בעקבות טרנד "ההתפטרות השקטה" שהתחיל בטיקטוק - האם דור ה-Z למדו להציב גבולות במקום העבודה או שהם פשוט עצלנים? אילו ייצוגים יש לעבודה בספרות העברית? ולמה כוכבי הפופ המקומיים כל כך עסוקים בלהראות הצלחה? וגם: על הקו שעובר בין שירת העבדים בארצות הברית לדולי פרטון