בסוף שנות ה-70 בוב דילן גילה את ישו – הוא ענד שרשרת עם צלב, הטיף לנצרות והצליח לעצבן את כולם. גם את הקהל שהגיע להופעות ושמע רק שירים חדשים על נצרות ואפילו לא קלאסיקה אחת, וגם את משפחתו וחבריו היהודים שלא הבינו מה עובר עליו. היו אפילו מי שחשבו שהכל גימיק אחד גדול ושהוא התנצר רק בשביל יחסי הציבור.

שנות השמונים היו השנים הקשות ביותר בקריירה של דילן – בספרו "כרוניקות" הוא כתב: "הרגשתי מחוסל, שבר כלי ריק ושרוף. יותר מדי הפרעות חשמל בראש שלי שלא יכולתי להיפטר מהן. בכל מקום שאני נמצא בו אני טרובדור משנות השישים, שריד פולק-רוק מן העבר, אמן מילים מימים שחלפו ואינם, מנהיג בדוי של מדינה שאיש לא מכיר. אני הבור חסר הקרקעית של תהומות הנשייה התרבותיים".

"הדובר של הדור" ומי שהצליח לזהות רגע לפני כולם לאן הרוח נושבת, נכנס לעשור החמישי בחייו וגילה על בשרו - שוב - שהזמנים הם משתנים. והזמנים היו לידתו של ערוץ המוזיקה MTV ושל הקומפקט דיסק והפקות מתוחכמות וגרנדיוזיות. החלק החדש וה-16 בסדרת הבוטלגים המפוארת של דילן (שחוגגת 30 שנה) חוזר בדיוק לשם – אל המחצית הראשונה של שנות השמונים ואל שלושת האלבומים Shot of Love, Infidels ו- Empire Burlesque- חלקם, מהאלבומים החלשים ביותר בקריירה שלו.

אבל האוסף החדש גם מציע תיקון לאופן שבו אנחנו זוכרים את דילן בשנות השמונים ומאיר באופן אחר את התקופה החשוכה שלו. יש בו עשרות שירים מצוינים שהוקלטו באותם סשנים ובסופו של דבר נשארו מחוץ לאלבומים – חלקם אפילו טובים יותר מאלו שכן נמצאים שם. אפשר לשמוע בו גרסאות שונות לשירים מהאלבומים, קאברים מפתיעים וגם הצצה אל ההופעה המיתולוגית והמטורפת שלו בלייט נייט של דיוויד לטרמן.