובמה לנשיאות. בחירתו הייתה רגע היסטורי: לראשונה נבחר נשיא אפרו-אמריקני למדינה שבמשך חלק ניכר מההיסטוריה שלה התירה עבדות והפרדה גזעית. עבור תומכיו היה זה ביטוי ליכולתה של אמריקה להשתנות. עבור מבקריו, בעיקר במחנה השמרני, סימלה כהונתו התרחבות נוספת של כוח הממשל הפדרלי. כמו פעמים רבות בעבר, גם רגע של תקווה לא ביטל את המחלוקות, הוא רק העניק להן צורה חדשה. 11 בספטמבר סימן את סיומה של התקופה האופטימית שאחרי המלחמה הקרה. במשך עשור אחד עברה ארצות הברית מפסגת הביטחון העצמי אל מלחמות ממושכות, ויכוחים על גבולות הכוח, משבר כלכלי עמוק וקיטוב פוליטי שהלך והחריף. האירועים הללו שינו לא רק את מדיניותה של אמריקה, אלא גם את האופן שבו האמריקנים תפסו את עצמם. האמונה שהמאה ה-21 תהיה המשך טבעי של הניצחון במלחמה הקרה התחלפה בהבנה שהעולם החדש מורכב, מסוכן ובלתי צפוי הרבה יותר מכפי שדמיינו.
