cat26210_img290753888.jpg
שאטרסטוק | עיבוד: אור בן אסולי

פרק 228: לסגור מעגל עם חברת חשמל

המרחק בין רשת חשמל מתפקדת לבין עלטה מוחלטת הוא כמה שניות שבהן הכל יכול להשתבש. על שיא הביקוש שעוד לפנינו - כשרוב המכוניות בכבישים יהיו חשמליות, ועל המעבר המאתגר לאנרגיות מתחדשות
  • 39 דקות
חיות כיס
פרק 228: לסגור מעגל עם חברת חשמל

: מגיש: שאול אמסטרדמסקי, עורכת: נעה בן הגיא, עריכת סאונד ומיקס: אסף רפפורט, סייע בעריכה: נועם ברלחיס, גרפיקה: אור בן אסולי

תמלול הפרק:

*סאונד של שאול ושיקי יורדים במדרגות

אפשר להתרשם מהמבנה עצמו, ושאנחנו יורדים כרגע קומות מתחת לאדמה

שאול: הי, אתם על חיות כיס, אני שאול אמסטרדמסקי, והאיש שאתם שומעים מדבר הוא שיקי פישר, ואני לא יכול להגיד לכם איפה בדיוק אנחנו נמצאים.

ברור שהמתקן הזה מתקן אסטרטגי.... 

שאול: שיקי פישר הוא המנכ"ל בפועל של חברה ממשלתית חדשה בשם נגה, שסביר מאוד להניח שמעולם לא שמעתם עליה. גם כי היא ממש חדשה מהניילונים - היא התחילה לפעול רק בנובמבר 2021, אבל גם משום שנגה עושה משהו שאתם לא אמורים לראות אף פעם. למעשה, אם חלילה השם של נגה יופיע יותר מדי בחדשות, זה יהיה סימן שמשהו מאוד לא טוב קרה. נגה היא החברה הממשלתית שמנהלת את מערכת החשמל. היא החברה שאמורה לדאוג שבכל רגע נתון הביקוש לחשמל פוגש במדויק, על הקילו-ואט, את ייצור החשמל. שלא נייצר יותר מדי, ולא פחות מדי. בול. כל הזמן, כל שבוע, כל יום, כל דקה, כל שניה. זה מתיש אותי רק להגיד את הדברים האלה, תחשבו איך הם מרגישים. 

 

שיקי פישר:

אנחנו רואים למעשה את .. מערכת ההולכה של מדינת ישראל. באופן עקרוני מדרום לצפון. כל הזמן מריצים ברקע תוכנות כאלה שאומרות מה יקרה לי עכשיו אם תהיה תקלה.

 

שאול: לפני שבועיים נסעתי לבקר שם. בסוף הביקור במטה של החברה, שיקי פישר לקח אותי לסיור במתקן עצמו. אני לא יכול להגיד לכם בדיוק איפה זה נמצא, כי זה מתקן אסטרטגי סודי, אבל בואו נגיד שלא נראה לי שתושבי השכונה שגרים מסביב יודעים שממש מתחת לרגליים שלהם - מילולית, ממש מתחת לרגליים - נמצא חדר הפיקוד של ניהול מערכת החשמל, שאם בטעות קורה לו משהו, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו בעלטה. 

משק החשמל הוא משהו שאנחנו לא חושבים עליו אף פעם. כמו הרבה תשתיות אחרות בחיינו, אנחנו לא חושבים עליהן כל עוד הן לא נשברות, ואז אנחנו חושבים רק עליהן. כשהולך האינטרנט, כל החיים שלכם הופכים להיות סביב להחזיר את האינטרנט. כנל עם הגז. כנל עם החשמל.

וכשאנחנו כבר מדברים על החשמל, זה כמעט תמיד רק על זה:

דיווח מהחדשות:

זה קורה כמעט בכל החזיתות, הדלק, מוצרי המזון ועכשיו גם תעריף החשמל שעולה בכמעט אחוז מהעליה המתוכננת. מהלילה המחיר לתעריף חשמל יעלה בכ-5% אחוזים ושבע עשיריות האחוז. 

ליברמן: אנחנו מדברים למשל על התייקרות החשמל בישראל, 5.7% לצורך השוואה בבריטניה זה 34%, ובשוודיה 35%. 

 

שאול: אבל השבוע בחיות כיס אני לא רוצה לדבר על זה. לא רוצה לדבר על למה החשמל מתייקר, לא רוצה לספר על הניסיונות של שר האוצר להילחם בהתייקרות. את זה יש לכם מספיק בחדשות. אני רוצה שנסתכל רחוק יותר משנת 2022, אני רוצה שנסתכל אל האופק, אל העולם שיהיה כאן בעוד חמש או עשר או חמש עשרה שנה. אני רוצה שנביט קדימה אל העתיד ..

מוסיקה פומפוזית

… אל העתיד של משק החשמל.. 

מוזיקה פומפוזית נקטעת בבת אחת

עתיד שבו אנחנו לא רק צורכים חשמל, אלא גם מייצרים אותו

שאול: צייר לי את מה שיקרה לחשמל בעוד 10 שנים.

 יואב קצבוי: אנחנו נרצה לעודד צרכנים לייצר לעצמם את החשמל באמצעות פאנלים סולאריים על הגג.

שאול: עתיד שבו משק החשמל צריך לתמוך גם בעולם התחבורה

 יואב קצבוי: בנוסף כנראה לכל אחד מהם יהיה רכב חשמלי בחניה.
שאול: עתיד שבו רשת החשמל אמורה להיות חכמה, ולאפשר לנו לשלוט בצריכה שלנו בצורה חכמה יותר.

שני מנדל לאופר: אתה תוכל בעתיד, שבאמת תהיה לך אפליקציה שתגיד לך: "תקשיב אתה צורך המון חשמל בשעה שמונה  בערב, שעה מאוד מאוד יקרה -  תפעיל את מכונת הכביסה בצהריים למשל, ואז תחסוך כסף.

שאול: עתיד שבו אין יותר מלחמות והילדים שלי לא יתגייסו לצבא!

סליחה, נסחפתי.

אז השבוע בחיות כיס - משק החשמל שזורם לנו מעל לראש ומתחת לרגליים בלי שנשים לב, איך הוא הולך להשתנות סביבנו בעשור הקרוב, ואיפה אנחנו נפגוש את השינויים האלה.

 

  1. הרפורמה, שרשרת הייצור והמונים החכמים

שאול: גם את שנכנסת לתחום הזה חשבת שהוא משעמם בצורה בלתי רגילה?

שני מנדל לאופר: ממש לא! האמת היא שאני… שתחום האנרגיה הוא תחום מרתק. האמת היא שהוא מאוד מאוד משתנה.

שאול: אנחנו לא מדברים על אנרגיה עכשיו. אנחנו מדברים על חשמל…

שני מנדל לאופר: חשמל הוא תחום משגע.
שאול: זו שני מנדל לאופר, היא רכזת באגף תקציבים במשרד האוצר. היא כבר 4 שנים באגף התקציבים. קודם לכן היתה אחראית על תחומים כמו התחדשות עירונית ודיור ציבורי ועכשיו היא על החשמל והאנרגיה. במסגרת התפקיד שלה, שני אחראית מטעם אגף התקציבים על משק החשמל. לחשוב איך אפשר לבנות אותו טוב יותר, ולאן כל זה הולך.

שני מנדל לאופר: בעיניי זה פשוט תחום מרתק, שמשתנה כל הזמן, וזה משהו שהוא מתהווה. בכל העולם מדברים על מיקרו גריד וסמארט גריד, אני חושבת שהעולם השתנה בשנה האחרונה. והשתנה בכלל ב-3 השנים האחרונות מהבחינה הזאת. 

שאול: כששני אומרת שהמון דברים השתנו במשק החשמל בשנים האחרונות היא לא מגזימה. ואת הסיפור הזה צריך להתחיל עם השינוי הכי גדול שקרה במשק החשמל -  הרפורמה הגדולה שנחתמה באמצע 2018, ויצאה לדרך בתקופת הקורונה.

 

דיווח חדשותי על הרפורמה בחשמל

שר האנרגיה: אנחנו עושים היסטוריה, עושים היסטוריה!, במשק החשמל בישראל. 

כתב: לאחר מרתון דיונים לילי, הודיעו היום משרד האוצר ומשרד האנרגיה כי עלה בידם לגבש עם חברת החשמל ועם ועד עובדי החברה מתווה לרפורמה.

שר האוצר: השוק שלנו צריך תחרות, ואנחנו עושים היום עוד צעד לכיוון הזה, ונמשיך בעוד הרבה מאוד צעדים לכיוון התחרות, לכיוון שבירת המונופולים שזה טוב לכולם. 

 

שאול: ביולי 2018, אחרי יותר מ-30 שנות דיונים - ואני לא צוחק, באמת יותר משלושים שנה - נחתמה סופית הרפורמה במשק החשמל. המוטיבציה מאחורי הרפורמה היתה שאם נפתח חלקים ממשק החשמל לתחרות, יש סיכוי שנגיע למצב טוב יותר. כלומר, שנצליח לייצר חשמל באופן יעיל יותר ולכן הוא יעלה לנו פחות, שנצליח לבנות את משק החשמל מחדש בצורה שמתאימה יותר לדפוסי השימוש בחשמל שמשתנים במהירות. וגם: שנתכנן את משק החשמל העתידי באופן חכם, כזה שמסתכל על כל המערכת, ולא רק על האינטרסים של חברת חשמל.

אחת הסיבות שזה לקח 30 שנה היא שעד הרפורמה חברת חשמל עשתה הכל, והיתה מונופול בכל חלקי מערכת החשמל. בייצור, בהולכה של החשמל, בחלוקה לבתים ולצרכנים האחרים, ואפילו בתכנון המערכת העתידית. וכשיש גוף שיושב על כל השרשרת מההתחלה ועד הסוף, זה קשה מאוד לבוא ולהגיד לו - היי, אני הממשלה ואני רוצה שתתפרק מהכוח שלך בבקשה. תודה. זה לא בדיוק עובד ככה. אז זה לקח שלושים שנים, והרבה רצון טוב מוועד העובדים, ובסוף הרפורמה נחתמה.

 

*עוד קצת מהאינסרט החדשותי מהארכיון*

כתב: במסגרת הרפורמה המתוכננת יפוטרו כ-1,800 עובדים, ההנהלה תוכל לפטר עובדים או להעביר אותם מיחידה ליחידה בקלות רבה יותר. 

 

הרפורמה הזו עושה כמה דברים. קודם כל, היא מסתכלת קדימה, ומוציאה את ניהול משק החשמל ביום יום ואת תכנון משק החשמל העתידי החוצה מתוך חברת החשמל לחברה ממשלתית עצמאית - זו חברת נגה שביקרתי בה. אבל יותר מזה, הרפורמה משנה את האופן שבו מייצרים את החשמל כבר עכשיו. במקום שחברת החשמל תהיה מונופול בייצור ותייצר את רוב החשמל, רוב הייצור עובר לידיים פרטיות.

יואב קצבוי: הייצור, אחוז הייצור הפרטי, כאילו לא זה שמיוצר על ידי חברת חשמל, כבר מגיע למעלה מ-40 אחוז וצפוי לעבור את 50% בשנה הקרובה, בשנת 2022. 

שאול: זה יואב קצבוי, הוא ממלא מקום יו"ר רשות החשמל - הרגולטור של משק החשמל.  אני רק אגיד שהראיון איתו הוקלט לפני כמה חודשים, כשעוד היינו ב-2021

שאול: כלומר שנה הבאה, רוב ייצור החשמל בישראל יהיה ייצור פרטי. 

יואב: לגמרי לגמרי.

שאול: כשאנחנו אומרים ייצור פרטי אנחנו מתכוונים ל?

יואב: אנחנו מתכוונים לכל הסוגים. גם ייצור קונבנציולי בגז, ע״י תחנות כוח גדולות שהן כבר פרטיות כמו דוראד, דליה, ipm. התחנות שנמכרו במסגרת הרפורמה, וגם כמובן ייצור של אנרגיות מתחדשות שהוא באופיו יותר... יותר מבוזר. הרבה מתקנים קטנים, וכן רובו יהיה פרטי. 

 

שאול: אוקי, בואו נעשה סדר שניה בכל הדברים האלה.

*מוזיקה קלה ונחמדה*

דבר ראשון - אם אתם שואלים את עצמכם למה גם אגף התקציבים וגם רשות החשמל מפקחים על משק החשמל, אז חכו - יש עוד מלא גופים ממשלתיים שמעורבים בשוק הזה. זה ככה גם בגלל שזה שוק ענק שמשפיע על כל הכלכלה הישראלית - גם על התעשייה וגם על התחבורה וגם על זיהום האוויר וגם על מה שאתם לא רוצים. אבל גם משום שבממשלה נוטים לייצר מצבים שבהם יש מספר גורמים ממשלתיים שמעורבים באותו הדבר. באופן רשמי, רשות החשמל היא הרגולטור של משק החשמל. היא הגוף היחידי, למשל, שמוסמך לקבוע מה תעריף החשמל. שום שר ושום גוף אחר לא יכול להתערב לה בזה.

***

מדינת ישראל מייצרת מלא חשמל. לא אתן לכם את המספר המדויק בג׳יגה-וואטים כי זה פשוט לא יגיד לכם כלום. אבל מה שכן כדאי לכם לדעת זה שעד הרפורמה ב-2018, חברת חשמל ייצרה בפועל 69% מכל החשמל בישראל. יתר ה-31% היו תחנות כוח פרטיות, כמו אלה שיואב קצבוי הזכיר - דוראד, ודליה ואחרות. רובן המוחלט מייצרות חשמל על בסיס גז, מיעוטן הן תחנות כוח של אנרגיה מתחדשת, כלומר סולאריות. 

מאז שהרפורמה יצאה לדרך השוק הזה השתנה והנתח של חברת חשמל ירד. ב-2020 הוא עמד על 61%. ברפורמה עצמה נקבע שחברת חשמל תמכור חלק ניכר מהתחנות שלה ליצרנים פרטיים, וזה בדיוק מה שהיא עושה. בדצמבר האחרון היא מכרה עוד תחנת כוח גדולה ונתח השוק שלה ירד עוד. מה שאומר שכבר היום בערך חצי מהחשמל שאתם צורכים, הוא חשמל שיוצר באופן פרטי על ידי חברות פרטיות, למרות שאתם לא יודעים את זה ולא מרגישים את זה. בין היתר, משום שכל החשמל שמיוצר נכנס לרשת החשמל ומשם מתפזר לכל הצרכנים. אין שום דרך לדעת איזה קילו-ואט היה בייצור פרטי ואיזה ממשלתי. הפרטת הייצור, אגב, הוזילה את תעריף החשמל בכמה אחוזים. בתוך כמה שנים, עד 2026, הנתח של חברת החשמל בייצור החשמל אמור לרדת ל-35% בלבד והעידן שלה כמונופול בייצור יסתיים.

 

*פאוזה*

 

שאול: אבל כשאנחנו מדברים על משק החשמל אנחנו לא מדברים רק על ייצור החשמל. הייצור הוא רק חלק משרשרת ארוכה שמתחילה בנקודה שבה תחנת כח כלשהי שורפת פחם או גז בשביל לייצר חשמל ועד לרגע שבו אנחנו מדליקים את הדוד בבית. חוץ מהחלק הזה, יש בשרשרת הזו עוד חלקים. 

יואב קצבוי: הראשון הוא הולכה. אתה מייצר את החשמל, אתה צריך בסופו של דבר להעביר אותו פיזית לצרכנים. אתה מעביר אותו באמצעות רשת חשמל. רשת חשמל זה בעצם כבלי נחושת שיש להם יכולת הולכת חשמל. זה בעצם אפשר לדמיין זה, לאוטוסטרדות של ישראל, לכבישים המהירים.

שאול: את ההולכה חברת חשמל עושה.

יואב קצבוי: חברת החשמל עושה, זה מונופול טבעי. 

שאול: מונופול טבעי הוא מצב שבו אין שום היגיון כלכלי שיהיה יותר מגוף אחד שעושה משהו. המצב הזה נוצר לרוב במקרים של תשתיות בסיסיות כמו חשמל, או מים, או רכבות וכבישים. תחשבו על זה ככה - זה עולה הון תועפות להקים רשת חשמל, נכון? אחלה. עכשיו חברת חשמל כבר הקימה אחת, והיא עובדת יופי. אין שום סיכוי בעולם שיבוא גוף פרטי ויגיד - יאללה, אני מקים עוד רשת חשמל, ליד הרשת הקיימת, ואני אתחרה בחברת חשמל. זה יעלה לו הון תועפות והוא לא יצליח להשיג בכלל מימון להתחיל את זה כי אין לו סיכוי להשיג לקוחות כי הרשת הנוכחית עובדת סבבה. זה מונופול טבעי. 

שאול: אחרי הולכת החשמל, מגיע מקטע נוסף - חלוקת החשמל.

יואב קצבוי: אם אמרנו שהולכה זה האוטוסטראדות הראשיות, אז חלוקה זה הכבישים שבסופו של דבר מגיעים לשכונות ולבתים שלנו. בעצם, יש באמצע גם מונח שנקרא השנעה. בעצם בשביל להוריד במתחים, בין המתח שהחשמל עובר בו במקטע הולכה בין החשמל שצריך להגיע לבתים יש באמצע... תחנות משנה זה נקרא, שתפקידן להוריד את המתח, עניין הנדסי. ובעצם רשת החלוקה לוקחת את החשמל ממערכת ההולכה  ומעבירה אותם לצרכנים. 

שאול: זה הכבלים השחורים הישנים.

יואב קצבוי: השחורים...היום רובו מוטמן אבל... עדיין כן אפשר לראות אותם.

שאול: זה גם חברת חשמל?

יואב קצבוי: זה גם חברת חשמל.

שאול: ויישאר חברת חשמל?

יואב קצבוי: זה יישאר חברת חשמל. זה בעצם משהו שברפורמה הובטח להם, גם רשת החלוקה היא מונופול טבעי ברמה האזורית. אבל בחו״ל למשל יש אזורים שונים עם מחלקים שונים. 

שאול: אוקיי אז דיברנו על ייצור, דיברנו על הולכה, דיברנו על חלוקה והמקטע האחרון זה...

יואב קצבוי: יש מקטע אספקה ש... שבסופו של דבר זה מקטע שהוא וירטואלי, אפשר לומר. כולנו מחוברים לרשת, הרשת היא ציבורית, החשמל הוא ציבורי. ובסוף מישהו צריך... להוציא לך חשבון. אתה הדלקת את האור, מה שנקרא שאבת חשמל מהרשת ומישהו צריך א׳ לרכוש את החשבון הזה עבורך. ולמכור לך אותו, להוציא לך חשבונות וכולי. זה מקטע אספקה, וזה מקטע שהוא יכול להיות תחרותי. צריך שירות לקוחות, צריך יכולת billing וכולי, אבל.. אבל זה מקטע שיש בו פוטנציאל תחרותי מאוד מאוד גדול. והוא נפתח לתחרות בעקבות הרפורמה. יצאנו לפיילוט לא מזמן, עם פתיחה של כמה עשרות אלפי משקי בית בפוטנציאל לתחרות ואנחנו מתכוונים להגדיל את זה דיי מהר.

שאול: בקיצור, הרפורמה במשק החשמל הפריטה את שני הקצוות של שרשרת החשמל - את החלק הראשון, ייצור החשמל, ואת החלק האחרון, אספקת החשמל. מי שרוצות להיכנס לשוק הזה הן חברות כמו סלקום והוט ופזגז שכבר התחילו בפיילוט הזה. אבל האמת? בזמן שאני מבין למה להפריט את החלק הראשון, כי תחנות כוח חדשות יכולות להיות יעילות יותר בייצור חשמל, אני מודה שאני מתקשה להבין איך הפרטת אספקת החשמל אמורה לעזור לנו. גם יו"ר רשות החשמל וגם שני מנדל לאופר מאגף התקציבים טוענים שזה יוזיל לנו את החשבון.

למה זה חשוב, למה זה מעניין מה זה ייתן לי שפותחים את המקטע הזה לתחרות, ומתי זה באמת קורה ולא פיילוטים כאלה קטנים?

שני מנדל לאופר: אז אל"ף זה חשוב כי זה מביא לתחרות במקטע שעד היום לא היה פתוח לתחרות, ותחרות מובילה לירידה במחירים. ודבר שני זה יוכל להביא לך המון שירותים נוספים. זאת אומרת מספק פרטי יוכל ממש לסגנל לך מתי יותר זול לך לצרוך. איך אתה יכול ליעל את צריכת האנרגיה שלך. מספק פרטי יוכל ביתר קלות לקנות חשמל מיצרני חשמל ולמכור לך אותו בצורה ישירה יותר. אני מניחה שככל שיש יותר מספקים, הם יוכלו להגיד - תקשיבו, אני יכול להציע לך ש-30% מהאנרגיה שאתה צורך תהיה מתחדשת.
שאול: איזה ערך מוסף זה נותן לי כצרכן בבית? 

שני מנדל לאופר: אחד, זה יוכל להביא לך באמת עסקאות טובות יותר עם המספק. הוא יכול להציע לך…

 איך איך אני לא מבין את זה. אתם מכניסים מידל-מן לתוך המערכת והמחיר אמור לרדת?

שני מנדל לאופר: המידל-מן קיים היום. חברת החשמל היא המספק שלך. אני לא מייצרת מקטע חדש.

100%. אבל היא גם היצרנית והמוליכה. זה לא מידל-מן, זה אותו גוף. אתם מכניסים לי עוד שחקן והמחיר אמור לרדת? איך?

שני מנדל לאופר: טוב, זה כלכלה. אני מכניסה עוד שחקנים והמחיר אמור לרדת כי פשוט יש לי תחרות, זה פעם אחת. השירות יוכל יותר טוב כי יש תחרות, ואני לא מוסיפה שחקן שמתווך לך בין… זה לא שחברת החשמל תמשיך להיות המספקת שלך ואז אני מוסיפה עוד גורם - לא. 

למה לא? 

שני מנדל לאופר: מי שישלח לך את החשבון בדואר זה כבר לא יהיה חברת החשמל…

סבבה, זאת סלקום. אחלה. 

שני מנדל לאופר: אז אל"ף אני מורידה לך מקטע. היום אתה בתעריף שלך משלם על המקטע הזה…

אבל סלקום קונה את החשמל מחברת חשמל,  פעולה שאני עושה היום. והיא מוכרת לי אותו. היא צריכה להרוויח על הפעולה הזאת. 

שני מנדל לאופר: חברת החשמל גם היום מרוויחה על האספקה. אתה מוריד את העלות הזאת ממך…

כן, אבל אני מעביר אותה לסלקום, איזה נס קורה פה?

שני מנדל לאופר: בזה שיש תחרות אל"ף זה מוריד מחירים. זה קורה. זה מה שקורה ברגע שיש תחרות אז מתייעלים ומורידים מחירים, זה פעם אחת. פעם שנייה הוא יוכל להציע לך הצעות שאין היום לחברת החשמל. גם בעזרת המונים החכמים הוא יוכל להציע לך הצעות בהתאם לפרופיל הצריכה שלך

 

שאול: מתי אנחנו רואים את הדבר הזה הופך מפיילוט למשהו ארצי?

יואב קצבוי: זה יקרה באופן הדרגתי, יש איזשהו אילוץ פיזי לזה, שזה בעצם פריסה של מניה חכמה, 

שאול: מונים חכמים. 

יואב קצבוי: מונים חכמים. בעצם כל המערכת מתכווננת בשביל שאתה תוכל להפעיל את המזגן ואת המכונת כביסה שלך ואת התנור בערב. כל המערכת מתכווננת לשם והמון המון השקעות נעשות בשביל שנוכל לספק את.. את אותן שעות קשות כשבשאר הזמן התשתית הזאת יושבת חצי מובטלת. ולכן יש תועלת מאוד מאוד גדולה בליישר את הקו.

שאול: כלומר.

יואב קצבוי: להסית צריכה משיאי ביקוש לשעות שבהם הרשת כל המערכת פנויה יותר.

שאול: ובשביל זה צריך מונים חכמים. 

יואב קצבוי: ובשביל זה צריך מונים חכמים כי צריך לחייב אותך לפי שעות הצריכה שלך. 

שאול: מונים חכמים זה אחד הדברים האלה במשק החשמל שדופקים לי את השכל בכל פעם שאני חושב עליהם מחדש. אני יודע שזה נשמע כזה כמו - אחי, מה אפשר כבר להגיד על מונים, זה כולה מונים. זה טכני, את מי זה מעניין - אבל תזרמו איתי שניה.

כשאתם מקבלים את החשבון החשמל שלכם אחת לחודש או לחודשיים, החשבון שחברת החשמל שולחת לכם הוא פייק. נשבע לכם, פייק חשבון. זה לא פייק מוחלט, כלומר יש קשר כלשהו בין מה שכתוב שם לבין הצריכה שלכם בפועל. אבל זו *לא* הצריכה שלכם בפועל. זו הערכה של חברת חשמל של כמה צרכתם. ייתכן שצרכתם יותר, ייתכן שצרכתם פחות.

שני מנדל לאופר: לא יודעת אם עברת דירה בשנים האחרונות…

עברתי!

שני מנדל לאופר: אני עברתי כמה פעמים בירושלים, אז אתה מגיע למונה אתה רואה כמה באמת כאילו צרכת, אתה מעביר את זה לדייר הבא, שאתה מקווה שהוא לא יגיד משהו אחר - וככה אתה עובר. זה מונים שהם מאוד לא חכמים. וככה אי אפשר באמת לנהל את הביקוש שלך, ואף אחד לא יודע מתי צרכת למה צרכת וכו'. מונים חכמים הם אלה שממש יודעים כמה אתה צורך בצורה רציפה, וגם יודעים…כאילו בעזרת המונה החכם הזה שממש יודע לומר כמה צרכת, באיזו שעה - אתה תוכל בעתיד, שבאמת תהיה לך אפליקציה או איזשהו ממשק עם המספק שלך, או עם חברת החשמל, שבאת תגיד לך: "תקשיב אתה צורך המון חשמל בשעה שמונה  בערב, שעה מאוד מאוד יקרה בוא תחליף את הצריכה, תחליט אתה מה אתה צורך בשעות אחרות, תפעיל את מכונת הכביסה בצהריים למשל, ואז תחסוך כסף.

ממש לאחרונה אני קיבלתי חשבון חשמל של 1,130 שקל על חודש ינואר. חשכו עיני. זה נכון שקר בירושלים ואנחנו מחממים לא מעט, אבל עברנו לחמם על מזגן בניגוד לשנה שעברה כשהפעלנו את החימום התת רצפתי החשמלי וגילינו בדיעבד זה יקר לנו מדי. איך הגענו ל-1,130 שקלים? אז התשובה היא שחברת חשמל העריכה כמה צרכנו על בסיס הצריכה שנה שעברה, ופספסה לחלוטין את זה שצמצמנו את הצריכה. ירדנו למטה לארון חשמל, הסתכלנו על מונה החשמל, הסתכלנו על מה שכתוב בחשבון, וקלטנו שחברת חשמל העריכה שצרכנו 500 קוט"ש חשמל יותר ממה שצרכנו בפועל. כל קוט"ש כזה, כלומר כל קילו-ואט שעה של חשמל עולה קצת פחות מחצי שקל, ולכן זה אומר שחברת חשמל פשוט ניפחה לנו את החשבון כמעט ב-250 שקל. זה נכון שבעתיד, כשהיא תשלח אלינו עובד הביתה בשביל לקרוא את המונה בפועל היא תזכה אותנו בדיעבד, אבל קיבינימט, מה זו השיטה הענתיקה הזו? אנחנו ב-2022. 

בשביל זה המציאו את המונים החכמים, מונים שיושבים בארון שלכם ומדווחים לחברת חשמל בזמן אמת, או פעם ביממה, כמה צרכתם בפועל. מדהים אה? הטכנולוגיה קיימת! עכשיו רק נשאר להתקין אותם ולראות ישועות. וזה קורה. פשוט

נורא

לאט.

יואב קצבוי: חברת החשמל התחילה עכשיו לפרוס מונים חכמים, אני מניח שתוך שנתיים-שלוש כבר נראה כמויות גדולות של צרכנים שיכולים לפחות לבחור מספק אחר. 

שאול: אני מניח שבשכונות החדשות שמקימים זה חובה כבר להתקין מונה חכם, בבקשה תגיד שכן.

יואב קצבוי: מאז שקיבלנו את ההחלטה, בגדול כן.

ומה שנראה קטן בהתחלה - שאני אוכל לשלם חשבון מדויק ולא הערכה מופרזת - הוא הרבה יותר גדול מזה. כי אם חברת חשמל חושבת שאני צרכתי x, בזמן שצרכתי משמעותית פחות מזה, זה אומר שהיא טעתה בהערכת הביקוש שלה בכל המשק. כי היא חשבה שאני אצרוך x, ושהשכנים שלי יצרכו y, וכל השכונה תצרוך z, וככה כל המדינה, ובכולם היא טועה. מה יצא? שייצרנו יותר מדי חשמל, סתם. ויותר מזה - שבנינו את כל המערכת לעמוד בשיא ביקוש לחשמל, שבפועל - ייתכן שהוא נמוך יותר. עד כדי כך המונים האלה חכמים, בשביל לדעת לנהל את כל המערכת הרבה יותר טוב.

וגם בשביל המכוניות החשמליות.

  1. מכוניות חשמליות, ניהול החשמל

דיווח חדשותי על כניסת טסלה לישראל

כתבת: חברת המכוניות החשמליות טסלה חושפת היום כמה יעלה לנו הישראלים להיות הבעלים המאושרים של רכב היוקרה שלה. טסלה היא יצרנית הרכב הראשונה שמקבלת אישור לייבא את המכוניות שלה באופן ישיר לישראל.
כמות המכוניות החשמליות שמסתובבות על הכבישים בארץ היא יחסית קטנה, אבל זה מתחיל להשתנות. אם נדמה לכם שאתם רואים טסלות בכל מקום, אתם לא לגמרי טועים. יותר מ-6,000 טסלות עלו על כבישי ישראל בשנה האחרונה, מתוך סך של 11,000 מכוניות חשמליות חדשות שעלו על הכביש ב-2021. לא רע בכלל. כל ההערכות צופות שהטפטוף הזה יתגבר לזרם משמעותי יותר, ובכל מקרה, על פי ההחלטה של משרד האנרגיה עצמו, החל משנת 2030, שזה לא עוד המון זמן, כל מכונית חדשה שתעלה על הכביש תצטרך להיות מכונית חשמלית.

ואתם יודעים על מה מכוניות חשמליות נוסעות, נכון? בדיוק - על חשמל. 

שני מנדל לאופר: אם צריכה הממוצעת של משק בית היא 8,000 קוט"ש, צריכה של רכב חשמלי אחד היא 3,000 קוט"ש. זה המון המון חשמל, לאזורים גם בנויים אבל גם בכלל. זה אומרת שאנחנו צריכים יותר הספק. משק החשמל ערוך תמיד לשעה העמוסה ביותר. אחרת יש לך תקלות ברשת ויכולה גם להיווצר עלטה, אתה צריך לנהל באמת לפעמים את הביקוש ואת ההיצע. בסוף אנחנו רוצים לגרום לזה שנבנה כמה שפחות הספק מיותר. הספק מותקן. המספרים הראשונים שאני לפחות ראית היא שאם אנחנו רוצים באמת לעמוד ביעדים של כניסת הרכב החשמלי אנחנו נצטרך עוד כמה אלפי מגה-וואטים בהספק מותקן. שזה המון. 

שאול: הספק מותקן הוא כושר הייצור. מה פוטנציאל ייצור החשמל במשק. זה שונה מהייצור בפועל שהוא, ובכן, כמה חשמל אנחנו מייצרים בפועל. הרזרבה היא הפער בין ההספק המותקן לבין הייצור בפועל.

שני מנדל לאופר: תחנת כוח אחת יכולה לייצר 900 מגה-ואט. אנחנו לא נרצה לבנות סתם תחנות כוח בשביל השעה העמוסה ביותר, ולכן אם אנחנו רוצים לחסוך בהספק מותקן אנחנו צריכים לנהל את הביקוש. זה אומר שכשאתה תגיע הביתה ויהיה לך רכב חשמלי, אתה לא תפעיל, תטעין את הרכב ברגע שאתה מגיע הביתה בשעה שש. שעות מאוד מאוד עמוסות, בסוף כשהשמש שוקעת באמת אז יש לנו את שעות השיא ברשת.

כולם חוזרים הביתה, מפעילים את התנור, את הקומקום, את הדוד, מכונת כביסה כל אחד וההרגלים שלו, ואם אתה מוסיף לזה גם רכב חשמלי שהוא צרכן אנרגיה מאוד מאוד גדול, אנחנו נצטרך להקים עוד המון תחנות כוח. אם אתה מנהל את הביקוש, ואתה אומר… אתה מסגנל באמת לצרכן החשמל  שזה יותר יקר לך משקית לייצר חשמל באותה עת ולספק לך את החשמל, אתה תוכל להסיט את הצריכה, לגרום לצרכן להסיט את הצריכה לשעות הערב המאוחרות יותר נגיד 11 בלילה, ואז אתה תשלם פחות משקית  כי תבנה פחות תחנות כוח. גם הצרכן ישלם פחות כי תשוקף לו העלות האמיתית של החשמל בשעה שהוא צורך בה. ואז נוכל גם להקים פחות מתקני ייצור.

שאול: הסיפור הזה של המכוניות החשמליות והצורך ביכולת לנהל את הביקוש הוא לא איזו גחמה שולית. זה אחד הדברים הכי חשובים במשק החשמל בעתיד הקרוב. גם בגלל הכניסה המהירה יחסית של המכוניות החשמליות, וגם בגלל שהממשלה שמה כיעד ששליש מהחשמל שאנחנו מייצרים בסוף העשור יגיע ממקורות אנרגיה מתחדשים, שבישראל זה אומר חשמל סולארי כי אין לנו מספיק מים ומספיק רוח. וחשמל סולארי, מה לעשות, זה לא הדבר הכי יציב בעולם. ברגע שיש ענן, או שיורד החושך, אין חשמל סולארי.

היום, בערך רבע מהחשמל שאנחנו צורכים מיוצר מפחם. עוד 8%-9% מגיעים מאנרגיית השמש, וכל היתר - שזה הרוב - מגיעים מהגז. בתוך שלוש שנים ייצור החשמל על בסיס פחם אמור לרדת כמעט לאפס, והחלק של אנרגיית השמש אמור לגדול ב-2030 - שזה ממש אוטוטו - ל-30%. זה היעד הממשלתי. עד כמה זה בכלל אפשרי?

שני מנדל לאופר: אז אל"ף יש השקעות מאוד גדולות צריך לעשות ברשת. בין 15 ל-18 מיליארד שקל, רק ההשקעות הנדרשות ברשת החשמל..

שהן? במה? 

שני מנדל לאופר: בקווי הולכה, בשנאים, בתחנות השנעה, בכל הציוד הטכני שנדרש באמת כדי להוליך את כל החשמל.

או-קיי אבל חוץ מזה, מבחינת אמינות איך בונים מערכת שהיא 30% שזה כזה אתה יודע לא ברזל?

אז גם הרשת מאוד צריכה כמו שאמרתי להתעבות ולהתחזק, אבל גם בניהול צריך לעשות שינוי. בסוף אתה צריך להסתמך הרבה על אגירה. אתה צריך גם להיות מסוגל לגרום לצרכנים גדולים למשל לא לעבוד בשעות מסוימות.  זה קורה היום אבל בהיקפים קטנים יותר. אתה צריך יותר יותר הרבה יותר לנהל את הביקוש מבעבר.  

שאול: רגע, זה לא הכל. בשביל ששליש מהחשמל יהיה מאנרגיה מתחדשת, צריך להקים הרבה תחנות סולאריות, ותחנות סולאריות זה משהו שתופס מקום. המון מקום. 

יואב קצבוי: אני אתן לך סדר גודל. תחנה של... תחנה קונבנציונלית של 600 700 מגה וואט תופסת... אני כבר ראיתי יזמים שמכניסים את זה ב 40 50 דונם, אבל בוא נגיד 70 80 דונם. חווה סולארית באותו באותו הספק, 600 700 מגה וואט, תכפיל את זה ב-10, 6000 דונם.

שאול: שזה סדר גודל של? תן לי איזה..

יואב: בשביל לעמוד ביעדי הממשלה, אנחנו צריכים בסביבות 16 אלף מגה וואט סולארי, זה 160 אלף דונם. אתה צריך 3 פעמים תל אביב בשטח כדי לעמוד ביעדים של הייצור הסולרי. כמובן, זה לא יהיה רק קרקעות, זה יהיה גם מתקנים, מה שאנחנו קוראים דוראלים. על גגות, על מאגרים, על מחלפים. איפה שאפשר ננסה להכניס אנרגיה סולארית בשימוש כפול, אבל זה מאתגר. 

שאול: שניה, עוד לא סיימנו את החלק המסובך. בגלל שאנרגיה סולארית זמינה רק בשעות מסוימות ורק בתנאי מזג אוויר מסוימים, המשמעות היא שבשביל ששליש מהחשמל שלנו יהיה סולארי, בניית כל התחנות האלה צריכה להיות מלווה בעוד משהו - בהקמת מתקני אגירה. מתקנים שיאגרו את החשמל הסולארי שמיוצר בשעות האור ואז יפרקו אותו למערכת בשעות החושך, כשהביקוש גבוה יותר. וכשאני אומר שאנחנו צריכים מלא אגירה, זה סתם שפה גבוהה להגיד שאנחנו צריכים סוללות. המון המון סוללות, ושיטות נוספות לאגור חשמל.               

יואב קצבוי: אגירה נותנת מענה לכמה אתגרים של האנרגיה הסולארית, לא רק לאחד. היא גם נותנת מענה לבעיית רשת. רוב השטחים לייצור סולרי, המעט שיש, נמצאים בפריפריה, לא נמצאים במרכז, איפה שהצריכה. ולכן שאתה מכניס המון הספק סולרי אתה צריך גם להוליך, דיברנו על הולכה, להוליך את החשמל איפה שצורכים אותו. אממ.. והרשת הקיימת כבר, כבר מתחילה להיסתם. ממש. בדרום כבר קשה מאוד להכניס עוד מתקן סולארי כי בעצם בצהריים כל הרשת תפוסה על ידי המתקנים הקיימים, שצריך להזרים את החשמל שלהם למרכז, כי אין מספיק צריכה בדרום. 

שאול: יש פקקים של חשמל.

יואב קצבוי: כן, רק שבניגוד לכבישים, אין כזה דבר פקק בחשמל. בכביש ,באמת אתה מפתח כביש, לאט לאט מתחיל להתמלא, יש פקק, אז בסדר נוסעים פחות מהר, ובאיזה שלב נוסעים עוד יותר פחות מהר, כשזה מגיע כבר לרמה בלתי נסבלת אז מקימים עוד כביש. בחשמל אין פקק. ברגע שה.. שה.. שקו ההולכה לא יכול לקלוט את החשמל בתדר מסוים, המערכת נופלת. אז אחד הפתרונות זה לשים אגירה בדרום, שבצהריים תקלוט חלק מהאנרגיה זאת, ובערב כשהקווים יותר פנויים, תוכל לשחרר את האנרגיה לרשת ולהשתמש בקווים הפנויים בשביל להעביר את זה למרכז. זה דבר אחד. דבר שני, מאוד מאוד פשוט להעביר מהצהריים לערב. דיברנו על שיא ביקוש. הייצור הסולארי מייצר רק בצהריים ולכן, ככל שאנחנו רוצים לתת מענה לשיאי הביקוש בערב, הייצור הסולארי כשלעצמו לא עוזר לנו. אבל אם אנחנו שמים אגירה, אנחנו יכולים לקחת חלק מהייצור הזה בצהריים ולספק אותו בערב, ובעצם ככה לחסוך הספק קונוונציונאלי.

שני מנדל לאופר: תראה, יעד של  30% מתחדשות תלוי גם בהספקי אגירה שתצליח להקים. שאם אין לך המון המון אגירה אז אולי תצמצם את כמות תחנות הכוח שתצטרך להקים. 

שאול: במלים אחרות, שני אומרת כאן שבשביל שנגיע ליעד של 30% אנרגיה מתחדשת אנחנו מוכרחים שתהיה לנו מספיק יכולת של אגירת חשמל - כלומר, מתקני סוללות - כי אחרת לא יהיה לנו כושר ייצור חשמל גדול מספיק בשביל לענות על הביקוש הגדל. וזה חתיכת אתגר, כי אנחנו לא יודעים עדיין אם יהיה לנו מספיק כושר אגירה, כי הטכנולוגיה עוד לא לגמרי שם. אז מה עושים? מתכננים עוד תחנות כוח רגילות בתור גיבוי או לא? דילמה.

אנחנו מאוד מקווים שזה מה שיקרה. אבל בסוף יש דברים שאתה לא ממש יכול להמר עליהם. אם אתה אומר אני כרגע לא מתכנן יותר תחנות כוח, ואני לא רוצה וכן רוצה, בסוף אם אתה… לתחנות כוח לוקח המון זמן גם לתכנן אותה, גם להקים אותה, לאשר אותה, וכל הדברים האלה. אם אתה לא מגיע מספיק ערוך, ואתה נזכר מאוחר מדי- לפעמים זה פשוט מאוחר מדי. 

שאול: ותאמינו לי, אפילו זה עוד לא הכל אבל החלטתי לעצור פה לפני שהפרק הזה הופך למבוא להנדסת חשמל שנה א'. רק רציתי שתדעו שכשאתם שומעים את הממשלה ואנשים אחרים מדברים על כך שאנחנו הולכים לכיוון של אנרגיות מתחדשות - אז שתדעו שזה אומר בסך הכל שליש, וגם זה במקרה הכי הכי אופטימי, בהנחה שנצליח לעמוד בכל האתגרים האלה - למצוא מקום, להקים מספיק מתקני אגירה, ולדעת לנהל את כל הביקושים האלה כמו שצריך בזמן אמת. וכל זה בתוך פחות מעשור. בהצלחה לנו.

העתיד

שאול: צייר לי את מה שיקרה לחשמל בעוד 10 שנים.

יואב קצבוי: או אה. אז קודם כל אני חושב שאנחנו כבר רואים כמה וקטורים במשק החשמל. הוקטור הכי משמעותי אני חושב, זה הנושא של הביזור. אנחנו נרצה לעודד צרכנים לייצר לעצמם את החשמל באמצעות פאנלים סולאריים על הגג. ככה אנחנו גם חוסכים רשת, כי לא צריך לעשות את הייצור מרוכז ולהוליך אותו אלא כל אחד סתם את המתקן שלו על הגג, וגם אנחנו רוצים לעמוד ביעדים. אנחנו רוצים לקבל גם את העזרה מהציבור, אבל אנחנו כמובן צריכים לעודד אותו כלכלית בשביל זה. ולכן יהיה לנו המון המון צרכנים שמייצרים לעצמם את החשמל,

שאול: מגניב, לא? החזון של רשות החשמל, וגם של חברת החשמל, הוא שבעתיד הלא רחוק כולנו או רובנו נתחיל לייצר חשמל על הגגות שלנו בהיקף משמעותי. ואז אנחנו נהיה גם צרכני חשמל, וגם יצרנים. והרשת תהיה רשת חכמה, ודו כיוונית, ותאפשר לנו למכור חשמל לשכנים שלנו, או לקנות מהם, ולנהל הכל בלי חברת חשמל בתמונה בכלל. או לפחות זה החזון. כשדיברתי על זה עם אנשי חברת ניהול החשמל הם אמרו לי שלא ברור שיש לזה היתכנות כלכלית, כי לא ברור שיש מספיק שטח על הגגות בשביל לבנות מספיק כושר ייצור חשמל. לא באזור המרכז, בכל אופן. בדרום ובצפון - יותר סביר. בלב תל אביב - פחות.

יואב קצבוי: בנוסף כנראה לכל אחד מהם יהיה רכב חשמלי בחניה. אני מניח שעוד 10-15 שנים, זה כבר יהיה ממש... אני לא יודע אם רוב, אבל בטח ברכבים חדשים ודאי יהיה הרוב ולאט לאט זה גם יהפוך הרוב מבחינת צי קיים. ולכן כל אחד יהיה גם יכולת אגירה בחניה. ובעצם הצרכנים יהיו הרבה יותר פעילים... במשחק הזה שנקרא משק החשמל. אם עד היום כצרכן, היית מקבל חשמל, אני מקבל חשבון וזהו. זה פחות או יותר התפקיד שלך. היום פתאום יש לך מתקן ייצור חשמל על הגג, אתה יכול למכור לרשת עודפים, כי שוב בצהריים אתה לא בבית והמתקן עובד כי השמש זורחת. אתה רוצה למכור את זה, אתה יכול גם ככה קצת להרוויח כסף או לחסוך בחשבון חשמל שלך. יש לך תמחור דינאמי. אתה יכול לבחור בין מספקים ויכול להיות שמישהו יציע לך הנחה אם אתה לא צורך בערב או יציע לך מתקן אגירה בתוך הבית, כדי להעביר צריכה מהערב לזה..  אז יש לך הרבה יותר אפשרויות להוזיל את חשבון החשמל שלך בהתאם לאופי הצריכה שאתה יכול... שאתה יכול להתכוונן אליו. ויש לך מתקן אגירה, שאתה מצד אחד, צורך יותר חשמל. אתה צריך לטעון את הרכב. אבל מצד שני יש לך אפשרות גם.. אם הרכב שלך טעון ואתה מגיע הביתה, ושכנים שלך דווקא באותו זמן רוצים לצרוך חשמל ולהטעין את הרכב, אז למה שלא תמכור גם דרך המתקן אגירה? אח״כ בלילה תטעין אותו שוב. ולכן, כשאני מסתכל על משק החשמל קדימה, אני רואה משק עם השתתפות הרבה יותר פעילה של.. של צרכני חשמל, משק שהוא מבוזר. זהו, זה פחות או יותר ה.... הויז׳ן.. לשם אנחנו הולכים.

שאול: שתי שאלות לגבי זה. ויכול להיות שהן מטופשות לחלוטין, אבל זה מה שעולה לי בראש. דבר ראשון, זה נשמע כמו משהו שמצריך הרבה מאוד הבנה וידע של הצרכנים הפרטיים. אמ... זאת אומרת זה נשמע כמו עסק מסובך, שאני צריך לחשב מתי זה... זו שאלה ראשונה. שאלה שניה פשוט מתקשרת לראשונה, לכן אני שואל ברצף. כבר היום יש מושג כזה שנקרא עוני אנרגטי. לעניים קשה יותר להפעיל מזגן - זה איכשהו נשמע לי כמו משהו שרק... מחמיר את זה. כי נגיד להתקין מתקן סולארי על הגג נשמע לי כמו עסק לא זול.

יואב קצבוי: זה באמת שאלות שקצת קשורות אחת לשניה. כמו שאמרתי אנחנו, בסופו של דבר כשאתה מכוון לצרכנים אתה באמת מאוד מאוד קשה לצרכן בקצה להבין ׳רגע אני צריך עכשיו להקים סולארי על הגג, אני צריך עכשיו למכור את זה לרשת. מה הזכויות שלי. מה החובות שלי׳ וכולי וכולי. אבל בשביל זה יש מה שמכונים סוכנים בדרך. אנחנו משתמשים בחברות, חברות פרטיות לרוב בשביל לתווך את ה.. את כל הכללים המסובכים האלה. אז יכול להיות שזה היה מספק פרטי, שפשוט באמת כמו שאמרנו, רוכש את החשמל עבורך במחירים משתנים והוא זה שאומר- עזוב, אתה תהיה אדיש, תמשיך להתנהג כמו שאתה רוצה. תן לי רגע רק זכות להיכנס למערכת חשמל שלך. אני מתקין לך אגירה, אני שם לך בית חכם, אני אשלוט על זה מרחוק ואתה תעשה מה שאתה רוצה ואני.... אני אטפל בזה. זה יכול להיות חברה שמתקינה לוחות סולארים, שאמרתי לך, בוא רק תשכיר לי את הגג. תן לי את הגג שלך, אני אשים שם, אני אתעסק, קח... קח  אלף שקל לחודש. השאלה השנייה היא באמת שאלה מורכבת, וזה אחד הדברים שמעסיקים אותנו מאוד ברשות החשמל. תעריף החשמל הוא באמת תעריף רגרסיבי. שכבות חלשות, עשירונים תחתונים, משלמים הרבה יותר... אחוז ההוצאה שלהם על חשמל הוא הרבה יותר גבוה מסך ההכנה לעומת עשירונים עליונים. וצריך להגן עליהם, חשמל זה מוצר באמת.. באמת חיוני, ולכן רשות החשמל, נתנו לה את הכלים העצמאיים לקביעת תעריפים, וכשאנחנו עושים את השינוי הזה אנחנו צריכים גם להסתכל עליהם, ויש כלים לעשות את זה.
שאול: עוד לפני שהעתיד המסובך הזה מגיע, כבר היום ניהול מערכת החשמל בכל רגע נתון הוא אתגר סופר מורכב. חדר הפיקוד של חברת ניהול המערכת בבונקר התת קרקעי במיקום הסודי בשכונת מגורים איפשהו בצפון הארץ הוא סוג של קודש הקודשים. היום, בתקופת קורונה, לאנשים שלא עובדים בתוך חדר הפיקוד אסור בכלל להתקרב אליו, שחלילה אף אחד מהעובדים הנדירים האלה לא יידבק בקורונה וישבית משמרת שלמה.

שיקי פישר, המנכ"ל בפועל של חברת ניהול המערכת לקח אותי למפלס אחד גבוה יותר, בשביל להשקיף על חדר הפיקוד מלמעלה דרך חלון זכוכית. דמיינו חדר גדול מאוד, חשוך כמעט לגמרי. על הקיר הכי גדול בחדר תלוי מסך ענק, בגודל שמעולם לא ראיתם. על המסך מוקרן כל העת שרטוט של רשת החשמל בכל רגע נתון. תחנות הכוח, קווי ההולכה, המתגים, הכל שם. שלושה עובדים יושבים בחדר הפיקוד, ולא מורידים את העיניים שלהם מהמסכים.

*המשך הסיור עם שיקי פישר*

אנחנו רואים למעשה את … מערכת ההולכה של מדינת ישראל. מערכת ההולכה בעצם זה כל תחנות המשנה והמיתוג

שאול: עד לנובמבר האחרון, שחברת ניהול החשמל הפכה להיות חברה ממשלתית עצמאית, היא היתה יחידה שישבה בתוך חברת החשמל עצמה. משם היא היתה אמורה לתכנן את המערכת כולה. רק שאף אחד לא האמין לחברת חשמל שהיא מתכננת את משק החשמל בצורה נטולת אנטרסים, ולכן רשות החשמל ומשרד האוצר לקחו לעצמם את התפקיד הזה. כעת זה האתגר של אנשי נגה להוביל את התהליך הזה. להבין איך מנהלים רשת חשמל שבה 30% מגיע מאנרגיות מתחדשות שהאמינות שלהן ככה ככה, כמה תחנות כוח צריך להקים בשביל לפצות על האמינות הבעייתית הזו, איך הופכים את הרשת עצמה לרשת חכמה שיודעת להזרים חשמל לכל הכיוונים, ועוד מיליון אתגרים אחרים.

המשך הסיור עם שיקי פישר:

זה החדר פיקוח שבעצם מאיישים אותו באופן קבוע שלושה מפקחים. בכל רגע נתון הם מסתכלים על הצעדים הבאים שאם תהיה לי הפסקות, מה יקרה, ומה הם צריכים לעשות. זאת אומרת הם מריצים מודלים והוא אומר נגיד אם יפסק לי קו כרגע יהיה לי עומס יתר על הקווים… 

שאול: וכל זה קורה כל הזמן, 24 שעות ביימה 7 ימים בשבוע 365 ימים בשנה. גם כשאנחנו ישנים, גם כשאנחנו יוצאים לחופשה בחו"ל. וכל הזמן, כל הזמן, המרחק בין רשת חשמל מתפקדת שמאפשרת כלכלה צומחת לבין עלטה מוחלטת שלוקח שבועות או חודשים להשתקם ממנה הוא כמה שניות שבהן הכל יכול להשתבש.

שאול: אתם האזנתם לחיות כיס, הפודקאסט הכלכלי של כאן. גם תחת איומים לא תצליחו לחלץ ממני מה המיקום הסודי של חברת ניהול החשמל. תצטרכו להאמין לי שזה היה סופר מגניב להיות שם, ולקנא מכל הלב.

העורכת של חיות כיס היא נעה בן הגיא, עורך הסאונד שלנו הוא אסף רפפורט. תודה גם לנועם ברלחיס על הסיוע בעריכה. תודה גם לחן אברמוביץ שתימללה את הראיון עם יואב קצבוי. במערכת חיות כיס חברים גם צליל אברהם ואלון אמיצי. כל הפרקים שלנו זמינים עבורכם בכל אפליקציית פודקאסטים. אני שאול אמסטרדמסקי, תודה רבה שהאזנתם.