בסוף שנת 1970 השמועה התפשטה בעיר - לד זפלין התפרקה.
השמועה הייתה כמובן שקרית והנהלת הלהקה היא בכלל זו שיצרה אותה. פיטר גרנט, המנהל האגדי של הלהקה, רצה ליצור מסתורין סביב האלבום הבא ופשוט העלים אותה מעין הציבור. זפלין לא התראיינו ואפילו ויתרו על שידור לווייני כלל עולמי בערב השנה החדשה. שידור שהיה מכניס להם מיליון דולר וחשיפה עולמית. הגישה של גרנט תדלקה את השמועה שאולי בעקבות הכשלון היחסי של "לד זפלין 3" הלהקה התפרקה.
בזמן שהשמועות הדהדו בעיתונים זפלין התכנסו באחוזה בהמפשיר באנגליה. הם הפכו אותה לאולפן כבר באלבום השלישי, אלבום שאומנם מכר יותר משמונה מיליון עותקים, אבל זה רק חצי מההישג של שני האלבומים שקדמו לו. היו מי שטענו שגם שמונה מיליון העותקים האלו לא היו נמכרים לולא הפופולריות של הלהקה. לכן זפלין החליטו להוציא את האלבום הרביעי ללא תמונה וללא השם שלהם או של האלבום על העטיפה. הם אפילו הורידו את הלוגו של חברת התקליטים. גם בשרוול הפנימי של התקליט לא נכתבו שמות חברי הלהקה אלא סמלים שמייצגים אותם.
עם העטיפה המסתורית Led Zeppelin 4 (כפי שנהוג לכנות אותו) הפך לאלבום הנמכר ביותר של הלהקה ולאחד האלבומים הנמכרים ביותר אי פעם. הוא הגיע למקום הראשון בבריטניה בתוך שבוע מצאתו וכך גם בקנדה. בארצות הברית הוא הגיע למקום השני בתוך פחות מחודש. גם באוסטרליה, צרפת, איטליה ויפן הוא הגיע למקום השני בתוך שבוע. 23 מיליון עותקים נמכרו רק בארה"ב ו-37 מיליון ברחבי העולם.
המוזיקה דיברה בעד עצמה. זפלין יצרו את האלבום הכי מאוזן שלהם, עם סך כל ההשפעות של הלהקה באלבום אחד - בלוז, פולק, מיתולוגיה קלטית, שר הטבעות, רוקנ'רול, סקס, אהבה ותשוקה. והכל כמובן התכנס סביב יצירה אלמותית אחת Stairway to Heaven, שיר שהיה Album Track ויצא כסינגל רק בפיליפינים אבל עדיין הפך לשיר הכי מצליח באלבום ויש יגידו - אחד מ-10 השירים החשובים והגדולים בהיסטוריה (של הרוק לכל הפחות).
ולא, זפלין לא גנבו את הפריטה מלהקת "ספירט", שגנבו את הפריטה מרביעיית הפולק המודרני, שגנבו את הפריטה מהגיטריסט דייבי גרהאם, שגנב את זה ממהלך אקורדים הרמוני טבעי, כלומר מאלוהים, או הטבע או רוח הקודש או מה שתרצו להאמין. וגם אם הם כן גנבו את זה. אז מה? הם שמו את הפריטה בקונטקסט הנכון וזו המקוריות האמיתית. הם השתמשו בה בשיר חד פעמי, שיר שלוכד אהבה ותשוקה למיתולוגיה, למשהו נשגב מעל כולנו, לחיפוש אחר אמת, משהו נצחי משהו עילאי, קתרזיס. שיר שמתחיל בחיזור ונגמר בחדר המיטות. אפוס חד פעמי, האבא של כל האפוסים.
במלאת 50 שנה לאלבום תומר מולוידזון הקדיש לו תכנית מיוחדת שחותמת את סדרת התכניות על ארבעת האלבומים הראשונים של הלהקה.
