עוד פרקים בנושא:

חיות כיס 29: דנה פרנק עוברת בנק

קבוצת הפייסבוק של חיות כיס

חיות כיס - גרסת הטקסט

שלום! אתם מאזינים לחיות כיס. אני דנה פרנק.  לפני שלוש שנים - ומאה ואחד פרקים! - הקלטנו פרק בשם דנה פרנק עוברת בנק. פרק 29 של חיות כיס.  זה הפרק הראשון שלי, אוור, פעם ראשונה שדיברתי למיקרופון, והוא נעשה בשלהי תקופה מאוד מאוד לא נעימה מבחינה כלכלית.הייתי שנתיים אחרי התואר וסחבתי מינוס כרוני והלוואות שלא הצלחתי לסגור. זה הרגיש קצת כמו להרכיב משקפיים לא נוחים, כאלו שרואים את המסגרת שלהם כל פעם שמסתכלים לכיוון אחר. חשבתי על זה כל הזמן. בטירוף. ודאגתי נורא וגם התביישתי, אז עשיתי על זה פרק בפודקאסט שחשבתי שאף אחד לא יאזין לו אף פעם. 

בסוף זה יצא קצת אחרת. 

בכל מקרה, עכשיו אני במקום אחר בחיים. הקריינות שלי, למשל, מאוד השתפרה. אה, וגם, יש לי קצת כסף בצד. אז השבוע בחיות כיס: מה עושים כשיש קצת כסף בצד? 

לפני שנמשיך, הרשו לי להבהיר: אני לא יועצת השקעות, והפרק הזה הוא *לא* מדריך השקעות מסודר. יש אינספור אפיקי השקעה בעולם, מהמוכרים ביותר עד לנידחים ביותר, ואני בטוחה שיש אפיק השקעות שמתאים לכם כמו מכסה לסיר - או כמו כפפה ליד - או כמו צ'יפס למיונז. זאת ההחלטה הכי אינדיבידואלית בעולם, היא תלויה בין היתר בשאלות כמו מי אתם, מה אתם עושים בחיים, כמה ילדים יש לכם ועוד מיליון שאלות נוספות. אז בבקשה: זה רק סיפור. הסיפור שלי. ואולי הוא ייתן לכם מוטיבציה לשקול את האפשרויות שלכם. 

ייתכן שבשלב הזה אתם שואלים את עצמכם - איך זה קרה לך, דנה? איך הפכת מאדם כושל לאדם שמחפש להשקיע כסף?

ובכן שילוב של כמה דברים. קודם כל, נהיה לי ביטחון לדבר על כסף, וזה שינה את כל ההתנהלות שלי מול הבנק שלי ומול הארנק שלי. נהיה לי ביטחון לדבר עם הבנק, ועם המעסיקים, וגם עם עצמי - לעקוב אחרי ההתנהלות שלי, להבין מה הולך איתי ולאן אני רוצה להגיע. הביטחון הזה הגיע בעקבות העבודה שלי בכאן כלכלי ובחיות כיס, אבל גם בזכות העובדה שיש לי עבודה רצינית, שמכניסה לי משכורת מדי חודש בחודשו. הפוך מימי כסטודנטית,  כשהייתי שלושת רבעי עצמאית ונעתי בין פרויקט לפרויקט. חוץ מזה, השנה גם היה לי אירוע גדול בחיים. אירוע משמעותי כזה, מהסוג שעולה הרבה כסף, שעושים כדי לסמן שלב התבגרות. אירוע שיש בו הרבה ויכוחים ומשפחה ומחשבות על העתיד. אירוע שמקבלים בו הרבה כסף, וגם קצת מתנות מאנשים שאמרתם להם שאתם מעדיפים כסף ובכל זאת קנו לכם מתנות. בנושא הזה - תודה, שאול רום וצליל, על סדנת הנגרות.

זה אירוע די נפוץ שהרבה אנשים עושים והוא כולל אדם נוסף. והאדם השני משמעותי. אלא שבמקרה שלי, האחר המשמעותי הזה מאוד לא רוצה להיחשף, וגם לא רוצה ששום דבר בחיים שלו יחשף. האחר המשמעותי שלי מזכיר לי לעיתים קרובות שפעם אחת העליתי לקבוצת חיות כיס בפייסבוק תמונה של המקרר שלנו והמון אנשים נטרפו מזה שאנחנו שומרים טחינה במקרר, מאז הוא לא מוכן לשום פירור של חשיפה נוספת.  

בכל מקרה, יצאנו מהאירוע המדובר בפלוס של כמה עשרות אלפי שקלים. וזה מצב שקורה לפעמים בחיים: נהיה קצת כסף. לא הרבה כסף. לא כסף שאפשר לקנות איתו בית, או אפילו אוטו. סכום שהוא לא פה ולא שם. אפשר פשוט לחיות ממנו כמה חודשים ולקנות בסופר, ובהתחלה זה מה שעשינו: השארנו אותו בעובר ושב, והוא התכווץ עד לגודלו הנוכחי - ארבעים אלף שקלים. וזה לא טוב. אבל קניות אימפולסיביות בסופר זה עוד איום קטן על הכסף. האיום הגדול הוא אינפלציה. המחירים עולים, ועוד כמה שנים הארבעים אלף שקל שיושבים בבנק יוכלו לקנות פחות ממה שהם יכולים היום. 

ואני, אני לא מתכוונת פשוט לשבת ולתת לזה לקרות. זה כסף. צריך לעשות איתו משהו. האחר המשמעותי שלי טען שאין מה לעשות. לדעתו זה לא כסף שיש טעם אפילו להשקיע. אני חשבתי שבטוח יש משהו לעשות איתו. וכך עבר הכדור למגרש שלי. קחי 40 אלף שקל, לכי תביאי עוד כסף. בהצלחה

*

בשלב הזה, פניתי לקבוצת חיות כיס - זה בפייסבוק, תצטרפו - ושאלתי - מה אתם עושים כשיש לכם קצת כסף. היכן אתם שמים את החסכונות שלכם, ומה אתם מתכננים עבורם. והדבר הראשון שגיליתי זה שאני לא לבד. 

"קוראים לי שירה אני בת 18 ומחר אני מתגייסת. אני עובדת מגיל 16, ויש לי יותר מ50,000 ש"ח בבנק. השירות שלי הולך להיות קצת יותר משנתיים וחצי, ורציתי לדעת איך אני יכולה להשקיע את הכסף שיש לי בתקופה הזאת שאני לא צריכה להשתמש בו. וחיכיתי הרבה זמן שתעשו פרק על זה. זה הכל".

" אני בן 21, יש לי 11,000 ש"ח ששוכבים אצלי בחשבון נפרד בבנק מגיל 18 ואין לי שמץ של מושג מה אני אמור לעשות איתם". 

"אני בן 22, שלום. ויש לי משו כמו 70,000 ש"ח בצד שאני תוהה איך לחסוך אותם". 

"אני בן 25, ויש לי בערך 140,000 ש"ח ששוכבים בחשבון עו"ש שלי. חסכתי את רובם בתקופת קבע, בדקתי כל מני אופציות בעבר על מה לעשות, כולל תוכניות לא אטרקטיביות שהבנק הציע. הם לא מפריעים לי שם, הם שוכבים שם ואין לי מושג מה לעשות איתם בגדול". 

דנה: קודם כל - וואו כיסונים, וואו. כמה כסף אתם חוסכים בגילאים צעירים. אתם בדרך למיליון הראשון ומי אני, לעזאזל, שאחלק לכם עצות? נראה שהתפרצתי לדלת פתוחה. 

אז אם יש לכם כסף ואתם לא בטוחים מה לעשות איתו -  אני רוצה להתחיל מהטיפ של סבתא שלי - הצעד הראשון בנושא מה לעזאזל עושים עם כסף. 

סבתא שלי, עליה השלום, שהייתה ניצולת שואה, הסתובבה עם סטיפה של אלף שקל במזומן קבורים בבטנת התיק שלה בכל רגע נתון. אני, שנולדתי לשלום שרק יגיע, פתחתי חיסכון בבנק. להסתובב עם מזומן זה קצת יותר מדי המאה העשרים מבחינתי. ימים יגידו מי צדקה.

 מבחינתי, זה חיסכון שמושכים ממנו במקרי חירום - למשל, אם נדפק לכם המחשב ואתם חייבים לקנות חדש תוך 48 שעות, או טיפול שיניים דחוף ויקר, או שמפטרים אתכם מהעבודה. הוצאת משם כסף? תשלימו אותו בחזרה עד שתגיעו לרמה שקבעתם. כדי לישון בשקט, אני צריכה שלוש משכורות. סבתא שלי הייתה צריכה לצאת מהבית עם התכשיטים הכי יקרים שלה כי מי יודע מתי תצטרכי לשחד כמה אנשי מעבר הגבול. כל דור והחירום שלו.

כמובן, ציפורה פרנק לא המציאה שום דבר. לשים כסף בצד למקרי חירום זה טיפ קבוע לחיים שמופיע בשלל מקומות, מבלוגים פמיניסטיים ועד לאתר משרד האוצר. כל מקור מידע כזה מציע דרך משלו לחשוב על כסף לחירום. באנגלית, קוראים לכסף הזה גם בשם הקסום פאק איט פאנד - קרן קפצו לי. השם של הקרן באנגלית מרמז על התפקיד החיוני שלה: לאפשר לנו להתחרפן. עד הסוף. זוכרים את הקטע הזה מאמריקן ביוטי?

בקטע הזה, קווין ספייסי שנשבר לו לגמרי מעבודתו מתפטר וסוחט את הבוס שלו. כשזה לא עובד, הוא מאיים בתביעה על הטרדה מינית אם לא יקבל 60 אלף דולר פיצויים. אירוני משהו, בהתחשב במה שאנחנו יודעים על קווין ספייסי היום. אבל, אי אפשר באמת להתנהל ככה. בחיים האמיתיים, קרן קפצו לי היא הדרך היחידה להבטיח שאם הדברים יהיו ממש רעים: במקום העבודה שלנו, אבל אולי גם במערכות היחסים שלנו, או אפילו בדירה שאנחנו גרים בה, נוכל לקפוץ מהסיפון ולהתחיל מחדש. צריך להגיד באופן ברור: הפאק איט פאנד חייב להיות נזיל - כלומר, גם אם הוא לא ממש בבטנת התיק שלכם, הוא נגיש, וגם לא כדאי לסכן אותו. אם בוחרים להשקיע את הכסף הזה עושים את זה בלי לקחת סיכונים בכלל, ואפשר אפילו להחליט שזה כסף שלא משקיעים.  

*

אז אוקיי. יש לי קצת כסף למקרה חירום, ובגלל האירוע המסתורי שהיה השנה, יש לי עוד 40 אלף שקל בבנק.  

מה עושים עם עוד קצת כסף? עם כסף שאתם לא צריכים כרגע, וגם לא בעתיד הנראה לעין. אם משהו יקרה, יש לכם כסף שתוכלו להשתמש בו לפני שתשמשו בכסף הזה.

במשך שנים הפתרון הכי נפוץ בישראל היה לשים את הכסף בפיקדון. פיקדון זה כשאנחנו נותנים לבנק כסף והוא מלווה אותו לאנשים אחרים ובתמורה נותן לנו קצת ריבית ידועה מראש. הסיכון נמוך: אלא אם הבנק מתרסק, אנחנו יודעים איפה הכסף נמצא וכמה נקבל עליו בכל רגע נתון. זה נקרא פתרון סולידי וזה אומר שנקבל עליו לא המון, אבל גם לא נאבד אותו. פעם לפני עידן הריביות הנמוכות, פיקדון כזה יכל לתת 4% בשנה, שזה תשואה מאוד יפה להשקעה בלי סיכון. היום, כשהריביות ככ נמוכות, הוא פחות או יותר ישמור על הערך שלו ויניב ריבית כמעט לא משמעותית. הכסף שלי, למשל, נמצא בחיסכון שהריבית עליו היא שש מאיות האחוז, כלומר השנה יכניס לי סכום מדהים של 24 שקלים.

דו"ח הנכסים הפיננסים האחרון של בנק ישראל מגלה ש-670 מיליארד שקל, כ-16% מכלל הנכסים הפיננסים של הציבור, נמצאים בפקדונות בבנק. אבל יש מגמה של ירידה. ב-2004, 30% מכלל החיסכון של הציבור היו בפקדונות. המגמה הזאת קורית מכמה סיבות, אבל בעיקר כי הריבית נורא נמוכה. 

הורדתי את אפשרות הפיקדון מהשולחן, ואז התקשרתי לאדם שאני מכירה ומוקירה, ושאלתי אותו מה אפשר לעשות. 

"שאול: מה עושים אם את רוצה להשקיע איזה סכום שאת לא צריכה כרגע, את צריכה אותו מתישהו ולא אכפת לך לקחת עליו סיכון. נכון?

דנה: כן

שאול: אז יש לך כל מיני אפשרויות, אני אלך מהקל אל הכבד 02:34 האפשרות הקלה היא ללכת לבנק - לא חשוב אם זה הבנק שלך או בנק אחר, ולהגיד שלום, אני דנה פרנק, יו קילד מי פת'ר".

זה שאול אמסטרדמסקי, הוא העורך הכלכלי בתאגיד השידור הישראלי. שאול אומר שיש שתי אפשרויות. אחת למיטיבי לכת, ואחת לפחות מיטיבים. הפחות מיטיבים יכולים לפתוח קופת גמל להשקעה.

שאול: "הרעיון הוא שאת לוקחת סכום כסף, נותנת אותו לבית השקעות כלשהו, והם משקיעים אותו עבורך בבורסה וגובים דמי ניהול בתמורה". 

אם לא שמעתם עליהן, זה בסדר, קופות גמל להשקעה הן מוצר צעיר יחסית שהגיע אלינו רק בשנת 2016. נעשה רגע סדר: קופת גמל היא מכשיר חיסכון לפנסיה. פעם זה לא היה ככה, היום זה ככה, אחסוך לכם את ההיסטוריה המדויקת. אבל מלבד קופות הגמל הרגילות, שאולי יש לכם ואולי לא, יש גם קופת גמל מיוחד. קופת גמל להשקעה. ובניגוד לקופות הגמל לפנסיה, קופת הגמל להשקעה היא נזילה, כלומר שאפשר למשוך אותה מתי שתרצו. המדינה אמנם תעודד אתכם להשאיר את הכסף עד לפנסיה ואז היא תיתן לכם הטבות מס, אבל אם לא בא לכם, אפשר למשוך. אין כאן בן אדם שאומר שואו מי דה מאני,  שישב על התיק שלי ומוכר וקונה מניות. בקופת הגמל אנחנו מצטופפים עם מלא אנשים אחרים, המכונים בחמידות "עמיתים" ומנהלי ההשקעות מנהלים את הכסף של כולם ביחד. 

שאול: "את יכולה לבחור כמה סיכון את רוצה לקחת בהשקעה שלך - יותר מניות, פחות מניות, הרבה מניות, ממש מעט מניות בהתאם למה שבא לך. תקחי סיכון, תהיה תשואה. תקחי פחות סיכון, תהיה פחות תשואה.

 זאת אומרת אם את חוסכת את הכסף להרבה מאוד זמן אז בממוצע הכסף שלך יעשה הרבה כסף". 

מאוד קל לפתוח קופת גמל להשקעה. כמעט לכל החברות הגדולות שעוסקות בהשקעות יש גמל להשקעה, חברות כמו אלטושלר שחם, פסגות, הראל, מנורה מבטחים. ובחלק גדול מהן ההצטרפות היא אונליין. שזה נפלא. אם תכתבו בגוגל קופת גמל להשקעה תוכלו גם להשוות דמי ניהול - שנעים בן אפס נקודה שלוש אחוז לאפס נקודה תשע אחוז. ממש בעמודה ליד מופיעות התשואות - כלומר, כמה הכסף שלכם עושה בשבילכם. ויש מספרים יפים. יש קופות גמל להשקעה שהכניסו תשואות של עשרה ואפילו עשרים אחוזים בשנה האחרונה. אל תשכחו שזה גם תלוי במצב השוק באופן כללי, ובשנה האחרונה שוק הון עשה מספרים יפים. 

הרעיון הזה של גמל להשקעה נוח כי אפשר להפקיד אליו כמעט כל סכום - עד 71 אלף שקלים בשנה, ומינימום 150 שקלים בחודש. אם נצטרך את הכסף הזה מתישהו לפני גיל שישים, נצטרך להיפרד מ-25% מס על הרווחים. זה נקרא מס רווח הון - משלמים אותו על כל מה שמרוויחים בבורסה. זאת אומרת, אם השקעתי 100 שקלים והם הפכו ל-110 שקלים, אשלם מס של שני שקלים וחצי ואקח הביתה שבעה וחצי שקלים. אבל המדינה עושה דברים כדי לעודד אותנו לחסוך. לכן, אם עברתם את גיל 60, תוכלו לקבל את הכסף מקופת הגמל להשקעה כקצבה חודשית בלי לשלם שום מס. 

אין ספק שקופת גמל להשקעה היא הבחירה הקלה. אבל שאול הזכיר עוד אופציה. למיטיבי לכת.

 ואני מיטבת לכת, הלא כן? אז החלטתי להתנסות באופציה ב: פתיחת תיק ניירות ערך בבנק. לא לתת לכסף שלי להיעלם בין כל העמיתים האחרים בקופות הגמל, אלא לנהל אותו כמו פתית שלג ייחודי בכוחות עצמי. 

שאול: "את צריכה ללכת לבנק, להגיד יש לי סכום של כסף, 08:06 אני רוצה להשקיע אותו בבורסה. תעזרו לי לעשות את זה. יגידו לך מאה אחוז תעלי לקומה 3 שם תפגשי איזשהי יועצת השקעות או יועץ השקעות, שישבו איתך יעשו איתך ניתוח של פרופיל הסיכון שלך. לאיזה תקופה את חוסכת, לאיזה מטרה, לאיזה תקופה, עד כמה את מוכנה לקחת סיכון. יש להם שאלות יפות כאלה, אני אוה ב את זה. הם נותנים לך תסריטים. הם אומרים לך - עד כמה את יכולה לחיות עם מצב שבו כל ההשקעה שלך נחתכת ב-50%? ועד כמה את מרוצה מהחזר של 10%? כל מיני כאלה, ולפי זה הם קובעים מה פרופיל הסיכון שלך". 

טוב, הולך ומסתמן שזה יהיה הפרק הכי קצר בתולדות חיות כיס. מה עושים עם קצת כסף? הולכים שניה לבנק, מדברים עם בן אדם והוא אומר לנו מה לעשות איתו, לא לפני שהוא שואל שאלות ומספר לנו איזה מין משקיע אנחנו ומה מתאים לנו להשקיע. באמת, לא ברור איך הסתבכתי כל כך, וגם ממה חששתי. מי לא אוהב לעשות בחן את עצמך של באזז פיד ולגלות איזה נסיכת דיסני הכי מייצגת את המשקיע הפנימי שלנו?

אז הלכתי לבנק. 

*

זה היה יום גשום בצורה יוצאת דופן. ברגע שיצאתי מהבית, נרטבו לי הגרביים, ועד שהגעתי לסניף  , מרחק של פחות מקילומטר, כבר הייתי רטובה לחלוטין. אבל רציתי, רציתי שידברו איתי על השקעות. 

ו, זה לא מה שקרה. 

במקום זה, בבנק אמרו לי שאפשר לעלות לקומה שלוש ולדבר עם היועץ רק מ-150 אלף שקל.  שזה סכום שאני מאוד אשמח להגיע אליו, נגיד, בעשור הבא. עד אז? 

"בנקאית: רק תוכנית פיקדון חיסכון שסוגרים את הכסף לטווח ארוך. אני לא יודעת אם 200 זה זניח או לא מבחינתכם אבל זה יותר - אחרי 5 שנים יהיה לך משהו יפה שכביכול שכחת ממנו. ואני לא יודעת אם קניתם דירה או רוצים לרכוש דירה - זה מאוד עוזר. אני מאחלת לכם הכל".

דנה: אני גם". 

רגע רגע, מה? 

"דנה: אז אין לנו שום דבר להשקיע בו את הכסף דרך הבנק?

פקידה: אה, כן, כי זה מסכום מסוים

דנה: ואם אני רוצה להקים קופת גמל להשקעה?

פקידה: זה מעולה

דנה: ולא דרככם.

פקידה: לא, דקה - אפנה אותך למישהו שכן יכול לעזור. שלומי, לפתוח קופת גמל להשקעה?"

דנה: שלומי שם ברקע אומר שאפשר רק בבית השקעות

"פקידה:  מאיזה סכום יש להם ייעוץ? מאיזה סכום?

שלומי: 500 אלף 

פקידה: 500? לא ממאתיים חמישים?

דנה: בקיצור את אומרת שאין אף אדם לא כאן ולא בחברה חיצונית שאני יכולה להתייעץ איתו? 

פקידה: בחברה חיצונית יש אבל לא על סכום כזה".

אבל, אבל, זה לא נכון. למה הם אומרים משהו שאני יודעת שהוא לא נכון? מילא הבנק עצמו, אולי לאומי לא רוצים לתת יועץ השקעות על כל סכום. אגב, הם יכלו להגיד שאני יכולה להשקיע בלי יעוץ, אלא באופן עצמאי. אבל יש חברות שכן רוצות לייעץ גם על סכומים כאלה. וזה הזכיר לי משהו אחר ששאול אמר לי -

שאול: "סביר מאוד להניח בעיקר אם זה לא סכום נורא-נורא גדול שהבנק יגיד לך למה שלא תשימי את זה באחד הפקדונות שלנו?"

לבנק שבו מתנהל העו"ש שלנו אין קופות גמל להשקעה, זה של בתי ההשקעות. לכן יש לבנק אינטרס שאני אשתמש בדרך שלו לחיסכון: פיקדון. אבל מכאן ועד להגיד שאין לי עם מי לדבר, יש מרחק. וזה קצת חסר אחריות, עבור רוב האנשים בעולם, הסמכות הכלכלית זה האיש בבנק. או לפחות היה האיש בבנק, כי היום יש לצדו גם את גוגל. ואת פייסבוק. 

*

"זה בעצם לבוא להגיד לבן אדם אין מה לעשות עם זה זה ככ להקטין אותו 12:51 אותה במקרה הזה".

דנה: זאת יעל וינר. לפני שנתיים, יעל יחד עם ענת כץ ארג'ואס, הזמינו סקר שבדק איך נשים מתנהלות מול גופים פיננסיים. בסקר שלהן, 80% מהנשאלות אמרו שהן מרגישות שבבנק ובמוסדות מתנשאים עליהן.

אז הן הקימו קבוצה שבה נשים מתייעצות ומלמדות זו את זו איך לנהל כסף. קוראים לקבוצה עוברות ושוות, ויש בה היום 18 אלף נשים. הנושאים הכי מדוברים שם הם פנסיה, ביטוחים - וגם השקעות בקנה מידה קטן. 

ענת: "השאלה שאת שואלת יש לי איקס כסף מה אני עושה? זה שאלה שעולה הרבה".

שאלתי את ענת ויעל למה הן חושבות שהשאלה הזאת מגיעה לקבוצה כל הזמן

יעל: "נשים לא מתביישות לשאול שאלות שיראו אולי דביליות. הדעה הרווחת היא כמו שאמרו לך בסניף שעם סכום כסף קטן אין מה לעשות. אז או שאותה אישה הייתה בסניף וקיבלה את התשובה או שהיא כבר יודעת את זה. והמקום שיש לה ביטחון לבוא ולהגיד - 'אין לי מיליונים אבל בשבילי 50 אלף זה המון כסף ואין לי בושה להגיד מה עושים עם זה' - זה הביטחון שהקהילה מייצרת ויש לנו אפשרות לשאול. ואם לא היה מקום כזה היינו משאירות את הכסף באופן מטאפורי מתחת לבלטות". 

ענת: "השאלה הזאת נוגעת לאיזה תחושה של הצפה וחוסר אונים ותקיעות. אני חושבת שרוב מי ששואלים את השאלה הזאת יש להם סכום כסף הם אולי מסתכלים קצת באינטרנט ומקבלים ככ הרבה תשובות ויש חשש לעשות טעות. יש המון מידע, את לא מצליחה לזקק אותו כידע, ויש חשש, יו, מה יקרה אם אני אנסה? אז חלק מהעניין זה להגיד - את יכולה לבחור משהו שגם אם לא יהיה הצלחה מסחררת הוא לא יהיה טעות פנומנלית".

לא טעות פנומנלית? לקחתי. מעולה. אז אני, מגישה של פודקאסט כלכלי, אמורה להיות ממטיבי הלכת ולהצליח להשקיע בבורסה גם אם הפקידה בבנק לא מאמינה בי. אני מאמינה בי. אז איך מתחילים?

הרמתי טלפון לשאול, ולפני הכל, הוא מיד נתן לי סיפור מוטיבציה מהמם. 

שאול:" דבר ראשון - אל תעשי את הטעות שאני עשיתי בהתחלה. אל תבחרי מניות. אני זוכר, הייתי בשנה הראשונה של התואר, בדיוק עברתי את מועד א' של המבחן במיקרו הנודע לשמצה של עומר מואב והרגשתי שאני מה זה גאון גדול ומבין את הכל וחבר שלי אמר לי אתה חייב להשקיע במניה. אני זוכר, זאת הייתה מניית נייס, שעד היום אני אפילו לא סגור על מה החברה הזאת עושה. משהו עם בילינג. מה זה בילינג? אני לא יודע. אבל הוא אמר לי 'אתה חייב להשקיע בזה, זה מדהים'. והיו לי אלף שקל שהשד יודע מאיפה היו לי והשקעתי אותם במניית נייס. ואז כמו, באמת, פסיכופת, פשוט הסתכלתי כל הזמן דרך אתר הבנק על מה קורה למנייה. ממש כמו לרפרש את הטוויטר כל היום, כמו איזה משוגע. והמניה עלתה ועלתה ועלתה. ואני זוכר, זה היה מדהים, זאת הייתה תחושה מדהימה. אני לא זוכר אם תוך שבוע או עשרה ימים אבל תוך פרק זמן די קצר המניה עלתה בעשרה או 11 אחוזים ואמרתי לעצמי טוב זה מדהים! ומכרתי את המניה והזדעזעתי כולי מכמות המס שנאלצתי לשלם למדינת ישראל".

דנה: זוכרים? מס רווחי הון, 25% מהרווחים.

שאול: "ואמרתי, בואנה ניצחתי את השיטה, הבנתי איך להיות עשיר! לקחתי את האלף מאה שקל שהיו לי עכשיו כי עשיתי מאה שקל מהאוויר והשקעתי אותם שוב במניה אחרת שאותו חבר אמר לי ואני ממש לא זוכר איזו חברה זאת הייתה אבל תוך זמן לא קצר היא נחתכה בשלושים אחוזים. ולא ידעתי מה לעשות אבל אמרתי לא - זה בטוח יתאושש. אני עשיתי עשרה אחוזים בעשרה ימים. אני גורו השקעות, אני יודע מה אני עושה. וזה רק המשיך לרדת ולרדת וכשזה הגיע ל-50% - אני, את יודעת, לא הייתי לחוץ על הכסף אבל זה היה כל כך מביך שפשוט מכרתי את הקשקוש הזה. אני לא זוכר מה זה היה אבל זה היה שכר לימוד מעולה ששילמתי בשביל להבין - אתה לא גאון גדול".

דנה: אז הצעד הראשון בדרך להשקעה עצמאית זה להודות שאנחנו לא גאונים גדולים. מה עושים במקום? קודם כל, מתחילים מהבסיס. בונים את התיק שלנו מהדברים הכי ראשוניים.

שאול: "העיקרון הכי חשוב אני חושב כשבונים תיק השקעות כזה זה לזכור שצריך לשלם עליו 02:27 כמה שפחות ולנסות להשיג כמה שיותר. נשמע טריוואלי, אני יודע".

דנה: להשקיע בבורסה עולה כסף. הבנק לא סתם מאפשר לנו להשקיע במניות, כמו שהוא לא מאפשר לנו להוציא כסף סתם. הבנק רוצה להרוויח מכל הפעולות שאנחנו עושים. זה אומר שאם אנחנו קונים מניות אנחנו משלמים עמלת קנייה ואם מוכרים - יש עמלת מכירה. באתר הבורסה לניירות ערך תל אביב יש מחשבון שמאפשר להשוות בין עמלות הבנקים לקנייה ומכירה. הדבר הראשון שתראו שם זה שהבנקים גובים הרבה יותר מאשר בתי ההשקעות. גם כאן, מדובר על עמלות שהן בין מאיות לעשיריות האחוז, אבל כשזה מכל מכירה וכל קנייה במשך שנים - כדאי לוודא שאנחנו משלמים את המינימום. ולא משלמים רק על קנייה על מכירה

שאול: "כל פעם שאת מחזיקה את התיק הזה - ואת הרי רוצה להחזיק אותו ל5-10 שנים את צריכה לשלם לבנק דמי ניהול או משמרת או איך שלא קוראים לזה היום שזה אחוז מהכסף 03:08 זה המון כסף שאין שום סיבה לשלם לבנק". 

לכן הדבר הראשון שעושים זה להתמקח. הדבר הבא שמומלץ לעשות זה להעביר את עצמכם מבחן אישיות. ענת מעוברות ושוות אומרת שזה רגע חשוב מאוד: 

ענת: "רגע. תעצרי שנייה ותשאלי את עצמך - למה מיועד הכסף? לכמה זמן את רוצה להשקיע אותו? מתי את רוצה שיהיה נזיל וכמה סיכון את מוכנה לקחת? קודם כל אותה שואלת עוצרת ואומרת רגע אני צריכה להבין את הדברים האלה".

שאלתי את עצמי, ועניתי שיש כסף לחירום, ויש לי גם קרן השתלמות, ואיזה קופת גמל - כלומר, אני די מרגישה בטוחה עם הכסף שיש לי. אני ממש בסדר עם לשכוח מה-40 אלף שקל האלה לחמש שנים. אבל האם אני בסדר עם לאבד את הכסף הזה? 

שאול: "דבר נוסף שאת צריכה להחליט לפני שאת קונה משהו זה עד כמה את רוצה להסתכן. ואחת הדרכים הטובות להבין מה פרופיל הסיכון שלך, עד כמה את אוהבת סיכונים או שונאת היא לנסות לדמיין מצב שבו השקעת 10 אלף שקל והם נחתכו בחצי. זאת אומרת, הלכו 5,000 שקל. אל מול מצב שהשקעת 10,000 והם עשו 20%, זתומרת יש לך עוד 2000 שקל. מה יותר חזק? השמחה שלך על עוד אלפיים או כאב הלב על אובדן החמש? אם השמחה על האלפיים גדולה מהכאב לב זה אומר שאת אוהבת סיכון וכך את יכולה להבין עם עצמך איזה סיכון את רוצה לקחת, ולפי הסיכון הזה, לפי התשובה לשאלה הזו להבין אוקיי אני רוצה יותר פחות מניות, מדדים סולידיים או מסוכנים?  זה על קצה המזלג".

דנה: אחרי המסע פנימה לתוככי העצמי, שאול ממליץ לקחת את התובנות האלה ולהתחיל לקרוא. בכמויות. 

שאול: "אל תקני שום דבר לפני שאת קוראת. אל תקני אג"ח אם את לא יודעת איך איגרת חוב עובדת, מתי היא משלמת ולמי. ואל תקני מדד אם את לא יודעת מי נמצא בו ומה החברות שבו ומה עובר עליו בזמן האחרון".

אבל אם אתם זוכרים את סיפור המוטיבציה המרגש של שאול על ההשקעה שלו משנה א' באוניברסיטה, השקעה שבסופה הוא הבין שהוא לא גאון - אתם יודעים שכל הקריאה הזאת לא תהפוך אתכם להיות משקיעים מהסרטים שצועקים על הברוקר למכור את המניה הספציפית ולקנות מניה אחרת. 

שאול: "אל תבחר מניות. אלא אם אתה יושב וקורא דו"חות כספיים כל היום, ויודע היטב לאן השווקים הולכים ולעשות אנליזות מעולות - אל. תבחר. מניות. ספציפיות".

דנה: תלמדו מהניסיון של שאול: אל תתמקדו במניה שיש עליה דיבור באייטם שקראתם  במעלית. פשוט אל תשימו את כל הביצים בסל אחד. במקום זה תקנו תעודת סל. מבולבלים? ככה זה עובד: 

שאול: "תעודת סל זה בעצם להגיד דבר כזה: אני לא יודע איזה מניה לבחור. מה אני, קוסם? יושב כל היום וקורא דו"חות כספיים? לא. אז אני אבטח את עצמי מפני הסיכון שכרוך בלקנות מניה מסוימת. אני לא אקנה מניה אחת, פשוט אקנה את כולן. בואו נסתכל למשל על 500 החברות הכי גדולות בבורסה בארה"ב, זה מדד S&P 500. את יכולה טכנית ללכת ולנסות לקנות מניה אחת מכל החברות שנסחרות שם בבורסה אבל ייתכן מאוד שאין לך מספיק כסף לזה. וגם, אם תעשי ככ הרבה פעולות זה יעלה לך המון כסף בעמלות קנייה ומכירה לבנק. אז דרך אחרת לעשות את זה היא פשוט לקנות תעודת סל שעוקבת אחרי המדד הזה בדוגמה הזאת. זה כאילו קנית את כל המדד קדרך מניה אחת ואת תשלמי דמי ניהול על זה לחברה שהנפיקה את תעודת הסל הזאת יש תעודות סל פחות או יותר על כל מדד שאפשר לחשוב עליו - S&P 500, כל המדדים המרכזיים של הבורסה בת"א, של סחורות ושל מגזרים מסוימים למשל נדלן בהודו או תרופות בארהב. ככל שתקני משהו יותר ספציפי, כלומר סל יותר מצומצם, כך הסיכון שאת לוקחת על עצמך יותר גדול - אבל גם הסיכוי לתשואה יותר גדול. 

מאחר שמדובר בהתחלה של ההשקעות שלך לא הייתי ממליץ להתמקד במגזרים ספציפיים כי שוב, כדי לעשות את זה את צריכה לקרוא המון. את לא יכולה לקנות משהו שאת לא יודעת מה הוא, זה סתם ניחוש. ומאחר שאין לך עכשיו כמויות של זמן ואנרגיה להתחיל לקרוא אנליזות של שוק הפרמבצטיקה ההודי או מה שזה לא יהיה דרך נוחה לעשות את זה יהא פשוט לקנות את המדדים הכי גדולים".

דנה: שאול צודק. באמת אין לי זמן לקרוא כל כך הרבה. והאמת היא שכרגע הראש שלי פשוט מתפוצץ. זה לא פחד לאבד את הכסף, אלא פשוט עומס של מידע, וגם, בכנות, אחריות, שהיא כבדה מאוד. אולי לא צריך לאכול את הראס? 

הכסף שלי נמצא ברגעים אלו ממש בפיקדון שהריבית השנתית עליו היא - פריים מינוס משהו - רגע, הפריים עכשיו הוא אחוז ושלושת רבעי - אז - כרגע הריבית שלי על הפיקדון היא שש מאיות האחוז. יעני אפס נקודה אפס שש. ואולי זה המקסימום שאני יכולה לעשות?

ואז יעל מעוברות ושוות אמרה לי משהו ששיכנע אותי להתגבר על כאב הראש וחוסר הביטחון. היא אמרה שכשמשקיעים מרוויחים דברים שהם מעבר לכסף. 

יעל: "50 אלף שקל זה דרך נהדרת להתחיל. למה? כי זה ה-50 הראשונים ומשם תמשיכי. דרכם את לומדת. את רואה איך הכסף שלך עושה כסף ואת מקבלת ביטחון, ובפעם הבאה שפתאום יצטבר לכם איזה סכום את תדעי מה לעשות איתו ולהניע את הגלגלים של המכונה הזאת. אנחנו חושבות שמאוד חשוב להתחיל להשקיע. אפשר גם קצת לטעות, לא להיות קשים עם עצמנו". 

דנה: אז לקחתי נשימה עמוקה, נפרדתי מיעל וענת והכנתי קפה. ואמרתי לעצמי שרמת האחריות שאני יכולה להתמודד איתה היא של קופת גמל להשקעה.

למרות שאולי כתבים כלכליים אחרים חיים את חיי האנליזות והמדדים, זה לא אני. אני צריכה לישון טוב בלילה. אז הסתכלתי בכמה אתרי אינטרנט - גם של בתי ההשקעות אבל גם בגמלנט, אתר של משרד האוצר שמאפשר להשוות בין קופות הגמל, וגם בדירוג השירות של משרד האוצר. ענת קראה לתהליך הזה לזקק ידע ממידע. שלחתי ל, אה, אדם השני המעורב את דמי הניהול ואת התשואות של הקופות שעניינו אותי, ובחרנו אחת ביחד. מילאתי את הטופס באינטרנט. עד שסיימתי את הקפה, הכסף עבר לקופה. 

ועכשיו נשאר לי רק ליישם את העצה האחרונה של שאול. 

שאול: "עצה אחרונה: קנית משהו? ההשקעה שלך היא לטווח של 5-10 שנים כי את לא צריכה את הכסף עכשיו בדחיפות? תשכחי מזה. אל תיכנסי כל יום לאתר של הבנק ותבדקי מה קרה שם כי זה יחרפן לך את הצורה. תשכחי מזה. את משקיעה ל-5-10 שנים? בואי עוד שנה ותראי מה קרה. אם צריך לעשות שינויים בעוד שנה, תעשי אותם. אחר כך עוד שנה ועוד שנה. ואם באמצע השתנו נסיבות החיים שלך ואת צריכה את הכסף אז את יודעת - את תמיד יכולה להיכנס ולמכור הכל, בין אם ברווח ובין אם בהפסד. אבל אם את תעקבי על זה ברזולציה גבוהה מדי, כל הזמן, ההשקעה שעשית לא טובה. כי השקעה של 5 שנים קדימה לא מודדים כל יום, כי בכל יום יכול להיות שהיא תרד מאוד וזה יחרפן לך את השכל. זהו, פחות או יותר". 

שגר ושכח. קניתי. נתראה בעוד מאה פרקים, או שלוש שנים, מה שיקרה קודם, ונראה מה כסף עשיתי.

*

האזנתם לחיות כיס, הפודקאסט הכלכלי של כאן. כל הפרקים שלנו זמינים באתר כאן ובכל אפליקציות הפודקאסטים - וגם בספוטיפיי. העורך של חיות כיס הוא רום אטיק, ועורך הסאונד הוא אסף רפפורט. תודה רבה רבה לשאול אמסטרדמסקי, כמובן, וגם לצליל אברהם. בהכנת הפרק עזרה גם יהודית רוזנפלד. אם גם אתם רוצים להשקיע קצת כסף ולא בטוחים איך ומה, או שכבר השקעתם ואתם מוכנים להתקדם הלאה - בואו לדבר על זה בקבוצת חיות כיס, זה בפייסבוק - וכן, לפעמים צריך לחכות קצת לאישור, אבל זה שווה. 

 אני דנה פרנק, תודה רבה שהאזנתם.