עורכים ומגישים: אורן נהרי וערן סיקורל | עורך אחראי: מירון ששון | עורך משנה: אביגל בשור | סיוע בעיצוב קול: שמעון דוקרקר | סושיאל: נעה אקסינר:
אמריקה נגד עצמה
הקיטוב הפוליטי לא נולד עם הרשתות החברתיות ולא עם דונלד טראמפ. הוא נבנה במשך עשרות שנים, עד שהפך לאחד האיומים הגדולים ביותר על הניסוי האמריקני. לאורך רוב ההיסטוריה שלה ידעה ארצות הברית מחלוקות חריפות. היו בה מלחמת אזרחים, מאבקים על זכויות אדם, הפגנות ענק ורציחות פוליטיות. ובכל זאת, בדרך כלל נשמרה הסכמה רחבה על כללי המשחק; דמוקרטים ורפובליקנים התווכחו על מדיניות, אך חלקו אמון בסיסי במוסדות המדינה. בתחילת המאה ה-21 החל האמון הזה להיסדק. יותר ויותר אמריקנים הפסיקו לראות במפלגה היריבה יריב פוליטי, והחלו לראות בה איום על עצם קיומה של המדינה. במקביל, התקשורת, הרשתות החברתיות והשינויים הכלכליים האיצו את התהליך. הקיטוב הפוליטי הפך לא רק לתוצאה של משברים; הוא עצמו הפך למשבר.
המשבר הכלכלי הותיר צלקת
המשבר הפיננסי של 2008 הסתיים רשמית בתוך שנים אחדות, אך השלכותיו נמשכו זמן רב. בנקים גדולים חולצו בכספי ציבור, בעוד מיליוני אמריקנים איבדו את בתיהם ואת חסכונותיהם. בעיני רבים נוצר הרושם שהמערכת מגינה על בעלי ההון הרבה יותר מאשר על האזרח הפשוט. התחושה הזאת חצתה מחנות פוליטיים: מימין טענו שהממשלה מתערבת יותר מדי בכלכלה, ומשמאל טענו שהיא מגינה יותר מדי על וול סטריט. למרות המחלוקת, שני הצדדים חלקו תחושה דומה של אכזבה מהממסד.
הרשתות החברתיות שינו את הפוליטיקה
בתוך שנים ספורות השתנתה גם הדרך שבה אמריקנים צורכים מידע. הרשתות החברתיות הפכו ממקום לשיתוף תמונות וזיכרונות לזירת הקרב המרכזית של הפוליטיקה. היתרון היה ברור: כל אדם יכול היה להביע את דעתו ולהגיע לקהל עצום. אבל היה גם מחיר: האלגוריתמים נטו להציג למשתמשים תכנים המחזקים את עמדותיהם, וחדשות כזב, תאוריות קונספירציה ושיח קיצוני התפשטו במהירות רבה יותר ממידע מאוזן. התוצאה הייתה מציאות שבה מיליוני אמריקנים חיו למעשה בעולמות מידע שונים לחלוטין.
האיש שטלטל את המערכת
כאשר דונלד טראמפ הכריז על מועמדותו לנשיאות בשנת 2015, מעטים העריכו שיגיע לבית הלבן. הוא לא היה מושל, סנאטור או גנרל, הוא הגיע מעולם העסקים והטלוויזיה. טראמפ הציג את עצמו כמי שיילחם באליטות הפוליטיות, בתקשורת ובמוסדות שלטענתו התרחקו מן האזרח הפשוט. מסריו עוררו התנגדות חריפה, אך גם תמיכה נלהבת בקרב מצביעים רבים שהרגישו כי איש אינו מייצג אותם. בחירתו בשנת 2016 הייתה אחת ההפתעות הפוליטיות הגדולות בתולדות ארצות הברית.
חברה אחת, שתי מציאויות
תקופת כהונתו של טראמפ המחישה עד כמה עמוק הקיטוב. כמעט כל אירוע ציבורי, החל בהגירה וכלה במדיניות בריאות, הפך למאבק פוליטי חריף. גם מגפת 19-COVID, שבמדינות רבות נתפסה בראש ובראשונה כמשבר בריאותי, הפכה בארצות הברית גם לעימות פוליטי סביב סגרים, חיסונים, סמכויות המדינה וחופש הפרט. במקביל התחדשו בעוצמה הוויכוחים על גזע, על שיטור ועל אי-שוויון, במיוחד לאחר מותו של ג'ורג' פלויד בשנת 2020. המחאות ההמוניות שהגיעו בעקבות האירוע היו מהגדולות בתולדות המדינה.
6 בינואר
אחד הרגעים החריגים ביותר בהיסטוריה האמריקנית התרחש ב-6 בינואר 2021. לאחר הבחירות לנשיאות, שבהן ניצח ג'ו ביידן, פרצו מאות מתומכיו של טראמפ אל בניין הקפיטול בזמן שהקונגרס אישר את תוצאות הבחירות. האירוע זעזע את ארצות הברית. בעיני רבים הוא סימל את השפל העמוק ביותר באמון במערכת הדמוקרטית מאז מלחמת האזרחים. אחרים טענו שהאירוע, חמור ככל שהיה, אינו משקף את החברה האמריקנית כולה. כך או כך, התמונות מן הקפיטול המחישו עד כמה עמוק הקרע הפוליטי.
האם הדמוקרטיה האמריקנית במשבר?
זו אחת השאלות המרכזיות של זמננו. יש הסבורים שהקיטוב הנוכחי חסר תקדים. אחרים מזכירים כי ארצות הברית כבר עברה תקופות קשות בהרבה, ובהן מלחמת האזרחים, השפל הגדול ושנות ה-60. גם כיום מוסדות השלטון, בתי המשפט, העיתונות והבחירות ממשיכים לפעול, לעיתים תוך עימותים חריפים מאוד. זו אולי אחת מנקודות החוזק של השיטה האמריקנית: היא יודעת להכיל מחלוקות עמוקות, גם אם המחיר גבוה.
הניסוי עדיין נמשך
במשך כמעט רבע אלף שנה הצליחה ארצות הברית לשרוד מלחמות, משברים כלכליים, רציחות פוליטיות, טרור ומאבקים חברתיים. בכל פעם נדמה היה שהמשבר הנוכחי חמור מכל קודמיו; ובכל פעם, לפחות עד כה, הצליחו מוסדות המדינה להסתגל למציאות החדשה. אין פירוש הדבר שהדמוקרטיה האמריקנית חסינה, להפך: היא תלויה באמון הציבור, בקבלת כללי המשחק ובנכונותם של המפסידים בבחירות לקבל את התוצאה. האתגר הגדול של אמריקה כיום אינו מגיע מבחוץ; הוא נובע מן השאלה אם חברה מגוונת כל כך, שבה חיים יותר מ-340 מיליון בני אדם בעלי תפיסות עולם שונות, עדיין מסוגלת להסכים על עובדות בסיסיות ועל כללי המשחק הדמוקרטיים. זו אינה רק שאלה אמריקנית: בעולם שבו קיטוב פוליטי, רשתות חברתיות ומשברי אמון מאפיינים דמוקרטיות רבות, ארצות הברית משמשת גם מעבדה. הצלחתה או כישלונה ישפיעו הרבה מעבר לגבולותיה
