זאב ז'בוטינסקי לא כל כך אהב את בית הספר. הוא הרבה להתחמק מהלימודים וללכת לדוג או לשחק שוטרים וגנבים בפארק. בגיל צעיר הפך לעיתונאי מפורסם, נסיך הנואמים, ציוני נלהב ועזר להקים ארגונים ציוניים רבים. הוא גם האמין בשיוויון בין גברים ונשים, טען כי "חרפת העוני היא חרפת האנושות" וקיווה שיום אחד יתגוררו כאן יחדיו, באושר ובעושר, יהודים, מוסלמים ונוצרים. זהו סיפורו המרתק.