לפינק פלויד לא היו שירים חדשים כשהם התחילו להקליט את אלבומם השישי ב-1971. אבל היה להם המון זמן באולפני Abbey Road המיתולוגים ובמשך כמה שבועות הם ביצעו סדרה של ניסויים באלתורים כדי להחזיר את ההשראה. הם קראו להקלטות האלה Nothings וכמו שמם, הם גם לא הולידו שום דבר מעניין. פרט למשהו אחד. זה היה תו אחד שנוגן על פסנתר כנף ועבר מניפולציות שגרמו לו להישמע כמו משהו חלוד ומעורפל. זה הצליל שהזניק את השיר Echoes שעומד בלב האלבום Meddle – יצירת מופת של 23 וחצי דקות ואחת מאבני הדרך של הרוק המתקדם. Meddle ובמיוחד Echoes הוא המבוא להמשך הדרך של פינק פלויד ללא סיד בארט והיסודות שעליהן נבנה הצד האפל של הירח.
במלאת 50 שנה לאלבום רוני ורטהיימר וד"ר ארי קטורזה חוזרים אל הסיפור מאחורי האלבום והגלגול השני של פינק פלויד.
