: מגישה: צליל אברהם, עורכת: נעה בן הגיא, עריכת סאונד ומיקס: אסף רפפורט, סייע בעריכה: נועם ברלחיס
מוזמנים להאזין גם לפרק 182: וולט נגד תן ביס
אם אהבתם את הפרק הזה - אולי תאהבו גם את פרק 170: מדינת ישראל נגד בר רפאלי.
התמלול של הפרק:
היי, אתם ואתן על חיות כיס, אני צליל אברהם, שנייה לפני שנתחיל - אם זה נשמע לכם מוכר, זה הפרק השני שאנחנו עושים בחיות כיס על וולט, הפרק הקודם שעשינו נקרא וולט נגד תן ביס, פרק 182 מלפני שנה וחצי.
ביום רביעי לפני שבועיים, כמה עורכי דין קמו בבוקר וראו התראה בטלפון שהם חיכו לה הרבה זמן
<טינג>
בית הדין האזורי לעבודה תל אביב קיבל החלטה בבקשה לתובענה ייצוגית 35327-08-20: חזנוביץ' נגד וולט.
חדשות:
המלחמה של של שליחי וולט נגד ענקית המשלוחים מקבל היום תפנית משמעותית. בהחלטה תקדימית מאשר בית הדין לעבודה הגשת תביעה יצוגית נגד וולט בטענה שמודל השליחים העצמאים לא תקין ובדרישה להעניק להם זכויות סוציאליות.
זה היה אחרי הגל הראשון של הקורונה. שליחי וולט עם הקופסאות התכולות הציפו את מרכז הארץ, וחברת השליחויות מפינלנד גדלה בין לילה. היא העסיקה אלפי שליחים שהעבירו אוכל ממסעדות סגורות לאנשים מבודדים ורעבים, וזכתה להרבה תשומת לב. בתקופה שבה האבטלה הגיעה עד ל-20 אחוז, שליחי וולט התגאו בשכר של 70, 80, ולפעמים אפילו 100 שקל לשעה.
וולט הביאה איתה עוד חידוש: היא ייבאה לארץ בכמויות גדולות תופעה שעד אז כמעט ולא היתה קיימת פה: כלכלת הפלטפורמות, או כלכלת החלטורה, צורת העסקה חדשה וגמישה, שבה אין עובדים ואין מעסיקים.
השליחים של וולט מוגדרים כולם כבעלי עסק עצמאי לשליחויות, והם לא מקבלים מוולט שום זכויות - מלבד תשלום על המשלוח עצמו.
זה היה רק עניין של זמן עד שאחד מהשליחים האלה יקח את וולט לבית המשפט ויטען שכל הדבר הזה הוא פיקציה.
שהוא היה עובד ולא בעל עסק, שכל הדבר הזה, שהוא לכאורה עצמאי ו-וולט הם לקוח שלו זה נעשה בקריצה, ושלכן וולט צריכה לשלם לו עכשיו בדיעבד את הזכויות הסוציאליות שהיא לא שילמה.
וזה באמת קרה. ועוד בתביעה ייצוגית. השליח שתבע אותה לקח איתו לבית המשפט את כל השליחים שלה אי פעם.
אז השבוע בחיות כיס: חזנוביץ' נגד וולט. קריאה מודרכת בהחלטה שיפוטית שיכולה להכתיב את יחסי העבודה בישראל.
איך בית המשפט מחליט מיהו עובד ומי לא?
דוידוב: הפסיקה בישראל יחסית מאוד נחרצת, נגד הקומבינות האלה נגד הפיקציות האלה
מה זה אומר כשחלק מהשליחים עצמם מצהירים שהם לא רוצים זכויות עובדים -
יבגני: זאת הבחירה שלי, אני לא ביקשתי שאף אחד יבוא ויציל אותי.
והאם נולדה קטגוריה חדשה בשוק העבודה.
- מבחן ההשתלבות
בית הדין האזורי לעבודה תל אביב נמצא בבת ים. בקומה השביעית שלו, באולם קטן בלי חלונות, התכנסו בנובמבר 2021 כל הצדדים - עורכי הדין של וולט, התובע ועורכי הדין שלו, אנשי פורום קהלת, נגיע אליהם מאוחר יותר, וכמה עיתונאים וסקרנים שישבו בספסל האחורי.
העד הראשון היה גולן חזנוביץ', שתבע את וולט בתביעה ייצוגית. הוא בן 37, נשוי ואב לילדה. בתחילת 2020 המסעדה שעבד בה נסגרה והוא חיפש עבודה זמנית. כשהגיעה הקורונה העבודה הזמנית הפכה לקבועה. זה מה שהוא סיפר בבית המשפט. אסור להקליט בבתי משפט, וכל הקטעים מהמשפט מבוצעים על ידי קריינים.
גולן חזנוביץי: הייתי במצב נפשי אחרי תקופה שהייתי מובטל עם ילדה קטנה בבית, הייתי חייב להיכנס לעבודה, הייתי חייב להתחיל לכלכל את הבית, זה להביא אוכל לילדה שלי, התחלתי לעבוד ועשיתי מה שצריך בשביל להיכנס לתוך וולט. זה מה שהיה על הפרק".
חזנוביץ' עבד בוולט חצי שנה, 26 ימים בחודש בממוצע, והרוויח בין 4,600 ל-12,000 שקל בחודש - בתור עצמאי שנותן לוולט שירותים. הוא טען שמעולם לא היה לו עסק של שליחויות, שהוא בעצם היה עובד של וולט לכל דבר, שהגדרתו כעצמאי היתה פיקציה, ושוולט צריכה לשלם זכויות סוציאליות לו, ולכל השליחים האחרים שעבדו בוולט אי פעם - סכום שהוערך באופן מאוד כללי בכ-24 מיליון שקלים.
מי שלקח את וולט לבית המשפט לא היה ארגון עובדים. ההסתדרות לא היתה מעורבת בזה וגם לא איזה משרד עורכי דין חשוב בתחום דיני העבודה. התביעה הייצוגית שאולי תשנה את שוק העבודה הישראלי נולדה במשרד עורכי דין קטן בוטיקי יעקב שפיגלמן ושות', משרד שמתמחה בתביעות ייצוגיות.
נתחיל מהסוף: בינתיים בית המשפט החליט שכן, יש בסיס לקבל את הבקשה לתביעה ייצוגית, ושסביר להניח שיש יחסי עבודה בין וולט לבין השליחים שלה. זה עדיין רק שלב ראשוני, זה לא אומר עדיין שהתביעה התקבלה, אבל זה כן אומר שבית המשפט רואה פה בסיס איתן לדון בה, וזו משוכה שדי קשה לעבור, איתות משמעותי לוולט שלצד השני יש קייס. אבל זה לא קרוב אפילו להסתיים. וולט תערער על ההחלטה, לבית הדין הארצי לעבודה, ותטען מה שהיא טענה עד עכשיו: שהשליחים הם בעלי עסק עצמאי, ולא עובדים אצלה, וכל הסיפור הזה יקח עוד כמה שנים. בסופו של דבר, בית הדין הארצי לעבודה ואולי אפילו ביהמ"ש העליון יצטרכו להחליט בסוגיה שעולה מפעם לפעם.
מיהו עובד?
כדי לספר את הסיפור הזה ביקשתי את עזרתו של פרופ' גיא דוידוב.
צליל: אם אתה יכול תגיד מי אתה ומה אתה עושה בחיים?
אני גיא דוידוב, אני פרופסור לדיני עבודה באוניברסיטה העברית.
דוידוב מסביר שהשאלה מיהו עובד היא שאלה ממש ממש בסיסית בדיני עבודה.
כל דיני העבודה מבוססים על איזושהי הבחנה בין מי שעובד למי שאינו עובד. כלומר, רק מי שנכנס לגדר ההגדרה של עובד. הוא נהנה דיני עבודה וזה כל חוקי המגן. נניח שכר מינימום, ימי חופשה, ימי מחלה. גם הזכות להתאגד לנהל משא ומתן קיבוצי.
הבעיה היא שהכנסת לא ממש טרחה להגדיר אף פעם מי נחשב עובד ומי לא. המטלה הזו של לעדכן את ההגדרה בהתאם למציאות המשתנה נפלה על בית המשפט, או יותר נכון על בתי הדין לעבודה.
דוידוב: כי הרעיון הוא שאם אני מזמין אינסטלטור, או אני מתקשר עם איזשהו יועץ או מה שזה לא יהיה, שהוא קבלן עצמאי, אז הוא לא עובד שלי. אני לא צריך לדאוג שהוא יקבל חופשה.
אתה הלקוח שלו.
בדיוק. אז זה נועד להבחין בין קבלן עצמאי ללקוח, אל מול יחסים של עובד, עובד שכיר הכוונה למעסיק.
בחזרה לבית הדין לעבודה בבת ים.
אחרי גולן חזנוביץ' עלה להעיד אמרי גלאי. הוא הקים את הסניף הישראלי של וולט והיה המנכ"ל שלו, והיום הוא מנהל אזור אירופה בחברה. עורך הדין עמית עידו מהתביעה ניסה להבין ממנו מה הופך את וולט לחברת טכנולוגיה שמתווכת בין קונים למוכרים, ולא לחברת משלוחים.
עו"ד עידו: אתה כותב בסעיף 34 לתצהיר שלך שוולט היא חברת פלטפורמה טכנולוגית ולא חברת משלוחים, מעניין. 7 להבנתי היא חברת משלוחים תתקן אותי אם אני טועה זה חברה שמספקת שירות של איסוף וחלוקה של טובין והיא גם אחראית על גם על האספקה וגם על ההפצה, אתה מסכים איתי?
העד מר גלאי: לגבי מה?
עו"ד עידו: לגבי מה שאמרתי הרגע לגבי מה זה חברת משלוחים לתפיסתי.
העד מר גלאי: חברת משלוחים לתפיסתך חברה שמתעסקת במשלוחים?
עו"ד עידו: שמספקת איסוף וחלוקה של טובין, מסכים או לא?
העד מר גלאי: כן, נשמע הגיוני.
עו"ד עידו: אני שליח, אני חלילה מחליק בכביש האוכל 11 נהרס, מי לוקח על זה אחריות?
העד אמרי גלאי: וולט.
עו"ד עידו: זאת אומרת שאם השליח עושה נזק או טעות האחריות היא שלכם?
גלאי: האחריות היא שלנו אבל יש לנו אפשרות לקזז את זה מהשליח.
השאלה האם וולט היא חברת משלוחים או חברת טכנולוגיה אולי נשמעת קטנונית או פילוסופית, אבל היא חלק מסדרת מבחנים שבית המשפט משתמש בהם כדי לענות על השאלה האם מישהו הוא עובד או לא.
צליל: בעצם היא דנה פה בשאלה האם זו חברת טכנולוגיה או חברת שליחויות.
דוידוב: אז באמת מה שקרה עם החברות פלטפורמה בכל העולם שהיה הליכים משפטיים, זה ניסיון לטעון שאין יחסי עובד מעסיק. אז הם אמרו, אנחנו רק מתווכים פה, ואנחנו חברת טכנולוגיה, זה מה שהם מציגים, שמחברת בין קונים למוכרים. האמת שזה מבחינה טכנולוגית זה באמת רעיון מצויין.
המבחן הזה נקרא מבחן ההשתלבות. כמו שהשופטת בתביעה אריאלה גילצר כץ מנסחת את זה - "האם העבודה שבוצעה היא פעולה נחוצה לפעילות הרגילה של המפעל. והתשובה שלה היא שוולט היא חברת משלוחי אוכל, וככה היא מציגה את עצמה, מול המסעדות שהיא עובדת איתן ומול הלקוחות שלה. "בהיעדר אלפי השליחים, היא כותבת, לא ניתן יהיה לספק את המשלוחים".
במילים אחרות: אם אתם חברת שליחויות והמוצר שאתם מוכרים הוא שליחויות, יהיה לכם יותר קשה לטעון שהשליחים לא עובדים אצלכם כי בלעדיהם אין לכם מוצר.
- מבחן השליטה והפיקוח
חלק אחר ממבחן ההשתלבות נקרא - מבחן השליטה והפיקוח.
אם החברה מפקחת על העבודה של השליחים אז זו עוד נקודה לצד שטוען שהם עובדים, שכירים.
האם וולט מפקחת על השליחים שלה? מבחינת וולט, או מבחינת עורכות הדין שלה, אורלי ג'רבי ומוריה תם הרשושנים ממשרד הרצוג פוקס נאמן, זה הטיעון הכי חזק שלה, היא טוענת שהיא ממש לא שולטת על השליחים שלה ולא מפקחת עליהם, ובדיוק בגלל זה הם בוחרים לעבוד אצלה - כי הם מחליטים מתי הם עובדים וכמה, הם לא חייבים לקבל משלוח כזה או אחר, והם יכולים לכבות את האפליקציה מתי שמתחשק להם - החלום של כל עובד שכיר.
דוידוב: נכון, זו נקודה חשובה שמייחדת את איפשהו את כלכלת הפלטפורמה, העובדה שיש לך איזשהו יכולת, להחליט כמה לעבוד ומתי לעבוד. יש פה כל מיני לחצים, דוחפים אותך לעבוד בשעות מסוימות שנוח להם. וכמובן באזורים מסוימים אתה לא תרוויח כלום אם תעבוד רק בשעות שהכי נוח לך באמצע הלילה ובפריפריה. אז זה לא שיש לך חופש מוחלט, אבל יש לכם מידה מסוימת של חופש להחליט מתי וכמה.
כדי להוכיח שוולט שולטת בעובדים שלה, התביעה הציגה תמלילים של שיחות באפליקציה בין השליח גולן חזנוביץ' לבין נציגת וולט. זה תמלול של אחת מהשיחות האלה.
נציגת וולט: גולן בדרך לרחל?
גולן: כן.
נציגת וולט: לא רואה שאתה בתנועה, עדכן אותנו כשנמסר בבקשה.
גולן היקר, לחכות עם אוכל עליך זאת פאלטה שלך. תצא ללקוח, אני מצטערת שזה מבאס אותך אבל זה הנהלים שלנו. להבא תדע שאין דבר כזה לחכות עם אוכל עליך, אכניס לך פיצוי כמובן על הגעה למסעדה, אבל אתה לא יכול לעבור על הנהלים ועוד לצאת עלי. הרצחת וגם ירשת גולן?
השופטת עוברת בהחלטה על כל הדרכים שבהן וולט כן מפקחת על השליחים שלה. היא כותבת שהם מקבלים הנחיות איך לתת שירות טוב - למשל לוודא שהלקוח קיבל בדיוק את מה שהזמין, ולא לחכות עם האוכל עליהם כדי שהוא לא יתקרר, כמו בשיחה הזאת למשל בין גולן השליח לנציגה של החברה.
חזנוביץ': שומע, בנאם סימנו מוכן אבל זה לא מוכן, זה בטעות. אני עוד כאן ממתין
נציגת וולט: סבבה תמתין אח.
נציגת וולט: חבר אני רואה שיש עליך אוכל, לא מחכים יותר מ-5 דק עם אוכל עליך. מתי יהיה מוכן? אני מעדיפה לשחרר אותך.
חזנוביץ': מה עשית? למה הורדת ממני את המשלוח?
נציגת וולט: אז בוא אני אסביר לך.. אתה מקבל משלוח אוסף אותו הכול טוב, אחרי זה אתה מקבל משלוח נוסף, אם המשלוח שקפץ לך יהיה מוכן עוד למעלה מ-10 דקות אתה לא אמור לאשר אותו מהסיבה הפשוטה שהמשלוח הראשון יתקרר או ייפגם בצורה כלשהי, ולכן אני מבקשת שתפנה אלינו לעדכן ונוריד אותך, אין צורך ליסוע לשם אפילו כי חבל על הזמן של המשלוח ושלך.
וולט גם אוסרת על השליחים לעבוד בזמן מחלה. היא מבקשת משוב על השירות שלהם מהלקוחות, והיא יכולה להפסיק לעבוד איתם אם המשובים לא טובים. היא גם מדפיסה מספר סידורי על התיק שלהם. האם זה נחשב שהיא שולטת ומפקחת עליהם?
הנה שוב קטע מהמשפט. עורך הדין עידו של התביעה חוקר את המנהל גלאי, ומנסה לעמת אותו עם ההודעות באפליקציה.
עו"ד עידו: אני אומר לך שכשאני רואה שהנציגה בשם שולי אומרת לגולן 'אני לא רואה שאתה בתנועה עדכן אותנו כשנמסר בבקשה'. זה מראה שהוא כן מקבל הוראות - בניגוד למה שכתבת בתצהיר, דרך האפליקציה. נכון או לא נכון?
העד מר גלאי: אני רואה כאן דאגה לשליח.
עו"ד עידו: בוא נתקדם. נציגה בשם, עוד פעם אותה שולי. אומרת לו ככה: 'חבר, אני רואה שיש עליך אוכל - לא מחכים יותר מ-5 דקות עם אוכל עליך. מתי יהיה מוכן? אני מעדיפה לשחרר אותך'. זה לא הוראות? לא מחכים יותר מ-5 דקות עם אוכל עליך?
העד מר גלאי: זה חלק הסטנדרט שירות שלנו, חלק מהסטנדרט שירות שלנו זה שנוסעים ישירות.
עו"ד עידו: זה הוראות או לא הוראות? אם אתה מכניס את זה לסטנדרט זה בסדר אבל השאלה אם זו הוראה בזמן האפליקציה?
העד מר גלאי: זה חלק מה-SLA שלנו.
עו"ד עידו: אז אתה רוצה לחזור על סעיף 57 שאתה לא מקבלים הוראות מדוקדקות באפליקציה? אולי הם כן מקבלים הוראות מדוקדקות באפליקציה?
העד מר גלאי: זה לא מדוקדקות.
בסופו של דבר ההחלטה של השופטת היא שוולט כן מפקחת על השליחים שלה ושולטת בהם. נכון שהשליחים מחליטים מתי וכמה לעבוד ואפילו איזה משלוחים לקבל, אבל וולט עדיין מפקחת עליהם - כשהם בדרך ללקוח.
- מבחן התלות הכלכלית
עוד חלק ממבחן ההשתלבות נקרא "מבחן התלות הכלכלית".
דוידוב: האם אתה עצמאי מבחינה כלכלית? יש לך מאפיינים של עסק עצמאי במובן הזה. כלומר, אם יש שכיר, יש לו התלות במעסיק. אין לי מאפיינים של עסק עצמאי. אני צריך את המעסיק כדי שייתן לי את את הפרנסה. אז במובן הרחב הזה זה תלות. עכשיו. יכול להיות שאני עשיר מהבית. אני לא חייב את הפרנסה, זה לא משנה. אנחנו מסתכלים על על המאפיינים של היחסים,
וולט טוענת שהשליחים שלה לא תלויים בה כלכלית, כי רובם עובדים במשרה חלקית, רבים מהם סטודנטים או פנסיונרים, והם חופשים לעבוד איפה שהם ירצו, כולל אצל המתחרים, כולל לקבל משלוחים אצל המתחרים בזמן שהם זמינים לעבודה בוולט.
אבל גם פה השופטת לא קיבלה את דעתם. היא אמרה שהעובדה שמדובר בסטודנטים וחיילים שעובדים מעט דווקא מוכיחה את ההפך - יש להם זמן מוגבל לעבוד מלכתחילה, ואת הזמן הזה הם מקדישים לוולט, ושהמעמד הסוציו-אקונומי שלהם מראה שהם כן תלויים בוולט מבחינה כלכלית.
לשליחים האלה, היא אומרת, לא באמת היה עסק - "פתיחת עסק עצמאי על ידי השליח הממוצע היא פיקציה. חייל בשירות סדיר לא יחפוץ בפתיחת עסק לצורך ביצוע שליחות. אוכלוסיות אלו אין להן, על פיו רוב, עסק עצמאי, ומדובר בניצול מצבם של אותם אנשים המבקשים לעבוד כשליחים".
- מבחן הסיכון הכלכלי.
המבחן הבא נקרא מבחן הסיכון הכלכלי, או מבחן הסיכוי לרווח והסיכון להפסד.
בעולם העבודה יש בדרך כלל מין ניהול סיכונים שכולנו מכירים.
מי שבוחר להיות שכיר נהנה מיציבות ומהכנסה פחות או יותר קבועה. גם אם בעסק שבו הוא עובד יש תקופה חלשה, בדרך כלל לא כל כך מהר יורידו לו את השכר או יפטרו אותו. אבל יש לזה מחיר - גם אם העסק משגשג ועושה המון כסף, מי שנהנה מזה הוא בדרך כלל בעל הבית.
ועצמאים מכירים היטב את חרב הפיפיות הזו - הם אלה שלא ישנים בלילה בגלל הפחד להפסיד כסף, אבל כשהם מרוויחים, הם לוקחים את כל הקופה. אני יודעת, אני יודעת, גם מס הכנסה וביטוח לאומי, אבל הבנתם את הרעיון.
בכלכלת הפלטפורמה זה לא עובד ככה. אפשר לראות את זה היטב בשיח בין שליחי וולט לבין עצמם ובכמה מחאות שהם ניסו להרים בנושא הזה - הדבר שהכי הכי מעסיק אותם, זה כמה עבודה יש, כמה שליחים גויסו, והאם יש מספיק עבודה כדי שכולם ירוויחו. וולט לא צריכה לשבור את הראש כמה שליחים לגייס, כי אם אין עבודה - היא פשוט לא משלמת להם.
דוידוב: אתה גם לא מגדיר מראש את מספר העובדים שאתה באמת זקוק לו, אלא אתה נותן לעובדים לקחת את הסיכון של כמה אנשים יתחברו לאפליקציה, אבל הם נותנים ליותר אנשים כנראה להתחבר כדי ליהנות מזה… בזכות זה - זה יותר מהיר.
ויש ויש עוד עניין שנוגע לסיכוי לרווח ולסיכון להפסד.
דוידוב: הכוונה היא עד כמה אני יכול ליהנות מהתייעלות? עד כמה יש לי איזושהי שליטה בהוצאות.
אם אני משתמש ברכב של עצמי וקניתי את הרכב, אני יכול לקנות רכב יותר יקר, יותר זול או שכרתי משרדים לצורך העבודה הזאת ואני מחליט איפה לשכור וכמה לשלם. ברגע שבן אדם אין לו כמעט שום דרך להתייעל או לשלוט בהוצאות. בסך הכל נוסע על האופניים שלו והוא לא יכול להעסיק עובדים ואין לו שום הוצאות שהוא יכול לשלוט בהם.
צליל: הדרך שלו להתייעל זה לנסוע נגד כיוון התנועה
כן.
וולט טענה שלשליח כן יש יכולת להחליט כמה הוא ירוויח - כמה משלוחים הוא יעשה, באיזה תדירות, באיזה רכב הוא ישתמש, האם הוא יקזז הוצאות, ועוד דברים. זה שוב קטע מהחקירה בין עו"ד עידו מהתביעה לבכיר בוולט אמרי גלאי.
אמרי גלאי: אתה יכול להיות שליח על, אתה יכול לדעת בדיוק באיזה שעות לעלות
עו"ד עידו: התשובה שלך היא שאני יכול לפתח כוחות על?
גלאי: להכיר את להכיר את הכתובות בעל פה, את המסעדות בעל פה, את שעות הפעילות, עם איזה כלי תחבורה לעבוד. באיזה אזור, אתה יכול לעבוד עם עוד אפליקציות במקביל ולשלב.
בית המשפט לא קיבל את הטיעון הזה. המצב הזה אמרה השופטת, לא שונה מעובד קבלני שמרוויח לפי תפוקה.
יש עוד מבחנים ברשימה הזאת ולא ניכנס לכולם. בסופו של דבר בית המשפט קבע שקיימת אפשרות סבירה שיש יחסי עבודה בין וולט לשליחים שלה - ושיש פה בסיס לתביעה ייצוגית.
אבל, מה זה אומר?
צליל: אוקיי. נגיד שהחלטנו שעובד מסוים היה בעצם עובד ולא עצמאי. מה עושים עכשיו? איך מפצים אותו על זה?
דוידוב: אז בנושא זה היתה מחלוקת גדולה בבית הדין שהוכרעה לא מזמן, לפסק דין בשם כותה.
העניין הזה של איך מפצים עצמאי שהיה בעצם שכיר, השתנה משופט לשופט, עד שבאפריל 2021, בית הדין הארצי לעבודה קבע מה עושים.
קודם כל, צריך להבין כמה העובד היה מרוויח אם הוא היה שכיר, למשל כמה מרוויחים עובדים שכירים אחרים באותו תפקיד, או אם מדובר בוולט, לבדוק כמה מרוויחים שליחים שכירים בתן ביס.
בית המשפט עשה חישוב שבודק מי בעצם מרוויח יותר - שליח שכיר בחברה מתחרה, כמו תן ביס או ג'פניקה, שמקבל 35 שקלים לשעה פלוס זכויות סוציאליות, או שליח בוולט.
התוצאה על פי בית המשפט היא ששליח שכיר מקבל 1.1 שקל יותר מאשר שליח בוולט כשלוקחים בחשבון את הערך של הפיצויים, החגים, ימי החופשה, הנסיעות הפנסיה וביטוח לאומי.
גם אנחנו בפרק הקודם שלנו בנושא חישבנו את זה בדרך קצת אחרת וקיבלנו בערך את אותה תוצאה.
אבל בית המשפט מסייג שאי אפשר לדעת כרגע בדיוק מה השכר הכי נכון להשוות אליו ושאם התביעה תתקבל יהיה צורך לעשות חישוב יסודי יותר.
עורכי הדין שתובעים את וולט העריכו בבקשה שלהם הערכה גסה, שעבור 4,000 שליחים שמרוויחים בממוצע 8,000 שקל בחודש לחצי שנה, וולט תצטרך לשלם 6,000 שקל לכל אחד, ובסך הכל 24 מיליון שקלים, אבל זו הערכה מאוד גסה. וולט מצהירה היום שיש לה 10,000 שליחים, וכמה כל אחד מהם עבד והרוויח, כרגע רק היא יודעת.
בוולט דווקא טוענים ההפך, שאם הם היו מעסיקים את השליחים כשכירים, הם היו עולים להם פחות, ולכן לא מגיעים להם פיצויים.
כל זה בסופו של דבר ישפיע בעיקר על שליחי וולט. אבל לא רק עליהם. אם בית המשפט יקבע בסופו של דבר שהשליחים הם עובדים - האם החברות האלה ימשיכו לפעול כאן?
גיא דוידוב מסביר שכמעט בכל מדינה שבה החברות האלה פועלות בעולם יש איזשהו תהליך משפטי או חקיקתי שנוגע לשאלה הזאת. בדרך כלל סביב חברת אובר, חברת פלטפורמה ענקית שלא פועלת בישראל.
אחד המקומות שבהם התנהל מאבק משפטי וחקיקתי עז על השאלה האם נהגי אובר וליפט יהיו עובדים או לא, היה קליפורניה.
בית המשפט בקליפורניה קבע כבר ב-2020 שנהגי אובר וליפט צריכים לקבל זכויות של עובדים שכירים, אבל במשאל עם שנערך באותה שנה עברה חקיקה שקבעה שהם דווקא קבלנים עצמאים. בית המשפט פסל את החוק הזה בטענה שהוא לא חוקי, ואובר הגישה ערעור.
ויש עוד אופציה. בקנדה למשל, יש דרגה בין עצמאי לשכיר, שנקראת דיפנדר, תלוי. הקבוצה הזו מקבלת את הזכות להתאגד ולנהל משא ומתן קיבוצי, מה שעצמאים לא יכולים לעשות, כי זה אסור לפי דיני התחרות. מדינות אחרות העניקו למעמד הביניים הזה עוד זכויות.
צליל: וזה לא יגרום מיד לכך שכל העובדים הרגילים יורדו לדרגת הביניים הזאת?
דוידוב: זה באמת חשש. יש מדינות, נניח באיטליה, שאני חושב שבאמת הביקורת הייתה שזה שזה הוריד מאנשי מהעובדים לקטגוריות הביניים, והיתה על זה באמת ביקורת. זה באמת חשש הגיוני.
אז מה יקרה אם גם פה יוחלט שהשליחים הם כן עובדים?
בוולט הזהירו בעבר שהם לא יוכלו להמשיך לפעול בישראל.
עוד אפשרות סבירה זה שהם יוכלו להמשיך אבל השירות שלהם יהיה איטי יותר, או שהמחירים יהיו גבוהים יותר.
יכול להיות שגם נראה אותם בקרוב מנסים לשנות קצת את מודל ההעסקה כדי לחמוק מההגדרה של עובדים, כמו שעשו חברות אחרות בעולם.
אבל האמת היא שהרבה לפני שבית המשפט יחליט מה יקרה עם שליחי וולט, בעלי המניות שלה עלולים להחליט בשבילה.
וזה חלק מאוד מוזר בכל הסיפור הזה של כלכלת החלטורה ושל חברות משלוחים: הן בכלל לא מרוויחות כסף.
גם אחרי שוולט לוקחת מהלקוחות שלה בין 12 ל-14 שקלים למשלוח, גם אחרי שהיא גובה מהמסעדות 27% ממחיר המנה כעמלה, וגם אחרי שהשליחים נפרשים עבורה בכל רחבי הערים שהיא פועלת בהן בלי תשלום על כוננות - היא עדיין הפסדית.
זה נכון גם לגבי חברת האם של וולט, החברה האמריקאית דורדאש, שרכשה אותה ב-8 מיליארד דולר לפני שנה. דורדאש הפסידה ברבעון האחרון 260 מיליון דולר, וההפסדים שלה רק גדלו מאז הרבעון שלפניו. זה כסף הרבה יותר גדול מה-24 מיליון שקלים שהתביעה הייצוגית פה דורשת, והוא יכול לקבוע את הגורל שלה הרבה יותר מהר.
אז דיברנו על איך בית המשפט קובע מי הוא עובד ומי לא, וגם על מה יקרה אם הוא יקבע שהשליחים האלה הם כן עובדים. אבל נשארה שאלה אחת חשובה, שאלה שמעסיקה הרבה מאוד שליחים של וולט:
מה אם אני לא רוצה?
זאת הבחירה שלי, אני לא. לא ביקשתי שאף אחד יבוא ויציל אותי. אני רוצה להמשיך עם איך שזה עובד כרגע.
צליל: זה יבגני, הוא בן 33, גר ברמת גן. לפני 3 שנים הוא חיפש עבודה ושקל את שתי האפשרויות - להיות שכיר בתן ביס או עצמאי דרך וולט.
יבגני: כשנרשמתי לוולט תן ביס היה העדיפות הראשונה שלי. נרשמתי לשניהם, אבל וולט חזרו אליי ראשונים ואחרי שכבר עבדתי בוולט תן ביס חזרו אליי והציעו לי באמת לעבוד שם. אבל כבר אכלתי מה הפרי האסור ולא רציתי. וולט היה יותר טוב.
יבגני היה שליח שכיר לפני וולט במסעדות אחרות, ואין דבר שישכנע אותו שמצבו הורע.
יבגני: אין פה מה להשוות. זה לא זה לא אותו דבר. אני קובע מתי אני רוצה לעבוד אם אני רוצה לעבוד, כמה איפה, מתי? בלחיצת כפתור באפליקציה וזה תנאים שמעולם לא היו לי לפני לפני וולט. כלומר, זה המקום זהה, צורת העבודה הכי טובה שהיתה לי אי פעם, גם התגמול לעבודה הרבה יותר טוב.
ומי שחושב שאני מנוצל, אז אני רק רוצה להגיד שמעולם לא הרגשתי יותר מנוצל מכשהייתי שכיר, ובעבודה שלי כרגע מעולם לא הרגשתי פחות מנוצל מצורת העבודה הזאת.
צליל: ובכל זאת אם תהיה חולה אין לך שום תנאים סוציאלים.
זה לא אם. אני חולה לפעמים. אני יושב בבית שבוע וחוזר לעבוד.
אם היית שכיר היית מקבל כסף בשבוע הזה.
קיבלתי את הכסף הזה לפני זה. זה לא משנה אם קוראים לכסף ימי מחלה או שהביאו לי את זה ימי מחלה.
אתה אתה חוסך לפנסיה?
לא.
אפשר לשאול למה?
יש לי יעד שאני רוצה להגיע אליו, כשאגיע אליו אתחיל להפריש כסף.
יעד של שכר?
יעד של סכום בבנק.
צליל: יבגני כל כך משוכנע שהמודל של וולט פועל לטובתו, עד שהוא הצטרף להליך המשפטי, יחד עם עוד שלושה שליחים. הם טענו בפני בית המשפט שהם לא רוצים שהתביעה תאושר כתביעה ייצוגית, שהם לא רואים בעצמם עובדים שכירים, שגולן חזנוביץ' לא מייצג את המקרה שלהם, ושאין להם שום טענה נגד וולט. הם עשו את זה בעזרתו של עוה"ד מאיר בוכניק, מפורום קוהלת.
בוכניק: , יש פה בעיה בעצם בכך שיש מישהו שמגיש תובענה ייצוגית, הוא מבקש לייצג את כל שאר האנשים שמשתמשים בוולט. כל שאר השליחים שמשתמשים בוולט. כמו לדוגמה יבגני בעוד אחרים שהיו איתנו בקשר שלא רוצים שיחילו עליהם את הסטטוס.
יש מגוון רחב של, שליחים. יש כאלה שאולי משתמשים רק בוולט. האם כולם אין להם עסק עצמאי? אז מה עשתה השופטת בפסק הדין? היא החליטה להניח את המבוקש. היא אמרה, לא יכול להיות שיש להם עסק עצמאי, כי הרי מדובר בחיילים וחיילים לא רוצים עסק עצמאי.
אני לא חושב שככה בודקים. שאלה של האם קיים עסק עצמאי כן או לא.
אבל זה כמובן לא עניין משפטי טכני מבחינת מאיר בוכניק, זה עניין אידאולוגי. הוא מגן על זכותם של השליחים לחופש.
בוכניק: למה צריך לחייב אנשים לעשות את מה שהם לא רוצים? למה שאני אחשוב שאיזשהו פקיד מארגון עובדים או ששופט, שרובם כנראה לא היו עובדים עצמאיים בעבר, למה הם יודעים טוב יותר? מה טוב לבין מה טוב לשליח? אני חושב שזו גישה פטרנליסטית ולא דמוקרטית, ואין שום סיבה לקבל אותה.
צליל: בהחלטה שלה כותבת השופטת גילצר כץ שאחרי שהתביעה תאושר, מי שלא רוצה להיות חלק מהקבוצה יוכל לפרוש ממנה, ואז יהיה ניתן לדעת כמה מהשליחים עומדים מאחורי התביעה הייצוגית.
והאמת שמבחינה חוקית בוכניק צודק. כלומר מבחינת בית המשפט והחוק, השאלה האם יבגני רוצה או לא רוצה להיות שכיר היא לא מאוד חשובה. כל העולם הזה של חוקי העבודה ודיני העבודה, בעולם כולו, נשען כל העקרון הזה - אדם לא רשאי לוותר על הזכויות שלו, וגם אם הוא מוותר - הוויתור לא תקף. זה נקרא עקרון הקוגנטיות. זה שוב פרופ' גיא דוידוב
דוידוב: אם מישהו אומר אני מעדיף עכשיו כשליח להיות שליח של וולט לקבל יותר כסף ביד, לא מעניין אותי פנסיה, לא מעניין אותי מחלה, אנחנו אומרים אין לך זכות לוותר.
הסיבות הפטרנליסטיות הן שלא תמיד יש לאנשים כלים להבין את המשמעות של הוויתור הזה.
דוידוב: אז למשל האם באמת בן אדם הבין בגיל 22 שהוא אומר עכשיו יותר אני מעדיף לקבל במזומן יותר, ואני מוותר על על זה שהמעסיק חייב להפריש לי לפנסיה, האם באמת בן אדם מבין עד הסוף את ההשלכות של זה? מה, בדיוק הוא מפסיד? כמה בעצם? מאוד קשה לוותר אפילו זכויות יותר פשוטות מזה.
עכשיו אפשר להגיד אז למה הוא לא הולך למקום אחר? למה הוא לא הולך לעבוד בתן ביס? אבל לא לכל אחד יש כל פעם אופציות לתעסוקות נוספות, אז לפעמים תחת לחץ בלית ברירה אנשים חותמים על משהו שהם לא רוצים
כמו שכתב אנטול פראנס: "גם לעשיר וגם לעני עומדת הזכות לישון מתחת לגשר".
ויש עוד סיבה -
דוידוב: והדבר הנוסף הוא זה איך זה משפיע על השוק בכללותו? איך זה משפיע על אנשים נוספים, כלומר, בעצם זה מושך את השוק למטה. ברגע שמעסיק יכול לקבל את זה מחלק מהעובדים שאולי רוצים את זה אפילו בכנות, אז הוא מצפה לקבל את זה. גם האחרים. כלומר, כבר לא תהיה לי את האופציה להגיד אוקיי, אני רוצה לעבוד פה, אבל לא מוכן לחתום על הוויתור על הזכויות. זה כבר זה ימשוך את כל השוק בצורה מסוימת.
פאוזה
היי, קוראים לי צליל, אני לא יודעת אם אתה זוכר אותי, לפני שנה וחצי ראיינתי אותך לכתבה על וולט.
בטח שאני זוכר.
זה היה יום מאוד גשום והיית על האופנוע בגשם ואמרת שאתה עושה מלא כסף, זוכר?
גדול, כן כן. זוכר.
אז רציתי לשאול מה אתה עושה היום ואם אתה רואה את זה אותו דבר.
לשמחתי אני לא שם
אז תספר לי איפה אתה היום?
היום אני עובד בפרל כהן זה משרד עורכי דין גדול.
וואלה!
כן. כיף ממש. אני לא עושה שם תפקיד משפטי תפקיד יותר של פיתוח עסקי. עוסק בהשקעות כאלה.
נשמע מעניין
כן, בהחלט. לדעתי, היופי גם שידעתי לעזוב בזמן ולהגיד זה כבר לא מתאים לי. אני חושב שזה עבודה של בגלל שהכסף שם כל כך זמין ונגיש. אז הרבה אנשים נשארים שם ואני פשוט החלטתי שהגיע הזמן לעזוב את העיסוק הזה.
והיום כשאתה עובד במקום מסודר ואני מניחה שאתה מקבל תנאים סוציאליים. נכון, יש לך אז איך זה נראה לך עכשיו שאתה מסתכל על התקופה בוולט?
בהרגשה שלי אף אחד לא עבד עליי ואף אחד לא ניצל אותי. הבאתי שם משכורות מעולות יחסית לשלב שבו הייתי בחיים וזה נתן לי כל מה שצריך באותו זמן. הכל טוב, אף אחד לא עבד עליי, ידעתי לאן אני נכנס. הכל טוב.
קרוב לבית שלי, בצומת של שני כבישים ראשיים בדרום תל אביב, יש טרמפיאדה שבה עומדים כל בוקר מבקשי מקלט ושוהים לא חוקיים, מחכים שמישהו יאסוף אותם לעבודה יומית בבניין או בשיפוצים, בשכר לפי יום ובמזומן.
גם הם מחליטים מתי להתייצב בטרמפיאדה, וגם המעסיק שלהם יכול להחליף אותם בכל רגע במישהו אחר, שעמד שם באותו יום.השאלה ה
האם השליחים של וולט הם אותו דבר רק עם אפליקציה אופנתית ואופניים חשמליים?
או שהם אנשי העולם החדש, שעובדים ביחסי עבודה שאנחנו לא מכירים, ונהנים מהפירות של מהפכה טכנולוגית?
בתי משפט מבת ים עד סן פרנסיסקו עוסקים בסוגיה הזאת.
מה שבטוח הוא שכשבית המשפט יכריע בשאלה הזאת, זה לא ייגמר בוולט ולא בתחום השליחויות. לשינויים בעולם העבודה יש נטייה להתפשט במהירות. אנחנו יודעים רק איפה זה מתחיל.
קרדיטים
האזנתם לחיות כיס, ההסכת הכלכלי של כאן. אני צליל אברהם. עורכת חיות כיס היא נעה בן הגיא, עורך כאן הסכתים הוא ניר גורלי, את הסאונד ערך אסף רפפורט בסיוע של נועם ברלחיס. חבריי למערכת חיות כיס הם שאול אמסטרדמסקי ואלון אמיצי.
תודה לרות אלבז ואורי לביא בתפקיד גולן חזנוביץ' ונציגת וולט, ותודה לאלון אמיצי ואמיתי פוקמן בתפקיד עורך הדין עמית עידו ומנהל וולט אירופה אמרי גלאי.
אם אהבתם את הפרק הזה אולי תאהבו גם את פרק מספר 170 שלנו, מדינת ישראל נגד בר רפאלי.
אפשר להאזין לנו בכל יישומון הסכתים ובאתר כאן,
אנחנו נהיה כאן עם פרק חדש ביום רביעי בבוקר.
תודה רבה שהאזנתם.
