המעבדה

מאז ה-7 באוקטובר פונו מבתיהם בגבול הדרום והצפון כ-120 אלף בני אדם, ועד כ-80 אלף הפכו לפליטים "מרצון". זהו פינוי האוכלוסייה הארוך ביותר בתוך ישראל מאז 1948. איך נראה הפינוי מנקודת מבטם של המפונים מרצון. איך הם מגדירים את עצמם - פליטים, עקורים, מפונים, חסרי בית. כיצד מתפקדות רשויות המדינה, ואיך נראה הסדר המרחבי החדש כשגבולות המדינה מתקפלים פנימה כמו אוריגמי. שיחה עם ד"ר שני בר-און ממן, חוקרת במרכז אדוה

מהחלילן מהמלין ועד ליואל הופמן, על ספרות קנונית וסיפורי עמים, והדרך שעושה היצירה שיוצאת מהסופר ומתגלגלת אל תוך העולם והספרות. על יסודות הכתיבה והעריכה, הקונפליקט בין סופר לעורך, על מיזנתרופיות והצורך באהבה, ועל מצב הספרות העברית. "התמזל מזלי ונולדתי וחייתי בשנים שבהם ספרות היתה קצת חשובה". סדרה עם פרופ' יגאל שוורץ, ראש מכון הקשרים לחקר הספרות והתרבות היהודית והישראלית, אוניברסיטת בן גוריון

מאכילים אותנו בכמויות אדירות של מידע על תזונה - אבל לפעמים כדאי פשוט להתבונן בטבע וללמוד מבעלי חיים וצמחים איך לשמור על אורח חיים בריא ותזונה מאוזנת. מה אפשר ללמוד מהאבולוציה, ממחקרים על צרעות, קופים ופרפרים. מה אוכלות ציפורים לפני שהן יוצאות לנדידה, איך העטלפים מנצלים את שנת החורף כדי לגדל אשכים, מה ההבדל בין צום לרעב, מי החיה שיכולה לא לאכול שלוש שנים, ולמה חתולים הולכים ומשמינים. סדרה עם פרופ' ערן לוין, ראש המעבדה לאקולוגיה של התזונה, אוניברסיטת תל אביב

אנחנו חיים בתקופה של רנסנס פסיכדלי. יש תחושה שהחוויה הפסיכדלית נמצאת בכל מקום. איוואסקה וקטמין הם הדבר החם בטיפול בפוסט טראומה, חומרים מרחיבי תודעה מככבים בתרבות, הופכים לחוקיים, ונקראים לסייע בהעצמה והתפתחות אישית, יצירתיות, שיפור הזוגיות ומה לא. מהי תודעה במאה ה-21 ואיך חומרים פסיכדליים וטכנולוגיה משפיעים עליה. סדרה עם ד"ר עידו הרטוגזון, חוקר מדיה וסמים משני תודעה, התוכנית למדע וטכנולוגיה וחברה, אוניברסיטת בר אילן

מסע בזמן אל הנקודה שבה מתחילה ההיסטוריה של הכימיה, ואל האנשים הראשונים שניסו ולהבין מאיזה חומרים עשוי העולם. אילו מתכות הוזכרו בתורה, ומה הם ארבעת היסודות על פי היוונים, מה טיבם של החלקיקים הקטנים בעולם, מתי האלכימיה הפכה לכימיה והמיסטיקה נזנחה לטובת מחקר אמפירי ומתמטיקה. על הדרך הארוכה לגילוי היסודות - מהחמצן ועד האטום, ועל הגאונות של סידור הטבלה המחזורית. סדרה עם ד"ר ישראל שק, בית הספר לכימיה, הפקולטה למדעים מדויקים, אוניברסיטת תל אביב

מפעל התכנון והבנייה של התנועה הציונית ומדינת ישראל הוא פרויקט אדריכלי חסר תקדים שביקש לעצב מחדש את המרחב הארץ ישראלי. הוא התאפיין בתכנון קפדני וריכוזי, הציב חזון לבניית אומה יהודית חקלאית, העדיף את הכפר על פני העיר, את הפריפריה על פני המרכז, והתקיים בתוך שיח תיאורטי ער, ועם מגה-אדריכלים שלא הפסיקו לבנות. סדרה עם פרופ' צבי אפרת, היסטוריון אדריכלות, וראש המחלקה לארכיטקטורה בבצלאל לשעבר, מחבר "הפרויקט הישראלי"

בארץ ישראל קם העם היהודי ובמקום מאכלים מהגלות פינה מקום בצלחת לאוכל חדש. לצד בניין האומה היה לפרויקט הציוני גם חזון קולינרי. איך התפתחו מנהגי אכילה, תפריטים ומזונות בטעמים שלא היו מוכרים לעולים, ויחד איתם נולד גם מדע תזונה מקומי ששם דגש על בריאות הציבור. על הסיפור הציוני וההיסטוריה של האוכל שאנחנו אוכלים, שהוא גם סיפור על דיכוי ושחרור הנשים שהכינו אותו. סדרה עם ד"ר אראלה טהרלב בן שחר, חוקרת היסטוריה של מדע ותזונה, האוניברסיטה הפתוחה

הרג המוני של חפים מפשע - אינו ג'נוסייד. אז מה כן? מתי נולד המושג, ומי היה היהודי ניצול השואה שהצליח לגרום לאו"ם להכיר בפשע הפשעים. איך מעלימים עם? על עמים שנכחדו ועמים ששרדו, ועל המאבק של הקורבנות לזכות בהכרה בבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג. ומה בנוגע לישראל. סדרה עם פרופ' עמוס גולדברג מהחוג להיסטוריה של עם ישראל ויהדות זמננו, האוניברסיטה העברית