התמלול של הפרק:

שאול: היי, אתם ואתם על חיות כיס, אני שאול אמסטרדמסקי, הפרק שאתם עומדים לשמוע מבוסס על שיחה שעשיתי עם טל מורגנשטרן, טל הוא משקיע הון סיכון. תכף הוא יציג הוא יציג את עצמו יותר טוב מזה. ביקשתי ממנו לבוא לאולפן שלנו כי החודשים האחרונים היו מאוד מאתגרים עבור תעשיית ההייטק. הבורסות ירדו ועלו וירדו. חברות שהיו שוות עשרות מיליארדים, פתאום שבועות 80% פחות.

חברות התחילו לפטר עובדים ועובדות. נדמה שהעידן שהיינו רגילים אליו בעשור האחרון בערך נגמר, והתחיל עידן אחר. בתוך כל הבלאגן הזה רציתי לשמוע איך זה נראה מהעיניים של המשקיעים. האנשים שהכסף שהם מנהלים מניע את תעשיית ההיי-טק קדימה - או אחורה. אם תאהבו את הפרק הזה כתבו לי בטוויטר כי אני זומם לעשות עוד כאלה, זהו הוא מקווה שתיהנו ועכשיו לפרק.

שאול: טל, הדבר הראשון שאני אוהב שאנשים עושים זה שהם מציגים את עצמם אז אני אשמח שתציג את עצמך. כלומר, איך קוראים לך ומה אתה עושה בחיים?

שמי טל מורגנשטרן שני שליש מהצוות של קרן בשם לייטספיד, פה בישראל. משהו כמו 30 משקיעים מסביב לעולם, מנהלים בקרן הנוכחית משהו כמו 7 מיליארד דולר.

משקיעים כמעט בכל תחום, כמעט בכל גיאוגרפיה. פה בישראל, מטבע הדברים בעיקר תוכנה.

זהו אני בלי ספיד 5 שנים. לפני זה בסקויה קפיטל 5 שנים. לפני זה, יזם באי אילו גלגולים. אבא לשתיים. גר בנתניה.

אני חושב שזה רלוונטי לשיחה שלנו - אמרת שהיית יזם קודם. אני בעיקר אשמח שתספר איפה היית ב-2008 ואיפה היית ב-2001.

2008 הייתי בשלהי התואר הראשון שלי באוניברסיטת תל אביב, בכניסה לתואר השני בסטנפורד, שם פגשתי את כל הניצולים מהחורף הגרעיני של המשבר בוול סטריט.

וב-2001 הייתי בצבא, בסדיר.

איפה היית בצבא? 

הייתי בלוט"ר, אחר כך במילואים עד לפני שנתיים ביחידת מגל"ן.

אז אתה לא איזה ילד 8 200 כזה.

לצערי לא.

אוקיי, תראה מה זה לצערך, הגעת להייטק בכל זאת.

בפוקס.

איך בפוקס?

ככה יצא. כל הדברים הטובים שקרו לי בחיים, די בפוקס.

אז אתה לומד מנהל עסקים בסטנפורד. אחת מהאוניברסיטאות הטובות ביותר בעולם. ואתה פוגש שם את ניצולי וול סטריט. ספר לי על זה קצת. אנחנו מדברים על המשבר הפיננסי של 2008. מה הם סיפרו, מה קרה להם?

אז הרבה חברים טובים מהלימודים, ממש מצולקים ברמה של בוא אני אספר לך איך הגעתי בבוקר לעבודה וחיכה לי שם איש אבטחה עם החפצים שלי. איך לא נתנו לי אפילו להיכנס, איך חמש שנות עבודה ירדו לטמיון. סיפורים על חובות. בארצות הברית לוקחים הלוואות כדי לממן תארים ראשונים גם, אז חבר'ה שבראש שלהם כבר פדו את ההלוואות של התואר הראשון מצאו את עצמם עם 200-300 אלף חובות בכניסה לתואר שני מובטלים. כל מיני סיפורים מהסוג הזה. 

וכשאתה מסיים את הלימודים, מה אתה עושה? 

חוזר לישראל. בעיקר בנסיבות אישיות, אבל חוזר לישראל כדי לעבור להיות העובד הראשון של חברה בשם BCG, שבאותם ימים הקימו פה את הסניף כדי לתת תחרות למקינזי. 

שאול: BCG היא בוסטון קונסולטינג גרופ, שיחד עם מקינזי אלה שתי חברות הייעוץ הגדולות ביותר בעולם. הן נותנות שירותי ייעוץ לגופים הכי גדולים בעולם, מבנקים ועד צה"ל. בדרך כלל הן מעסיקות בוגרים ובוגרות של החוגים לכלכלה או מינהל עסקים באוניברסיטאות הכי נחשבות בעולם. 

נדמה לי שעד היום אני מחזיק בשיא של הקדנציה הקצרה ביותר במשרד. אז הייתי שם חצי שנה במשרד, ואז עזבתי להתחיל לנסות ולהקים בנק דיגיטלי בישראל. 

בקטנה

בקטנה. גם פינטק זה אזור שאני מתעסק איתו די הרבה. גם בנקאות. זה אזור שהתעסקתי איתו הרבה ב-BCG. ולימים שותפי דאז, גל בר דעה, היום מוביל את המיזם של הבנק הדיגיטלי הראשון. אז הרבה דברים טובים קרו כתוצאה מהאירוע ההוא. 

לא הצלחתם להקים את הבנק?

האמת שאת רוב הדברים שאמרו לנו שלא נצליח לעשות כן הצלחנו לעשות דווקא. כל הרגולציה והתמיכה של בנק לאומי כשותף שנתן בעצם את הצנרת מאחורי הקלעים. לימים גם הם השתכנעו שזה עדיף להם כמותג פנים בתוך הבית בעצם. אז בקצרה, התשובה היא לא. אבל הרבה דברים טובים קרו כתוצאה מזה.

עד שבוקר אחד קיבלתי טלפון כזה מגייסת. שבעוד כל לא חיפשתי קריירה ב-VC, לא חשבתי על VC כאופציה. וקיבלתי שיחה ממגייסת בעצם בוא תתראיין בסקויה בישראל באותה תקופה. 

שאול:

Vc הן ראשי תיבות של ונצ'ר קפיטל. בעיברית - הון סיכון. קרן הון סיכון היא קרן שמגייסת כסף ממשקיעים גדולים. לרוב מדובר בגופי פנסיה או כל מיני אוניברסיטאות שמנהלות המון כסף של תורמים, או קרנות עושר של מדינות מין דברים כאלה. האנשים שמנהלים קרנות הון סיכון, מגייסים כסף מהגופים האלה ואז מתחילים לחפש חברות טכנולוגיות להשקיע בהן את הכסף. אלה יכולים להיות סטארטאפים בשלבים מאוד מאוד צעירים. אלה יכולות להיות חברות יכולות להיות חברות יותר גדולות ובוגרות שנמצאות רגע לפני ההנפקה בבורסה. ככל שמדובר בהשקעה בשלב התחלתי יותר, כך ההשקעה הזאת תהיה מסוכנת יותר. ולכן קוראים לזה הון סיכון. משקיעים הון - לוקחים סיכון - ומחפשים את החברה האחת, שתגדל ותצמח ותעשה את האקזיט של החיים, ותחזיר למשקיעים המון המון, המון המון כסף. זה הון סיכון. זה הכסף שמניע את רוב תעשיית ההייטק. סקויה היא אחת מקרנות ההון סיכון הגדולות בעולם.

ואז בעצם חצית את הקווים מלהיות יזם ללהיות משקיע vc - אנחנו מדברים על הון סיכון. איזה כישורים צריך בשביל להיות משקיע?

שאלה טובה. אני לא בטוח שאני גם המוסמך לתת את התשובות, כי אני עוד לא יודע. 10 שנים בווינצ'ר -  זה לא בטוח מספיק זמן כדי לדעת מה עובד ומה לא עובד. איך לומדים להיות משקיע, אז אנלוגיה שאני תמיד משתמש בה זה תחשוב על מקצועות שמערבבים תושב"ע עם הרבה טכניקה, הפקה מוזיקלית, נגרות בסדר, זה תמיד מכיל איזשהו אלמנט של אתה… צריך לדעת את המקצוע מהספרים. מאוד מאוד טוב, אבל אתה גם צריך להיות שוליית הקוסם איזו תקופה. אתה צריך לעבוד תחת מישהו, פשוט להיצמד למישהו שייקח אותך תחת כנפיו, ובשאיפה ילמד אותך הרגלים נכונים.

ויש אוזן, ויש קצת אף. אין פה באמת איזה נוסחה. אני חושב שמה שמשותף להרבה מהאנשים שמצליחים מאוד בתחום הזה, זה אף מאוד מאוד טוב לאנשים בעיקר. פחות  עומק טכנולוגי. פשוט הבנה מאוד מאוד מהירה של האם הבן אדם שמולי כרגע הוא כוכב או לא. זאת אומרת קצת צייד כשרונות, קצת קואצ'ר, וגם שוב כל מה שכתוב בספרים נחוץ - אתה צריך להבין פיננסיים, אתה צריך להבין טכנולוגיה, אתה צריך להבין שווקים, אבל בשלבים שאנחנו מתעסקים בהם, שזה באמת.

הרבה פעמים שני אנשים עם מצגת או קצת מעבר לזה -  זה המון רך, זה המון עבודה עם אנשים.

הרבה פעמים אני מסביר לאנשים… זה שואלים, איך זה להיות אסוישיאט בקרן הון סיכון. איך זה להיכנס להון סיכון? הרבה פעמים אני אומר להם זה קצת קצת קצת כמו לעבוד בארגון ביון. מהבחינה הזאת שאתה צריך להפעיל אנשים, אתה צריך לייצר לעצמך איזשהי רשת, ואין לך באמת כוח עליהם. זאת אומרת אתה צריך שמישהו יספר לך שחבר שלו עכשיו עוזב את העבודה ומתחיל משהו ושהוא סטאר, אבל אין לך באמת דרך לתת לו כסף תמורת זה, או הוא לא כפוף אליך בשום צורה, אז אתה צריך פשוט להיות מאוד טוב, באמת להיות גוד גאי ולבנות נטוורק סביבך. אתה בן אדם שעושה את זה לא רע גם כן. אז זה קצת דומה לזה, זה קצת…אתה צריך להפעיל אנשים.

סתם בשביל שנקבל טעימה מהעבודה שלך. תן לי קצת הצלחות של השקעות שלכם, תן לי קצת כישלונות של השקעות שלך, שלך ספציפית.

אז פה בארץ, חברות שאני מעורב בהן, חברות כמו אלמנטור רוביל דוטס באלאנס בתחום של תשלומים. זה חברות שאני יושב בבורד שלהם, טסטים, חברה שנמכרה לא מזמן, אז זאת השקעה ראשונה בעצם שעשיתי תחת לייטספיד. השקעות אחרות של הקרן שעבדו פה לאורך השנים כמו סולאר-אדג' שהיא חברה ציבורית, שותף שלי יוני עדיין נמצא בבורד. דאטורמה שנמכרה לסיילספורס. 

שאול:

רק בשביל לעשות פה סדר אלמנטור היא חברה שעוזרת ליזמים פרילנסרים וכל מי שרוצה לבנות אתרים בלבד. בילדוטס היא חברה שמשתמשת במצלמות על קסדות של פועלים באתרי בנייה בשביל לנתח מה קורה שם. באלאנס היא סטארט אפ בתחום התשלומים בין עסקים. טסטים (Testim) היא חברה שלוקחת תהליכי בדיקות תוכנה והופכת אותם לאוטומטיים. לאחרונה היא נמכרה ב-150 מיליון דולר. סולאר-אדג' היא חברה כבר ממש גדולה שנסחרת בבורסה בארצות הברית. היא שווה יותר מ-10 מיליארד דולר, והיא משכללת תאים פוטוולטאים, כך שיהיו יעילים יותר. ודאטורמה היא חברה שפועלת בתחום הפרסום הדיגיטלי. ב-2018 היא עשתה אקזיט של 850 מיליון דולר. 

טל: ובחו"ל יש גם דברים כמו סנאפצ'ט, או מיול סופט. עשרות מיליארדי דולר ומעלה זה מה שצריך כדי להחזיר קרן בגודל הזה. זאת אומרת אקזיטים של 100 200, 300 מיליון דולר הגדרתית - פחות מזיז את המחט עבורנו.

מי המשקיעים שלכם, מאיפה בא הכסף?

הרבה מוסדות אמריקאים הרבה האוניברסיטאות, כנסיות, קרנות פנסיה, גופים מהסוג הזה. בקרנות האחרונות גם יותר ויותר גופים מדינתיים. סוברן ולפ פאנד למיניהם, קרנות שצריכות לנהל הרבה טריליוני דולרים של נפט של דברים מהסוג הזה. אז גם הן. גם להן אין כל כך איפה לייצר תשואות בשוק של העשר שנים האחרונות, אז גם הן חיפשו יותר ויותר חשיפה לסקטורים האלה של הקזינו הטכנולוגי, ולייצר אלפא שהיא עודפת על השווקים שהם בדרך כלל מתעסקים איתם.

אלפא?

תשואה עודפת על השוק.
רק בשביל שאני אבין - אתה בעולם ההון סיכון 10 שנים, זה אומר שבתור משקיע אתה חווית 10 שנות גאות פלוס מינוס עד 2020.

כן.

וגם אז 2020 קרה משהו מאוד מוזר, העולם מתפרק, ואז שנייה וחצי אחר כך הוא טס לשמיים. זאת אומרת, אתה יודע, בעיקר תקופה של גאות. האם אתה חושב שאתה מוכן למה שעומד לבוא עכשיו?

כן, אז אז אז התשובה היא שאני גדלתי בשני בתי ספר מאוד מסוימים, גם בסקויה וגם בלייטספיד שהן קרנות מאוד גדולות. שתיהן קרנות מצוינות, אמריקאיות וכן הלאה. הרוח שנושבת במסדרונות היא מאוד פרנואידית. 

אתה כל הזמן מסתכל מעבר לכתף וכל הזמן מחפש מי בא להדיח אותך מהכס, ואיזה שטויות אתה עלול לעשות בהמשך.

בלייטספיד באופן כללי, אנחנו מאוד מרוכזים, אנחנו לא עושים פה 70-80 עסקות בשנה. אנחנו עושים 6 7, 8. אנחנו מאוד מאוד מרוכזים, כך אני רוצה לחשוב לפחות. עכשיו יש קרנות בגודל שלנו שנוקטות באסטרטגיות אחרות לחלוטין. נראה מי צודק ומי טועה, אני מניח בעשור הקרוב, אבל שעושות עשרות של השקעות בשנה ובונות אינדקסים הרבה יותר רחבים על כל השוק. 

כשטל מורגנשטרן אומר שהקרן שהוא עובד בשונה מקרנות אחרות שבונות אינדקסים, הוא מתכוון לקרנות הון סיכון אחרות, כמו למשל קרן בשם טייגר גלובל, שמשקיעה הרבה מאוד כסף בהרבה יותר חברות. במקום להשקיע בשש או שבע חברות בשנה. טייגר גלובל, למשל, משקיע בעשרות ואפילו מאות חברות בשנה זה לפחות מה שקרה בשנתיים האחרונות. אם בא לכם להעמיק בעניין הזה, חפשו את הפרק של הפודקאסט המומלץ "התמונה הגדולה" על טייגר גלובל. הם צוללים שם ממש לעומק, במשפט אחד, טייגר גלובל וקרנות הון סיכון אחרות שמפעילות אסטרטגיה דומה, אומרות מין דבר כזה - במקום להתחיל לבדוק חברה החברה ולבחור בפינצטה במי להשקיע, אנחנו פשוט נשקיע בכולן, בכל השוק. כמו שמשקיעים בבורסה יכולים לקנות את המדד כולו, כלומר להשקיע קצת בכל החברות. אז כך, קרנות ההון סיכון האלה כאילו מנסות לבנות מדד לכל הסטארטאפים הפרטיים. לזה מורגנשטרן התכוון כשהוא אמר קרנות שבונות אינדקסים.

נראה מי צודק ומי טועה אני מניח בעשור הקרוב. בהחלט יכול להיות שאני תוצר של התזמון של השוק שבו אני נכנסתי בתזמון מושלם. נכון, נכנסתי ישר אחרי המשבר של 2008-2009 ישר לתוך הגאות של 2011-2012, שבאמת היה וינטג' מופלא. כמעט כל השקעה בוואלי… פשוט חברות נהדרות נבנו בשנים האלה, לתוך 10, 11, 12 שנים של בול ראן משוגע, שעכשיו מגיע לקיצו. נראה.

אוקיי, אז אני רוצה לקחת את המילה הזאת שהשתמשת בה קודם - הקזינו, והוספת עכשיו גם את המילה בטס בשביל לתאר את ההשקעות שלכם. בוא נשתמש בתי המילים  האלה כאיזשהו סאגווי לחלק השני של השיחה, שלנו. זה באמת היה קזינו, זה באמת עולם של הימורים?

זה עולם של הימורים במובן שמאוד מאוד קשה לדעת אאוט-קאם של חברה בשלבים מאוד מוקדמים. כשאתה מסתכל על הפונקציה שהתוחלתנית של השקעות, זה לא נראה כמו פעמון התפלגות נורמלית. זה נראה כמו פונקציה מאוד מאוד קיצונית של מה שנקרא באנגלית פאוור לואו. רוב ההצלחות שמחזירות בסוף קרנות הן מאוד, מאוד מאוד מועטות. יש אולי חברה אחת או שתיים, או שלוש או ארבע בקרן, שיחזירו את כל הקרן - של מיליארדים. וכל השאר זה כל השאר.

בממוצע, כשאתה מסתכל על קרנות טובות זה מתחלק בערך, אל אל תתפסו אותי פה במילה כל המאזינים היודעי דבר, זה שליש מחיקות, בערך…

זאת אומרת השקעות שירדו לגמרי.

שליש מהשקעות שממש ירדו לגמרי. שליש מהדולרים פשוט יהפכו לאפס. שליש מהדולרים - יחזירו בן דולר על דולר ועד שלושה דולר על דולר, שזה לא מחזיר קרנות. והשליש השלישי הוא בעצם שם קבורות ההצלחות, ואז בתוך השליש הזה השאלה היא האם יש לך באמת איזשהו כדור שהוא כזה עף מחוץ למגרש ברמה קיצונית. איזה פייסבוק או אמזון או סנאפצ'ט כזה, או לא. וזה מה שקובע אם הקרן תהיה נהדרת או טובה או בינונית. אז מהבחינה הזאת אפשר לדמות את זה לקזינו, איפה שזה לא דומה לקזינו, זה כשאני ואתה נכנסים לקזינו, ושנינו הולכים לשחק ברולטה. הסיכויים של שנינו לזכות זהים, וכשאני ואתה מתחילים קרנות הון סיכון, הסיכויים של שנינו לזכות הם אינם זהים, כי המותג משנה והאקסס לעסקאות משנה, והגודל משנה והאסטרטגיה משנה, וכל הדברים האלה מטים את המשחק לטובתי או לרעתי, ומהבחינה הזאת זה אולי שונה מאוד מקזינו, ולכן זה חשוב להבין את שני הצדדים של האירוע הזה.

בתחילת 2022 קרה משהו. הבורסות בכל העולם התחילו לקרוס באחוזים ניכרים בהובלת מניות חברות הטכנולוגיה. חברות שהיו שוות באמת עשרות מיליארדי דולרים התכווצו כמעט בבת אחת, ל מיליארדים בודדים. יוניקורנים הפכו יתושים. זה קרה בעיקר בגלל שהריביות ברחבי העולם התחילו לעלות. וכהריבית עולה זה אומר שהכסף שהיה זול נהיה פתאום יקר, והמשקיעים שמחפשים איפה להשקיע את הכסף שלהם פתאום יכולים להשקיע אותו באפיקים מסוכנים, כמו איגרות חוב או אפילו פיקדונות, ולעשות תשואה די נחמדה בלי לקחת יותר מדי סיכון. האם זה אומר שאנשי ההון סיכון שרוצים לקבל את הכסף של המשקיעים ולהשקיע אותו בחברות טכנולוגיה צריכים לשנות את הגישה עכשיו? האם הכסף שמושקע בהייטק הולך להתכווץ?

אני מאמין שאנחנו נראה בטוח פחות השקעות ב-2022 2023 לעומת 2021. השאלה היא בסוף כשאתה אומר יתכווץ - בהשוואה למה. כלומר, האם בסיס להשוואה שלך הוא 2012 מתוך איזושהי מחשבה שזה הנורמל, שיש איזשהו אבסולוט GDP פרקשן שצריך להיות מופנה לאזור הזה וזהו. או האם אתה מאמין באקספנשן של השוק הטכנולוגי אבסולוטי. תיאוריית השדה המאוחד שלי היא שטכנולוגיה באופן כללי היא הולכת למעלה וימינה תמיד. החל משחר האנושות. מאז הפעם הראשונה שמישהו היכה בשני אבני צור וראה ניצוץ, או מאז הבן אדם הראשון שגילה את הסוכר. טכנולוגיה תמיד זזה ימינה ולמעלה, והיא תמיד נכס, שלאורך השנים כשאתה מסתכל על המניות של החברות הגדולות בעולם - החברות הגדולות בעולם נוטות להיות החברות הכי טכנולוגיות לתקופתן. אם זה חברות הנפט, או הרכבות או הדיפנס וההגנה, ועד היום שזה במטא ואפל ואמזון. זה לא הולך להפסיק, ולכן לדעתי התופעה הזאת של הצמדת כסף וניסיון לעשות רווחים מהשקעה בטכנולוגיות - לא הולך להפסיק. מה שרוכב, אבל על הפונקציה הזאת זה אפס אנד דאונס של שוק, שהוא במהות שלו תנודתי.

 ברגע שהשוק גילה שהי אפשר לעשות הרבה תשואה בטכנולוגיה, מלא כסף התחיל לרדוף אחרי אנשים כמונו שיש להם אקסס לה טכנולוגיה בשלבים מוקדמים. עד הנקודה שבה התשואות התקבצו, תיאורטית בוא נראה בשנים הקרובות, ואז הכסף יוצא החוצה לאפיקים אחרים, ואנחנו נמשיך לראות את המטוטלת הזאת זזה ימינה ושמאלה ויכול להיות התיקון הולך להיות מאוד מאוד כואב. אבל אני חושב שבסוף המטוטלת.

ימין-שמאל היא כן רוכבת על איזשהו אות שהוא הולך למעלה וימינה ולכן יש סיבה להיות אופטימי, לכל אותם אנשים שנמצאים בתחום הזה. גם יזמים גם משקיעים בטווח הארוך אני מאוד אופטימי.

סקטור הטכנולוגיה ימשיך לצמוח למעלה, כי העולם והחיים שלנו נהיים יותר ויותר טכנולוגיים וזה לא משהו שאפשר להשיג לאחור.

בדיוק. בדיוק. אם תדמיין את החיים של הילדים שלך או הנכדים שלך. אלה קבועי הזמן שאנחנו מסתכלים עליהם, כלומר שאנחנו משקיעים בהון סיכון היום בחברה. אם היום בבוקר אני פוגש חברת סיד אני צריך לדמיין את העולם 15 שנה מהיום, לא 6 שנים מהיום ולא 3 שנים מהיום, 15, 20 אולי 30. בסדר? כשאתה עושה היום השקעות בחברות מתעסקות בג'נומיקה, או וירטואל ריאליטי או אתה יודע מטאוורס, באמת צריך שנייה להיכנס, להוריד שנייה את הכובע הציניקני מהראש, ולהיכנס לראש של מה הנכד שלי הולך לעשות. יכול להיות שהוא יאכל במקדונלד'ס. יכול להיות שהוא יטוס במטוסים של בואינג. האם הוא התנהל בזום או לא? לא יודע. האם יהיה לו איזשהו אימלפאנט במוח במוח שמקרין את האוואטר שלו… אתה חייב טו פרוג'קט אאוט אינטו דה דיסטנס  ולנסות לדמיין איך ייראה הבנק של העתיד, איך יראו החיים הפיננסיים שלו, איך הוא יתקשר. אנשים לפעמים קצת קשה להם לזכור מתי יצא האייפון הראשון או מתי הפעם הראשונה שראית את החוויה הזאת של כזה פינטש טו זום, אני זוכר את עצמי בתואר הראשון, זה פשוט פיצץ לי את המוח, אבל זה לא היה כל כך מזמן. זה היה ממש לא מזמן. ואז לנסות לקחת משם ולהקרין קדימה.

אני מאמין שהחיים של הנכדים שלנו יהיו מאוד טכנולוגיים, ורדיקלית שונים מהחיים שלנו. אני לא מאמין שבעוד 30 שנה פתאום החברות הגדולות בעולם יהיו חברות של חיטה או אורז. בסדר, אני מאמין שהם יהיו חברות הטכנולוגיה של העתיד שנולדות היום, ואולי גם כמה חברות שקיימות היום, אבל היסטורית כשאתה מסתכל מה קרה לחברות הכי גדולות בנאסד"ק - הזהות של החברות האלה מתחלפות בתדירות מאוד גדולה. אתה מסתכל מה קרה ל-HP או לקופאק או דיגיטל או כל מיני חברות כאלה שהיום כבר לא קיימות, הן היו החברות הדומיננטיות לתקופתן. יבמ. והיום זה אמזון ופייסבוק, והן נראות בלתי מנוצחות. אולי פייסבוק כבר פחות - אבל החברות האלה נתפסות, הפאנג, נתפסות כחברות בלתי מנוצחות. התפקיד שלנו זה למצוא את החברות, שידיחו אותן מגדולתן.

ולכן אתה אומר, גם אם יש אנשים שמסתכלים על האקלים הנוכחי והוא נראה גלומי כזה ואנחנו רואים פיטורים בהייטק וכו', אתה אומר, יכול להיות שאנחנו עכשיו בירידה, או מה זה יכול להיות -  אנחנו בירידה של מחזור העסקים, זו תופעה נורמלית. יכול להיות שמה שראינו בעשור האחרון היה קצת לא נורמלי…

חד משמעית

אבל עכשיו יש לנו ירידה נורמלית, אבל קו המגמה הוא חד משמעית כלפי מעלה. הזכרת קודם, חברות חיטה וכו' - יכול להיות שבסופו של דבר עוד 10 שנים, 15 שנה, החברה הגדולה בעולם תהיה חברת חיטה, אבל היא תהיה חברת חיטה טכנולוגית פשוט?

כל חברה כדי לנצח בסקטור שלה תהיה חייבת להיות דיגיטלית. חייבת. אין, אין שום עוררין על זה. תסתכל על חברה כמו ג'ון דיר, שהיא חברת טרקטורים מסורתית. חבל על הזמן חברה אולטרה טכנולוגית, שעשתה רכישות שמשלב את המון טכנולוגיות מתקדמות במוצרים שלה, תסתכל על הבנק של העתיד. תסתכל על הקונסיומר, אתה יודע - חברות כמו קוסטקו, וולמארט, אתה לא יכול להיות מנצח היום בסקטור בלי להיות החברה הכי טכנולוגית באותו סקטור. נקודה. סוף. זאת האמונה שלי.

בעצם אתה אומר אין יותר משמעות לדבר על tech, כי הוא בכל מקום.

נכון, בדיוק כן.

אני רוצה שנשאר שנייה באותה סביבה יחסית אופטימית, ואני מסתכל גם על התקופה הקרובה. נגיד, חצי שנה שנה. האם להייטק הישראלי  ופה אני כן רוצה שנתמקד. יש איזה שהם יתרונות לעבור את התקופה הזו ביחס לארה"ב או להייטק בכלל?

באופן כללי אנחנו הולכים לקראת תיקון ויש פה כמויות הזויות של שומן ופינוק שמסתובבות במערכת.

אחת ולתמיד, לפני שאתה ממשיך שאנחנו אומרים תיקון ושומן, למה אנחנו מתכוונים?

אנחנו מתכוונים לאבטלה סמויה, אנחנו מתכוונים לשוויים מנופחים לחברות שאין להן שום מודל כלכלי או שום היתכנות בעתיד. אנחנו מדברים על חברות שמייצרות מעט מאוד רווניו על בסיס אבסולוטי לפני פרודקט מרקט פיד, שגייסו בסכומים מוזרים מאוד, ויצטרכו לתקן או את הווליואציה שלהן או להפסיק להתקיים. ויש הרבה חברות חברות שמסתובבות היום שכנראה לא יסתובבו פה בעוד שלוש או ארבע  שנים.

אנחנו מדברים גם על שכר מנופח?

גם. זו תופעה. אבל שם יש וקטורים קצת מוזרים של אינפלציה ויוקר מחייה. אני לא נכנס לזה כי זה לא תחום הזה שלי, אבל יש שם כמה כוחות מנוגדים שמושכים לכיוונים מנוגדים, ספציפית בתוך האופרציה של הרבה חברות היום בשוק יש מספר, לא הגיוני של חברות שעל הנייר שוות סכומים לא הגיוניים, שפשוט השוק לא יכול להחזיק.

זה אומר שחלקן יפסיקו להתקיים. זה אומר שחלק מהאנשים האלה יצטרכו למצוא עבודה חדשה, וזה בסדר. זה חלק מהתהליך הטבעי של שוק, וזה קצת כמו ביער כזה. אתה יודע, עצים נשרפים, ומפרים את העצים שמתחת וזה בסדר גמור.

אוקיי, אז זה השומן וזה התיקון. עכשיו לאן אנחנו הולכים וההייטק הישראלי - התחלת להגיד שהוא מאוד מגוון.

תראה, יש סקטורים מסוימים שיש לנו יתרון מובנה בהם, שבמקרה גם העולם ממש צריך. אני חושב. סייבר סקיוריטי הוא אחד מהם.

לא. אין הרבה מקרים שאתה רואה מדינה שלמה מתגייסת כדי לסמן את האנשים הכי מוכשרים בשלבים כל כך מוקדמים של החיים שלהם, כמו במדינת ישראל. ואז נותנת להם ומציידת אותם במיטב הכלים וההדרכה שקיים בעולם בחינם, ואז משחררת אותם לשוק התעסוקה ואומרת להם היי, הנה גם האיומים שיגיעו לשוק הפרטי בעוד שנתיים שלוש. אתם יודעים כי אתם בניתם אותם. ואז משחררת אותם פשוט בשטח. אז שם זה סקטור אחד לדעתי שבמקרה פוגש גם עולם שמאוד מאוד צריך את זה. אני חושב שזה סקטור שיהיה יחסית חסין. 

יש לנו עוד כמה סקטורים שישראל היא מאוד מאוד טובה בהם בצורה היסטורית, פינטק. אני לא יודע למה יש פה כזה בנטש כזה עמוק, כי זה לא שאנחנו איזושהי מעצמת פינטק בחיי היומיום שלנו, אבל יש פה המון חברות, המון בנטש טכנולוגי עמוק בתחום, והוא גם פוגש עולם שמאוד צריך את זה. אנחנו נהיה בסדר שם. אנטרפרייז סופטוור, דאטה בייס טכנולוגי… באופן כללי, ישראל לא הייתה טובה בתוך הגל של מה שנקרא ווב 2.0 - כל המרקטפלייס, האר בי אנד ביז של העולם הדרופבוקסים של העולם. אנחנו לא מדינה שאז הייתה מאוד טובה ב-UI/UX בברנד בילדינג. ישראל כן הרבה יותר טובה בדיפ טק. כן הרבה יותר טובה במקומות שבהם הממשק פחות משנה, אבל הטכנולוגיה מנצחת. וזה האזורים שבהם לדעתי אנחנו נראה גם הרבה כסף רודף אחרי יזמים ישראלים, כי פשוט זה האזורים שאנחנו מצטיינים בהם. ביוטק, ג'נומיקס. כל מיני אזורים כאלה אנחנו נהיה בסדר גמור.

מהצד השני שוב יהיה תיקון. אין פה איזה אשליה של הכל בסדר וקומביה, אלא אנחנו צריכים לשנס מותניים ויהיו פה כמה שנים קשות, ככל הנראה.

אגב, להערכתך, כמה שנים קשות?

שום מושג.

אוקיי, אז בכמה שנים קשות האלה, איך אתה כמשקיע הולך להשקיע, ועד כמה האסטרטגיה שלכם משתנה עכשיו?

בשנים האחרונות, בתוך השוק העולה הזה, מה שקרה זה שכל הקרנות בעצם זז שלב אחד או שתיים למטה בשוק. מה השלב הטבעי שלהם. כל משקיעי הגרופ' זזו לאירלי סטייג, כל משקיעי האירלי סטייג הפכו להיות משקיעי סיד, כי כולם בעצם חפשו את האקסס שלב אחד מוקדם יותר. 

שאול: זה אחד הדברים הכי מעניינים שמורנגשטרן סיפר לי, אז בואו נפרק את זה שניה. כשאנחנו מדברים על השקעות הון סיכון אנחנו מדמיינים אנשים עם כסף שופכים אותו על חברות סטארטאפ. אבל זה לא באמת עובד ככה. עולם ההון סיכון נחלק לשלבים. יש משקיעים שמשקיעים בשלבים הכי הכי מוקדמים של חברות, כלומר בחברות שהן עוד אפילו לא חברות בכלל, אלא מה שנקרא שני חבר׳ה עם מצגת, או אפילו שני חבר׳ה עם רעיון, אפילו עוד בלי מצגת. זה השלב שנקרא סיד - כמו זרע שעוד לא נבט. אגב, יש אפילו פרה-סיד, כלומר אפילו מוקדם מזה. באופן מסורתי כספי ההשקעות בשלבים האלה היו בעיקר של בני משפחה וחברים, או אנג׳לים פרטיים - כלומר אנשים עשירים פרטיים שהסכימו לסכן כמה מאות אלפי דולרים מהכסף שלהם. 

אחרי השלב הזה מגיע שלב שנקרא ארלי סטייג׳ - אלה סטארטאפים מאוד מאוד צעירים, אבל כבר יש להם רעיון, התחלה של מודל עסקי, מוצר שעובד. קצת. גם בשלב הזה יש שלבים. כל שלב כזה הוא בעצם שלב של גיוס כספים - שלב a, b, וכן הלאה. כל שלב אמור לייצג חברה קצת יותר בשלה. יותר לקוחות, יותר הכנסות, כזה. באופן מסורתי קרנות הון סיכון לרוב נכנסו בשלבים האלה, אחרי ההשקעה הראשונית, כלומר אחרי הסיד, כי כבר יש הוכחות ראשונות שיש משהו שעובד. המטרה שלהן היתה להשקיע כמה מיליוני דולרים בחברה שבפוטנציאל תצמח להיות חברה ענקית ותימכר לחברה גדולה יותר או תונפק בבורסה וכך תעשה למשקיעים המון המון כסף. אלה השלבים שמורנגשטרן מדבר עליהם. אבל זה היה המודל המסורתי. כי לפי מה שהוא אמר לי, בשנים האחרונות משהו השתנה - וכולם התחילו להשקיע בשלבים מוקדמים יותר.

למה?

 יותר מדי כסף רודף אחרי פחות מדי עסקאות, ואם אני אומר לך, אתה יודע הנה מיליארד דולר, גו דיפלויד בישראל, אז אתה מתחיל בשלבי של הגרופ' ואז אתה מגלה ששם כל התחרות שלך זה קרנות בדיוק בגודל שלך. אז אתה אומר - אוקי אז אני כאילו אחפש זירה תחרותית שבה אני יכול לנצח, פשוט כי אני אשלם מחירים גבוהים יותר, אבל יהיה הגיוני כי אני קרן הרבה יותר גבוהה, אז אני אלך להתחרות בסד ואני אסיים 20 מיליון דולר, בסיד במקום 5 מיליון דולר בסיד, ואני בטוח אנצח את כל הקרנות. הבעיה היא שכולם הגיעו לאותן מסקנות - פחות או יותר באותו זמן וזה היה סלף דפיטינג כי ראינו  שפשוט כולם זזו לאותם שלבים, אבל בגדול הנרטיב היה בוא נלך ולהשקיע בסיד, ומה שקרה בסיד זה הפך בעיני לסוג כזה של אופציה בינארית כזה זה מין אפס או אחד - בוא ניתן עשרה מיליון דולר בסיד בוא ניתן אפילו ומעלה.

שסיד זה שני חבר'ה עם מצגת?

סיד זה שני חבר'ה לפעמים בלי מצגת, לפעמים עדיין במקומות העבודה הקודמים שלהם. בסדר זהה זה ובגדול. אתה יודע היית ביחידה הנכונה, יש לך את הידע הטכנולוגי המתאים. יש פה שלושה אנשים שאומרים את המילים הנכונות בסדר הנכון, קחו 10 מיליון דולר ונקווה שייצא מזה משהו טוב. זה כנראה המסקנה שכולם הגיעו אליה בשנים האחרונות - ועכשיו זה מתנרמל.  מה זה אומר מתנרמל? זה אומר שהרבה כסף מתחיל לחזור למקומות הטבעיים שלהם. 

תשמע בשנתים שלוש האחרונות הנורמה היתה שסיבובים נסגרים לפעמים ביומיים, לפעמים ביום. אתה פוגש מישהו בבוקר ועד הערב הוא מקבל כבר 3 הצעות להשקעה. כמה כבר זאת אומרת, כמה עבודה כבר אפשר לעשות? אני רואה את זה, כי לפעמים אני רואה את זה מבפנים, בחברות שלי ואיך התהליך שלהם כשהם יצאו לגייס נראה. ואני אומר זו חברה מורכבת, לי לקח חצי שנה להבין, אתה יודע, מה בדיוק קורה פה ואת השוק. לא יכול להיות שמישהו ב-48 שעות הגיע למסקנות כאלה מרחיקות לכת על החברה הזאת שאני מכיר אותה די טוב, ושאתה צופה בזה מבפנים. אז אתה אומר אוקיי, גם אנחנו רדודים בצד השני. כן, אבל זה פשוט הפך להיות השוק.

השוק הפך להיות כל כך תחרותי.

אתה יודע מה אתה מתאר עכשיו? אתה מתאר לחלוטין את מה שקרה בשוק ההון ב-2007-2008. אני זוכר קשה כשהגופים המוסדיים היה להם טריליון שקל להשקיע ושוק קטן מדי היו הנפקות פקס. הם היו מקבלים פקס, חצי תשקיף מקושקש ושמים 5 מיליון שקלים או 10 מיליון או 100 מיליון או מה שזה לא יהיה, והם היו חייבים לעשות את זה, כי עוד שניה הגוף המוסדי האחר שמתחרה בהם הולך לעשות זה. אז אם הוא יעשה את זה, הם בטוח עושים את זה וככה הגענו למשבר של 2008.

כן, אני חושב שזה לא מאוד שונה מהרבה מקומות אחרים בהיסטוריה שהיה יותר מדי כסף, וגריד, רודף אחרי מעט מדי הזדמנויות אמיתיות, וזה בעצם מה שתיארנו קודם. זאת המטוטלת, ועכשיו זה יתפייד, ואז מי שמפחד פתאום מהפסדים יצא מהשוק, כנראה לכמה זמן.

קרנות, אתה מתכוון?

גם קרנות, גם המשקיעים של הקרנות, גם אנשים פרטיים. בוא תשמע כל נהג מונית שלקחתי איתו נסיעה או בשנתיים האחרונות, הוא משקיע אנג'ל וכולם פה בסינדיקט וכולם משקיעים בכולם וכל מיני מועדונים וכולם פתאום בטק, ואני בא לארוחת שישי וכולם מדברים איתי על אפליקציות. זה לא היה המצב הנורמלי בסדר. זאת אומרת שאני התחלתי בהון סיכון, זה היה כזה מאוד וינטאג' מאוד כזה בוטיקי.

הייתי צריך להסביר לאנשים מה אני עושה ואיךשהוא זה הפך להיות באופנה.

אתה מבין למה זה, כן?

בוודאי שאני מבין, אבל ברגע שזה נהיה באופנה זה הזמן. זה כנראה הזמן שאתה צריך להתחיל לשאול את עצמך שאלות ולפחד, כי זה לא אמור להיות באופנה. זה אמור להיות דבר קשה עם המון הפסדים, עם מעט הצלחות, הצלחות גדולות מאוד, אבל זה אינהרנטית זה מהות המקצוע. לא יכול להיות שפתאום כולם אתה יודע על הגל.

אתה אומר לא סתם כולם זה הון-סיכון.

נכון, בסוף שוב אתה צריך להיות מוכן למחוק הרבה דולרים. אתה צריך להיות מוכן להיכנס בבטן עם הפסדים.

אוקי, אז מה אתה עושה עכשיו? השקעת כבר בחברות, חלקן יכול להיות השקעת בחברות עם שווי מנופח מדי ויכול להיות ש… או שלא תראה את הכסף הזה או שתראה אותו עוד המון המון זמן, אז יש את החלק הזה בעבודה שלך ואת החלק של אוקיי. עדיין יש לי כסף חדש. אני צריך להשקיע איך אני משקיע אותו? אני אשמח שתדבר על שני החלקים.

אוקי, אז בואו נתחיל  דווקא בחלק השני, אז התמזל מזלנו להיות עם קרן חדשה לגמרי, שכמעט עוד לא ביצעה השקעות מאוד גדולה לתוך השוק היורד הזה. למה זה נשמע קאונטר אינטואיטיבי...

כלומר גייסתם כסף מצד אחד ועוד לא השקעתם אותו.

בדיוק. אז אנחנו נכנסים כאילו לגל היורד עם יחסית הרבה תחמושת והיסטורית שאתה מסתכל על החזרים של קרנות הון סיכון וגם על חברות טכנולוגיה, הם כמעט תמיד מאוד קורלטיביים לשנים של תיקון בשוק.

תסביר.

החברות הכי גדולות שאתה מכיר הרבה מהם תיקח את הפיילוט. ותסתיים התחילו. אתה תראה שהרבה מהם קראו, מומנו והתחילו בתוך שנים של תיקון. דווקא לא בתוך שנים של גאות ויש שתי דרכים מסורתיות להסתכל על זה דרך אחת להסתכל על זה לא להגיד טוב, רק היזמים הכי חזקים עוזבים עבודה בגוגל ומתחילים, חברת סטארט אפ בתוך שנים של פיטורין, כי הם כל כך קונפידנט ביכולות שלהם. זה הסבר אחד. ההסבר השני הוא ששנים כאלה של תיקון פשוט מוחקות אותה תחרות, ואם במקרה אמזון נגיד לדוגמא מפורסמת כזאת שבמקרה איקומרס ומלא רעש ומלא נוייז ומלא פאנינג, אבל פתאום בתיקון ומחק את כל התחרות ואתה מוצא את עצמך בפוקס או לא בפוקס, אתה מוצא את עצמך פתאום דה אונלי גיים אין טאון, אז אתה פשוט פותח מבערים ורץ לחלל. נכון, אז זה בעצם שני ההסברים. אז שוב לייטספיד ממוצבת טוב לתוך השוק הזה.

אנחנו מאוד מאוד מסתכלים עכשיו על אותן חברות של אתה יודע - 10 שנים קדימה, 15 שנים קדימה, עם טכנולוגיה אמיתית עם צוותים אמיתיים ויהיה לנו אתה יודע בתיאוריה, גם מחירים יותר נוחים בכניסה. למרות שזה לא תמיד מתקיים בצוותים ובחברות הכי חזקות, כי כולם יודעים את זה, אבל יותר נוחים מהשנתיים-שלוש האחרונות. בתקווה. אולי זה הצד הטוב של המשוואה. בצד השני של המשוואה שאלת על מה אתה עושה עם החברות שאתם כבר בפנים וחברות שכבר השקעתם בהם וכן הלאה. אז יש חברות מסוימות שלנו, שכביכול במוד של אופנס, בוא ננצל את המשבר ונרוץ קדימה. יש חברות שהן יותר במודל של דיפנס, כי פתאום הדרישה למוצר הואטה, או שתקציבי פרסום עכשיו מונמכים וכן הלאה - ואז צריך להתייעל, אני קצת לא אוהב את הנרטיב בתקשורת הישראלית במובן הזה שמציירים את זה קצת. אתה יודע, מלחמת הטוב והרע כזה אתה יודע ופיטורים בטק וכן הלאה. בסוף החברות האלה צריכות לייצר תשואה לבעלי ההון. בסוף החברות האלה צריכות להציג מודל עסקי שמייק סנס.

והדרישות מהחברות האלה ישתנו. אז עובדים עם המנכ"לים כדי ליישר ליישר את החברה לאיפה שהיא צריכה להגיע בסדר. עם זאת, חברה שהיא רחוקה ככה להיות רווחית. אז יכול להיות שהדבר הנכון בשוק הנוכחי, עבור אותה חברה זה להפוך חזרה לרווחית ובהחלט, ואם זה המקרה בתוך אותה חברה, יכול להיות שזה יהיה קשור בפיטורים של כמה אנשים או בכיבוי של כמה קווי מוצר שחשבנו שהם קווי מוצר עתידיים, ועכשיו וואלה לא מתוקצבים. לא נעים, אבל זה המצב.

אם מאזינים לנו עכשיו יזמיות או יזמים, זאת אומרת, רוצים להפוך ליזמיות והיזמים. הם כרגע עובדים איפשהו, אבל יש להם רעיון. זה הזמן להיכנס לזה?

עד כמה קל יהיה להם לגייס כסף עכשיו?

יהיה להם יותר קשה ממה שהיה לפני שנתיים, שלוש או שנה.

ואם הם שואלים את עצמם אם עכשיו זה הזמן הנכון, ברמה מסוימת, הייתי אומר שהגדרתית זה כנראה עבורם לא הזמן הנכון. כי מהניסיון שלי, אנשים שהם בשלבי סיד, זה לפעמים אנשים שלא יכולים פשוט לעבוד בארגונים אחרים ושיש איזשהו אולם בעיה שכל כך מטריד את מנוחתם שהם לא יכולים לשקוט עד שהם יפתרו אותו, והם לא שואלים את עצמם שאלות של כל כך, אתה יודע האם עכשיו זה הזמן? הם לא מחפשים את התזמון הנכון. ההיפך, לא נכון. אז בשנים האחרונות היו המון אנשים שבגלל האופורטוניזם שהיה בשוק וזה דבר רציונלי מאוד, אני לא מאשים אף אחד, פשוט קמו והלכו להקים חברה, כי זה כמעט היה דבר רציונלי לעשות כי אתה לא לוקח כמעט שום סיכון פיננסי, זה עדיין דבר מאוד מאוד קשה, כן, אבל הראיה המון כסף זמין. ולמה לך ללכת להיות עובד בסטארטאפ של חבר שלך האם אתה יכול ללכת להקים חברה לבד. אבל היום בשוק הנוכחי אני חושב שאם בנאדם היום נמצא בעבודה שהוא בסך הכל אוהב וטוב לו ויש לו שכר - אז אל תעזוב. למה?

אבל אם אתה במצב שאתה מתנדנד ויש איזשהו עולם ובעיה שכאילו נורא מרתק אותך, סלש מטריד אותך ויש לך איזשהו פתרון אינבטיבי  או שיש לך איזושהי מחשבה על ביזנס מודל חדש, ואת רוצה ללכת על זה אז זה קצת כזה - חזרנו לעולם של 2012, 2013. כן יהיה יותר קשה לגייס. כן זה לא יהיה יומיים, זה יהיה 3. 4 חודשים, אולי אפילו יותר ואתם צריכים להכין את עצמכם מנטלית לחמישה-שישה חודשים בלי שכר, כי ככה זה תמיד היה בסדר. האנומליה היא אנומליה של השנים האחרונות. ואם אחרי כל זה אתם אומרים לעצמכם - אני יכול להתמודד עם התקופה הזאת, ואני עדיין על זה, אז יש כסף. זאת אומרת זה לא זה לא שאנחנו עכשיו באיזה תרחיש של יום הדין. יש הרבה קרנות שגויסו, יש הרבה כסף שנמצא. הוא פשוט יותר סלקטיבי.

ניר זוהר ויקס כתב מאמר לפני שנה נדמה לי ותיאר שם איך ישראל הפכה בעשור האחרון מלהיות סטארט-אפ ניישן לסקייל-אפ ניישן. אשמח לדעת עד כמה אתה מסכים עם התיאור הזה, ובהנחה שכן - איפה אנחנו בעוד חמש עשר שנים.

אז אני חושב באופן כללי, מסכים. אני חושב שבאופן כללי בעולם, מה שקרה זה של ללכת מאפס לאחד נהיה הרבה הרבה הרבה יותר זול והרבה יותר מהיר. פעם בשביל להקים חברה היית צריך לקנות שרתים פיזית, לשים אותם במרתף של אמא שלך, וכאילו זה היה המוד. זה היה עולה המון כסף והיה לוקח המון כסף להגיע מאפס לאחד - וזה נעלם. זה נורא קל היום. מה שנורא קשה היום זה להגיע מאחד למאה. והזירה הייתה הרבה הרבה הרבה יותר תחרותית. אנשים שאתה מתחרה נגדם, הפלטפורמות הגדולות נהיו הרבה יותר טובות ולהגיב לאיומים, הרבה יותר טובות בלקנות איומים. אז כאילו הסקייל-אפ ניישן זה קצת בעיני עדות. למה קשה היום בשוק. קשה היה טו-סקייל. הרבה יותר קשה טו-סקייל מאשר טו-גט-סטארטד. גם מבחינת מימון זמין, גם מבחינת טאלנט זמין, אז זה מאוד מסכים עם זה.

איפה אנחנו היום בעוד 10 15 שנה? אני חושב שוב בסך הכל אני די אופטימי לגבי השוק הישראלי, אני לא חוזה שיהיה פה איזשהו שינוי רדיקלי מהבחינה הזאת, שלדעתי אנחנו נהיה עדיין מאחורי השווקים הבינלאומיים הגדולים, זאת אומרת, אנחנו נהיה כנראה עדיין סקנד בסט לארה"ב או טירד בסט כזה אם אתה סופר את סין. אני לא יודע מה יקרה בסין. זה רחוק מאוד ממני, אבל אנחנו עדיין…

באיזה מימד?

אנחנו יחסית שוק נישה. בסדר, אנחנו משרתים שווקים אחרים. חברות שמתחילות פה מתחילות כאקספורט ביזנס, ולכן בעיניי במהות סובלות מאיזה הנדי קאפ מובנה לעומת מתחרה האמריקאי שקם בתוך השוק. גם היזמים מבחינת התרבות והלרנינג קארב שהם צריכים לעבור - זה יותר ממה שיזם שגדל בתוך השוק… אין מה לעשות. זאת אומרת, זה משתנה כי אנחנו רואים יותר ויותר יזמים ישראלים שמתחילים את החברות שלהם שם. גם השקענו בלא מעט חברות כאלה שכבר גרים בארצות הברית. שמכרו חברה בארצות הברית וכן הלאה, אז הכאילו החיסרון המובנה הזה לדעתי ימשיך להתקיים. אני לא חושב שזה הולך להשתנות. ובסך הכל, כמו שאמרתי, הטאלנט ממשיך לגדול פה. כל עוד הממשלה תמשיך להישאר מחוץ לטק, והשוק הזה יישאר יחסית מאוד משוחרר מאילוצים, ובעולם כזה שהוא עם מימון זמין, ועם טאלנט זמין -  אני לא חושב שיש סיבה שדברים פה יהיו פחות טובים ממה שהם היו, וכנראה יותר טובים, כי מה שאנחנו רואים בישראל זה בעיני זה קצת דורות, כאילו בארצות הברית אנחנו היום נמצאים בדור החמישי או השישי של יזמים. אז פה בישראל אנחנו בדור שלישי כזה, גיב או טייק ועכשיו קמים הדורות הרביעיים שזה כזה VP'S של חברת יוניקורן שעכשיו עוזבים כדי לבנות את הסטארט אפ שלהם. אז מה שאתה מתאר זה כאילו דור חמש שש של ישראל זה כבר חבר'ה שמגיעים עם המון נואו האו, זה חבר'ה שכבר ראו חברות נבנות מאפס למאה מיליון אובר-דה-ווב, מי שעוזב היום את וויקס והיה שם שבע שמונה שנים, ואללה ראה כמה דברים שלפאונד, של וויקס לא היה כשהם התחילו את הביזנס שלהם, אז מהבחינה הזאת הפאונדר הממוצע משתפר, הפלטפורמות מאפשרות יותר ויותר נגישות, העולם רק נהיה יותר ויותר גלובלי. אז מהבחינה הזאת - אופטימי.

לפני שסיימנו את הראיון, שאלתי את טל אם יש לו משהו שלא דיברנו עליו שחשוב לו להגיד. הוא חשב שניה, ואז אמר את זה -

באופן כללי אולי הדבר היחיד שהייתי רוצה להגיד זה שאני לפחות משתדל להיות מאוד נגיש, אז אפשר למצוא אותי בטוויטר, אפשר למצוא אותי באימייל. אני תמיד עונה לאנשים, אני תמיד זוכר את הימים שלי של גיוס כספים, שאנשים היו עושים לי גוסטינג ונעלמים אל תוך האפלה, עד היום יש לי רשימה בראש של מי האנשים האלה. אז לאותם יזמיות ויזמים שהזכרת קודם - אם אתם רוצים להתייעץ אם אתם רוצים לדבר לגמרי מחוץ לפוזיציה, בסדר אני לא אביא את הצ'ק בוק, אבל תרגישו חופשי לשלוח הודעות או אימיילים. אנחנו באמת משתדלים להיות נגישים לכל מי שרוצה. 

סיום

אתם האזנתם לחיות כיס, הפודקאסט הכלכלי של כאן. מאז שהקלטתי את הפרק הזה עם טל מורגנשטרן הבורסות התאוששו משמעותית, אבל למרות זאת נדמה לי שענף ההייטק עדיין נמצא בתקופה של שינויים משמעותיים. אם תאהבו את הפרק הזה, יש סיכוי לא רע שנעשה אולי עוד אחד או שניים בסדרה הזו, ונמשיך לנסות להבין מה רוצים המשקיעים, ומה רוצות המשקיעות.

עורכת חיות כיס היא נעה בן הגיא, עורך הסאונד שלנו הוא אסף רפפורט. תודה גם לנועם ברלחיס על הסיוע בעריכה. בצוות חיות כיס תמצאו גם את צליל אברהם ואלון אמיצי. כמעט 250 פרקים של חיות כיס זמינים עבורכם בכל אפליקציית פודקאסטים. חפשו את הפרקים הממש ישנים שלנו ואולי תגלו דברים שאתם לא מכירים.

אני שאול אמסטרדמסקי תודה רבה שהאזנתם