אל האינסוף ומעבר לו

פרק מיוחד לרגל צאת התרגום לעברית של "מהתלה אינסופית", הרומן המופתי שכתב דיוויד פוסטר וואלאס. למה התרבות הפופולרית הפכה את דיוויד פוסטר וואלאס לאייקון תרבותי מרכזי כל-כך, ואיזה אבסורד יש בחיבוק הזה שהוא מקבל;  באיזה אופן הביקורת כלפי טלוויזיה בספר מחוברת לתאוריה סוציולוגית, והאם טלוויזיה יכולה להיות ביקורתית למרות תנאי הייצור שלה; וגם: איך עובד מנגנון ההתמכרות והאם כולנו בעצם מכורים?